אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מירי רגב ושרה נתניהו על סדר היום של בג"ץ צילום: אלכס קולומויסקי

מירי רגב ושרה נתניהו על סדר היום של בג"ץ

בהפרש של שעה בלבד עסק השבוע בג"ץ בעתירות שנגעו ישירות לשתי נשים שמושכות הכי הרבה אש בציבוריות הישראלית, שרת התרבות ואשת ראש הממשלה. השופטים ניסו כמיטב יכולתם לברוח מהפולקלור שמלווה את השתיים, אף שמדי פעם הוא חדר לאולם הדיונים

02.08.2017, 08:26 | משה גורלי

שתי "הגברות הראשונות" של ישראל, אשת ראש הממשלה שרה נתניהו ושרת התרבות מירי רגב, עלו ביום שני על סדר היום של בג"ץ. הדיון בעניינה של נתניהו נקבע לשעה תשע בבוקר עם שלושה דיונים נוספים שנדחסו לאותה השעה בפני הרכב השופטים אסתר חיות, חנן מלצר ודוד מינץ. המשמעות ברורה: מקרה קל שצפוי להיות מסולק ומהר. לעומת זאת, מירי רגב קיבלה במה בלעדית מול אותו הרכב בשעה 11:30, סימן לדיון מעמיק יותר ולתוצאה לא סופית. ואכן, עד 11:30 טואטאו ביעילות ארבעת התיקים. מופע החימום הסתיים ופינה את הבמה להצגה המרכזית.

האגודה לזכויות האזרח עתרה נגד מבחני התמיכה של משרד התרבות, או בשמם העממי "תיקוני מירי רגב", שמעניקים בונוס כספי למוסדות תרבותיים להופיע ביהודה ושומרון, ומפחיתים מההקצבות למוסדות שיסרבו להופיע בשטחים. תמריץ חיובי לצד תמריץ שלילי, פרס וקנס. האבחנה הזו היתה בבחינת האקדח שהשופט מלצר הניח במערכה הראשונה ועשה בו שימוש במערכה השלישית. "על הרעיון של הפרס אפשר להתווכח, אך הרעיון של הקנס הוא בעייתי", אמר בסוף הדיון.  

מירי רגב, צילום: תומריקו מירי רגב | צילום: תומריקו מירי רגב, צילום: תומריקו

"תעשו שיעורי בית"

הדיון התנהל בקווים מקבילים, פוליטי ומקצועי, בגלל התפירה הגיאוגרפית של מבחני התמיכה. ה"קנס" הוא לסרבני הופעות בפריפריה בכללותה – נגב, גליל ויהודה ושומרון. ה"פרס" מיועד רק לאלה שמוכנים להופיע ביהודה ושומרון. "כדי ליצור מראית של שוויון הכניסו גם את הנגב והגליל", אמר עו"ד דן יקיר, נציג האגודה לזכויות האזרח. "לעומת זאת בבונוס כבר הורידו את המסווה כי פה צריך לחלק כסף. ולא בכדי קוראים למבחני התמיכה האלה תיקוני מירי רגב. בגלל השיקול הפוליטי שחוק יסודות התקציב ביקש למנוע במבחני תמיכה. ולא בכדי הגביל היועץ המשפטי את היקפי הבונוס וההפחתה".

השופטת חיות העבירה את הכדור לנציג המדינה, עו"ד רן רוזנברג, ושאלה אותו: "האם מדובר בשיקול פוליטי?".

"אנחנו לא שם", הודיע רוזנברג, "ההתיישבות ביהודה ושומרון היתה נחלתן של כל הממשלות ומבחן ההפחתה מוחל באופן שוויוני בין שלושה אזורים במדינה. אם סירבת להופיע ביהודה ושומרון יופחת לך שליש. מדובר במבחן מדוד ומאופק שנועד להנגיש את העושר התרבותי שמתרכז בתל אביב גם ליהודה ושומרון. הזכות לצרוך תרבות היא אוניברסלית, וכדי לפזר את התרבות מותר להשתמש במבחני התמיכה. תראה שאתה מוכן להגיע לכל מקום – תקבל את מלוא התמיכה". 

שרה נתניהו , צילום אוראל כהן" שרה נתניהו | צילום אוראל כהן" שרה נתניהו , צילום אוראל כהן"

חיות הוטרדה מהיעדרם של מוסדות התרבות מאולם הדיונים, שבחרו לא להגיש בעצמם את העתירה. "תסביר לי למה רק אתה כאן", פנתה ליקיר. "הם חששו להיות בחזית המאבק, פוחדים מנקמת הבירוקרטיה", השיב. חיות הקשתה גם על המדינה: "מדוע בכלל היה צריך ליצור תמריץ? האם הסיבה שכמות הופעות התרבות ביהודה ושומרון נמוכה היא שתיאטראות סירבו להגיע לשם או שיש סיבות אחרות?". רוזנברג סיפק תשובה מעורפלת: "יש דינמיקה מורכבת בין היישובים המזמינים למוסדות". יקיר התנדב לפרט: "התנגדות אידיאולוגית וסכנות ביטחוניות". עם זאת, הגופים הגדולים והממוסדים אינם מסרבים. הסירוב הוא נחלת האמנים, לא התיאטראות.

רוזנברג ניסה לגמד ככל האפשר את סוגיית הבונוסים וההפחתות: "ההפחתות והבונוסים מזעריים, וכמחצית מהמוסדות קיבלו בונוס בשנה שעברה – 18 תיאטראות מתוך 29, חמש להקות מחול מתוך 11, ושש להקות כליות־מוזיקליות מתוך 21".

מלצר לא הניח לבעיה העקרונית: "גם אם הקריטריונים המפלים לא הופעלו, האם עליהם להישאר עלי ספר?". וחיות תהתה: "היום הבונוסים וההפחתות הם בשיעורים נמוכים, אבל אולי בהמשך הם יעלו". בסופו של הדיון הציעו השופטים לבטל את ה"קנס". "האם תהיו מוכנים לשקול לבטל את ההפחתה", שאלה חיות את נציג המדינה. ומלצר המליץ לא רק לשקול אלא גם לעשות שיעורי בית: "תלמדו מהנעשה בעולם לעניין האבחנות בין תמריץ חיובי לשלילי". המדינה תלמד, תשקול ותשיב.

"שרה אינה טייס קרב"

שרה נתניהו, לעומת זאת, יכולה לשחרר אנחת רווחה. בג"ץ לא נענה לדרישת התנועה לאיכות השלטון, ולא יורה למדינה להגיש נגד נתניהו תביעה אישית על הסכום שבית הדין לעבודה פסק לטובת גיא אליהו, עובד בית ראש הממשלה.

המדינה אולצה לשלם לאליהו 65 אלף בעבור שעות נוספות והעסקה פוגענית. "נתניהו נהגה ברשלנות ב'רכוש הציבורי' שעליו הופקדה, טען עו"ד נאור, שייצג את התנועה לאיכות השלטון. "אי אפשר להפעיל נגדה אמצעים משמעתיים כי היא אינה עובדת ציבור. מי יגן על הקופה הציבורית?".

השופטת חיות התעניינה פחות בקופה הציבורית, ויותר בתקדימי העבר ובסעד שהעתירה מבקשת: "המדינה נוטלת אחריות על מעשה נזיקי, ואתה מבקש מאתנו שנורה למדינה להגיש תביעה אזרחית. קשה למצוא אח ורע לכך שנורה למדינה להגיש תביעה כזו. יש לאדוני דוגמה לכך?". לנאור לא היתה דוגמה, אבל גם לנציג המדינה, עו"ד אבינועם סגל, לא היתה דוגמה להציג בפני חיות שהקשתה גם עליו. החוק מאפשר למדינה במקרים חריגים להגיש תביעה נגד מזיק שפעל מטעמה. "מהי אמת המידה לתביעת שיפוי מצד המדינה", שאלה את סגל. "אוכל לברר, אבל ההחלטה שלנו היא במתחם הסבירות", אמר סגל.

נאור ניסה לשכנע שמדובר כאן במקרה חריג שמצדיק חריגה ממדיניות אי התביעה: "המדינה מבטחת כאן גורם שאינו עובד ציבור שפעל במזיד וברשלנות. היא נכנסת בנעליו של גורם שאין לו מחויבות כלפיה והקופה הציבורית נאלצת לשלם. נחוצה כאן אמירה נורמטיבית. זה לא רק העניין של הכסף".

עו"ד יוסי כהן הציג את עמדתה של נתניהו: "היא לא נתבעה, היא לא היתה צד להליך". הוא הצליח להקפיץ את חיות כשהמשיל את הגברת ל"טייס שהטיל בטעות פצצה ולא יעלה על הדעת לתבוע אותו". חיות: "חלק מהפיצוי היה על העסקה פוגענית ולא בשוגג. זה לא בדיוק טייס שמטיל פצצה". כהן קיבל: "אני לוקח רוורס".

לבסוף גם נאור לקח רוורס. חיות היתה נחרצת: "אתם מבקשים סעד מרחיק לכת ואין לכם דוגמה לכך. אני מציעה לכם לשקול מחיקת העתירה". כהן ביקש הוצאות, אלא שבג"ץ סירב להכיר בעתירה כמופרכת לגמרי, ולכן אף שמחק את העתירה, לא פסק הוצאות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות