צילום: בלומברג
מועדון חצי טריליון הדולרים גדל: גם אמזון ופייסבוק בפנים
הרשת החברתית ואימפריית המסחר המקוון חצו רף של 500 מיליארד דולר במונחי שווי שוק והצטרפו לענקיות הטכנולוגיה אפל, אלפבית ומיקרוסופט
שתי חברות טכנולוגיה הצטרפו למועדון האקסקלוסיבי של חצי טריליון הדולרים. אמזון ופייסבוק חצו בשבוע החולף את רף 500 מיליארד הדולרים במונחי שווי שוק. בכך הן הצטרפו לענקיות אפל, גוגל ומיקרוסופט. כך, חמישיית החברות הגדולות בעולם היום הן חברות טכנולוגיה.
קראו עוד בכלכליסט
עבור אמזון זו היתה חגיגה קצרה. אחרי שטיפסה לשווי של 503 מיליארד דולר והפכה לרגע את המנכ"ל והמייסד ג'ף בזוס לאיש העשיר בעולם, התפרסמו דו"חותיה והפילו את המניה. היום נסחרת ענקית המסחר המקוון לפי שווי של 490 מיליארד דולר "בלבד".
אמזון הציגה ברבעון השני את ההכנסות הגבוהות מבין חמש החברות אחרי אפל — 35.7 מיליארד דולר, אך סיכמה אותו ברווח של 724 מיליון דולר בלבד. בזוס מענה את משקיעי אמזון במכוון ובעקביות, כשהוא מפנה את מרב רווחיה לצמיחה ולפיתוח עסקים חדשים כמו מוצרי אלקטרוניקה, IOT וענן. מניית אמזון היא גם היקרה ביותר ונסחרת כמעט פי עשרה ממחיר מניית אפל. המניה היתה מאוד תנודתית אתמול ומחירה נפל ועלה מ־1,000 דולר.
פייסבוק, שנסחרת בשווי של 501 מיליארד דולר, עלתה מתחילת השנה בלא פחות מ־50% לאור התחזקות ההוצאה העולמית על פרסום דיגיטלי. לרשת החברתית הגדולה בעולם יש את שורת ההכנסות הצנועה בחבורה: זו הסתכמה ב־9.3 מיליארד דולר ברבעון השני, אך יצרה רווח נקי של 3.9 מיליארד דולר. אלה שולי רווח גבוהים להפליא שהפכו אותה לאחת מחביבות המשקיעים.
לאמזון לקח לא פחות מ־19 שנה לכבוש את הפסגה הזו, בעוד פייסבוק עשתה זאת בתוך 13 שנות פעילות בלבד. לאפל נדרשו 36 שנה עד שחצתה את רף השווי הזה ומאז, במרץ 2012, היא הספיקה להוסיף לערכה 280 מיליארד דולר. כדי להגיע לשווי שוק של 280 מיליארד דולר נדרשו לה 34 שנה. היום אפל היא החברה הגדולה ביותר בעולם במונחי שווי שוק, הרחק במקום הראשון עם שווי של 779 מיליארד דולר.
שנייה לה היא החברה־האם של גוגל, אלפאבית, שנסחרת לפי שווי של 658 מיליארד דולר ומנייתה נושקת ל־1,000 דולר. אלפאבית צברה את שוויה ב־17 שנות פעילות, ולה הכנסות ורווחים גבוהים באופן עקבי. רק ברבעון השני של 2017 זינקו הכנסותיה ב־20% ל־26.0 מיליארד דולר והרווח הנקי ל־6.3 מיליארד דולר.
שועלה ותיקה נוספת, מיקרוסופט, נסחרת לפי שווי של 569 מיליארד דולר. החברה שהוקמה ב־1975 חצתה את רף חצי טריליון הדולרים בינואר השנה, כמעט 42 שנה אחרי שהוקמה. היא רשמה זינוק של 18% מתחילת השנה ורווח נקי של 6.8 מיליארד דולר ברבעון השני.
מכפילים בשמים לאור פוטנציאל הצמיחה
חמש החברות יחד שוות יותר מ־3 טריליון דולר ומחזיקות מזומנים בשווי שעולה על 2.5 טריליון דולר. ב־2016 הן רשמו הכנסות של יותר מחצי טריליון דולר ורווח נקי של כ־100 מיליארד דולר. זאת בזמן שמכפילי הרווח שלהן בשמים, כנהוג בענף הטכנולוגיה, שבו פוטנציאל הצמיחה מהותי במיוחד. כשמעריכים את מכפיל הרווח של החברות מול מכפיל הצמיחה (PEG), דווקא פייסבוק נהנית מהיחס הנמוך ביותר, שאמור לכאורה להצביע כי היא הזולה מבין החמש, עם PEG של 1.22. אמזון, שמשקיעה את כל הכנסותיה - לעתים על חשבון הפסד בשורה התחתונה, היא היקרה ביותר - עם 5.34.
אף שאמזון לכאורה מתומחרת גבוה, והשוק שעדיין חרד לשורה התחתונה הפיל את מנייתה בימים האחרונים, היא משיגה דומיננטיות בכמעט כל תחום שאליו היא נכנסת. היא הביאה, גם אם לא לבדה, לפשיטות רגל של רשתות ספרים, אופנה, שירותי ענן ומזון. אמזון עושה זאת תוך כדי יצירת עשרות מיליוני לקוחות נאמנים, שמוכנים לשלם כ־100 דולר רק עבור מינויי הפריים שהיא מטפחת כבר שנים.
גם אנליסטים מעריכים כי אמזון תהיה הראשונה להגיע לשווי של טריליון דולר. בברקליס מעריכים כי זה יקרה בעוד כשנתיים. פייסבוק עדיין לא התחילה לתרגם את כוחה בעולם המסחר המקוון, חרף שאיפותיה לגביו. במקום זאת היא מבוססת כולה על הכנסות מפרסום ועל עסק ליבה בודד. עתיד צריכת המוצרים נראה ורוד לעומת עתיד הפרסום הדיגיטלי, שיש המעריכים כי יוחלף בעוד זמן לא רב בפרסום של מערכות בינה מלאכותית מתוחכמות. בחברת המחקר פורסטר אף הגדילו והכריזו על מותו הצפוי של הפרסום הדיגיטלי. לטענתם, עד שנת 2025 חוויות מותאמות אישית באמצעות מערכות בינה מלאכותית, כמו אקו של אמזון, יהיו הדרך העיקרית של מפרסמים להגיע לקהל היעד שלהם. פייסבוק צפויה להיות הנפגעת העיקרית מכך, משום שנכון להיום אין לה עסק מכניס נוסף.
סנאפ נבעטת אל מחוץ למדד S&P 500
ובעוד אלה עולות, מדד S&P 500 בועט החוצה את מניית סנאפ, החברה־האם של אפליקציית המסרים סנאפצ'ט. מנהלי המדד הודיעו כי חברות שינפיקו מניות ברמות שונות לא יוכלו להיסחר בו, משום שהן "נוטות לממשל תאגידי שנוהג באופן לא שוויוני ביחס לזכויות הצבעה של בעלי המניות". סנאפ, שהנפיקה בחודש מרץ האחרון, הציעה למכירה מניות ללא זכות הצבעה כדי לשמור על שליטת המייסדים בה, כפי שעשו גם אלפבית ופייסבוק. אף שהביא להרמות גבה, המהלך לא עצר אותה מלגייס 3.4 מיליארד דולר בקלות.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה