רוב הכסף בהנפקות ב־2017 הלך לבעלי השליטה בחברות

כ־70% מכספי ההנפקות שגייסו החברות בבורסת תל אביב בהנפקות ראשוניות (IPO) כלל לא הגיעו אל החברות, אלא לכיסיהם של בעלי השליטה – כך עולה מבדיקת "כלכליסט".

2017 היא ללא ספק שנת המפנה בשוק ההנפקות הראשוניות בבורסת תל אביב, שסבל מזה שנים רבות מהיצע נמוך של חברות חדשות שמצטרפות לבורסה. מתחילת השנה בוצעו כבר 11 הנפקות ראשוניות של חברות, שגייסו בסך הכל כ־2.2 מיליארד שקל. אין ספק שמדובר בתפנית חיובית עבור הבורסה המקומית, אך בבדיקה מקרוב רואים כי מתוך הסכום שגויס מתחילת השנה, כ־1.5 מיליארד שקל נועדו לדיבידנדים לבעלים או לאקזיט של הבעלים באמצעות הצעת מכר – 70.3% מסך הגיוסים.

יש לציין כי הסכום כולל כ־720 מיליון שקל שגויסו על ידי תמר פטרוליום – החברה שהוקמה לצורך רכישת 9.25% מהזכויות של קבוצת דלק של יצחק תשובה במאגר תמר. במקרה של תמר פטרוליום, הכסף ישמש אותה לרכישת הזכויות האלה מידי קבוצת דלק. עם זאת, גם ללא תמר פטרוליום שיעור הכסף שעבר לבעלי השליטה מתוך הגיוסים נותר גבוה – ועומד על 55.7%.

במקום לצמוח, נפגשים עם הכסף

העובדה שמרבית הכסף יוצא החוצה לבעלים ולא נשאר בחברות מעידה שהבורסה, שנועדה במקור לשמש חברות לגייס הון בכדי לצמוח ולרכוש נכסים חדשים, משמשת היום כמקום מפגש של הבעלים עם הכסף. בארה"ב, למשל, אין זה נהוג כלל שבעלי החברות מבצעים הצעות מכר בגיוסים ראשוניים בשוק ההון. זה נתפס בעיני המשקיעים כרצון "להיפטר מסחורה". לכן, חברות בארה"ב נוטות בדרך כלל לגייס הון ראשוני בבורסה ורק כעבור כמה חודשים לבצע הצעת מכר.

המצב הזה בשוק המקומי נוצר מכיוון שהחברות שמגיעות לשוק הן בוגרות יותר – הן לא צריכות את הכסף לצמיחה, ומשתמשות בהנפקות כדי לממש בשיא ולהיפגש עם הכסף.

יצחק תשובה. אקזיט של 720 מיליון שקל | צילום: עמית שעל

סיבה נוספת לכך היא המימושים של החברות של קרנות פימי של ישי דוידי, שחלקן נעשו מכורח העובדה שאלה קרנות שחייבות להתנזל. כך למשל, חברת נובולוג מקבוצת פימי ביצעה הצעת מכר של 289 מיליון שקל כשמכרה 50% ממניותיה בהנפקה לציבור. קרן פימי ביצעה את המכירה מכיוון שהאחזקה הזאת היא בתוך קרן שחייבת להתנזל. ככל הנראה, קרן פימי לא מצאה רוכש לחברות שלה בשווי גבוה יותר ממה שנותנת הבורסה ולכן העדיפה ללכת להנפקה.

הצעות מכר נוספות שבוצעו הן של של חברת טלרד, שבשליטת קרן פורטיסימו, המנוהלת על ידי יובל כהן, שהחליטה לנצל את המומנטום של ההנפקה בכדי לפגוש כסף. טלרד גייסה 163 מיליון שקל, כשמחצית מהסכום הלך לתוך החברה והיתרה כהצעת מכר לבעלים. בהנפקה של אירונאוטיקס, שגייסה 457 מיליון שקל, כ־404 מיליון שקל הלכו החוצה לבעלים כהצעת מכר, ורק 53 מיליון שקל הוזרמו לתוך החברה. גם בהנפקה של גלובל כנפיים – 93 מיליון שקל הלכו לתוך החברה ו־124 מיליון שקל יצאו החוצה כהצעת מכר לבעלים.

מעבר להנפקות הקיימות, השבוע צפויות שתי הנפקות נוספות של חברות חדשות בבורסה. אחת מהן היא חברת ברנמילר אנרג'י של אבי ברנמילר, מהנדס המכונות שייסד את חברת האנרגיה סולל ומכר אותה לסימנס באקזיט של 418 מיליון דולר בשנת 2009. ברנמילר ינסה לגייס 64 מיליון שקל בתל אביב לפי שווי חברה של 153 מיליון שקל לפני הכסף. 

גם OPC אנרגיה, שבשליטת קנון של עידן עופר, צפויה לנסות לגייס השבוע 100 מיליון דולר. הנפקה זו קיבלה, באופן די חריג לשוק, התחייבות חיתומית מלאה על ידי כמה חתמים בראשות לאומי פרטנרס. בהנפקה של OPC לא צפוי להיות החזר הלוואת בעלים או כסף שיוצא החוצה.

מרבית ההנפקות מתחילת השנה – בתשואה חיובית

נתון נוסף שעולה מרשימת החברות שהונפקו מתחילת השנה הוא שמרביתן רשמו עליות שערים מאז ההנפקה. מנתונים של אתר הוט סטוקס עולה כי שבע חברות מתוך 11 שהונפקו רשמו עליות שערים מתחילת השנה. את העלייה הגדולה ביותר רשמה חברת נובולוג, עם עלייה של 10% מתחילת השנה. את הירידה הגדולה ביותר רשמה מנרב פרויקטים, החברה־הבת של מנרב, שרשמה ירידה של 12% מאז ההנפקה. עבור הגופים המוסדיים, שרוכשים את המניות בהנחה בשלב המוסדי בהנפקה, מדובר בירידה של 9% מאז ההנפקה.

גם רציו פטרוליום סבלה ממומנטום שלילי, ואיבדה למשקיעים 6% מאז ההנפקה בינואר. עבור המוסדיים מדובר בהפסד של 3.1%. בהנפקה של אירונאוטיקס נרשמה ירידה של 4.3% עבור המשקיעים וירידה של 1.85% עברו הגופים המוסדיים. תמר פטרוליום, שביצעה את ההנפקה בשלב אחד, ללא חלוקה לשלב מוסדי וציבורי, רשמה מאז ההנפקה לפני שבוע ירידה של 2%.