נבדקות הבטחות טיסנקרופ להגדלת רכש גומלין בישראל

החשב הכללי במשרד האוצר (חשכ"ל) רוני חזקיהו, ומנכ"לית הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) זיוה איגר, נועדו בשבוע שעבר לראשונה על מנת לדון בגורלה של הענקית הגרמנית טיסנקרופ, והאפשרות להכניס אותה לרשימה השחורה עקב הפרת התחייבות לרכש גומלין בסך כ־187 מיליון יורו שהיתה צריכה לבצע עד סוף החודש, כך נודע ל"כלכליסט".

עוד נודע כי איגר, שניהלה שימוע למשלחת של נציגי טיסנקרופ לפני שבוע במשרד הכלכלה בירושלים, עדכנה את חזקיהו על הטענות שהגרמנים השמיעו. גורמים המעורים בפרטים מסרו ל"כלכליסט" כי הבעיה איננה איתור פרויקטים או מוצרים שיאפשרו לטיסנקרופ לעמוד בהתחייבות של רכש גומלין אלא "יכולת הביצוע והמימוש" של אותן הבטחות. "זה ברור שיש כאן מה לקנות. הבעיה היא האם הגרמנים יקנו את מה שהם טוענים שהם מתכוונים לקנות", מסר גורם המעורב בפרטים.

נציגי חברת טיסנקרופ בארץ בשבוע שעבר | צילום: יואב דודקביץ

חזקיהו ואיגר טרם קיבלו החלטה. השניים טרם עדכנו והעבירו את החומרים לשר הביטחון אביגדור ליברמן, שיש חובה להתייעץ איתו. מלשכת ליברמן נמסר כי השר לא נפגש עם נציגי טיסנקרופ והוא יגבש את עמדתו אך ורק אחרי שהגורמים הרלבנטיים יציגו בפניו את כל החומרים.

במשרד הביטחון אמרו עוד כי "הוצגו לחברה מספר הצעות לרכש גומלין בפרויקטים 'כחול לבן', שיניבו תמורות הן לכלכלה הישראלית והן למערכת הביטחון. לאחר שנציגי טיסנקרופ הביעו עניין ראשוני הועבר קידום הפרויקטים לרשפ"ת במסגרת סמכותה".

טיסנקרופ עומדת במרכז פרשת הצוללות המכונה גם תיק 3000 לפיה נציג החברה בישראל, מיקי גנור, שיחד לכאורה בכירים במערכת הביטחון כדי לזכות ברכישת שלוש צוללות נוספות - עסקה שטרם נחתמה. לפי דיווחים גנור הבטיח לעורך דינו של ראש הממשלה דמי תיווך של כ־9 מיליון דולר אם יסייע לטיסנקרופ לזכות במכרז. אם איגר וחזקיהו יחליטו להכניס את טיסנקרופ לרשימה השחורה, העסקה לא תצא לפועל שכן המשמעות המעשית של אותה סנקציה היא אי יכולת לגשת למכרז של גופים ממשלתיים ישראלים במשך חמש שנים לפחות. מנגד, אם העסקה הזו תיחתם, היקף רכש הגומלין בו מחויבת טיסנקרופ כלפי התעשייה הישראלית יזנק בעוד 300 מיליון יורו - כ־1.2 מיליארד שקל - על פני כמה שנים.