נפטרה רעיה יגלום, נשיאת כבוד של ויצו העולמית, בגיל 98

רעיה יגלום, נשיאתה השלישית של תנועת ויצו העולמית בין השנים 1970-1996 נפטרה הבוקר בת"א, בגיל 98. יגלום, ממנהיגותיה הבולטות של ויצו ופילנטרופית גדולה פעלה בארץ ובתפוצות למען מדינת ישראל.

יגלום נולדה ברומניה בשנת 1919. ב-1940 עלתה לבדה ארצה ונישאה לתעשיין הישראלי יוסף יגלום. בשנת 1941 החלה לפעול בויצו ומילאה בהתנדבות שורה של תפקידים בארגון. בשנת 1947 עד קום המדינה שירתה ב"ההגנה" וסייעה לפעילות ההעפלה. בשנת 1956 נבחרה יגלום כחברה בהנהלת ויצו העולמית ובשנת 1961 כיהנה כיו"ר הנהלת ויצו העולמית, במשך 9 שנים. ב-1970 נבחרה לנשיאת ויצו העולמית ושימשה בתפקיד עד 1996. מאז כיהנה כנשיאת כבוד של הארגון.

במסגרת תפקידיה בוויצו עסקה יגלום בהקמת מפעלי רווחה וחינוך בכל הארץ ויזמה הקמתם של עשרות מוסדות למען ילדים, נשים ובני נוער. בין המוסדות נמנים מעונות יום לגיל הרך, מרכזים וכפרי נוער, מקלט לנשים מוכות, בית אבות, מרכזים להכשרה תעסוקתית של נשים ונערות, מסגרות חירום לילדים ונוער בסיכון ועוד רבים אחרים.

כמנהיגת תנועת נשים בינלאומית פעלה רעיה בזירה הבינ"ל והקימה פדרציות של ויצו בכל רחבי העולם. במסגרת עשייתה פעלה מול ראשי מדינות, בין השאר מול ראש ממשלת בריטניה דאז, מרגרט תאצ'ר, נשיאי צרפת, ראש ממשלת ברה"מ ועוד. רעיה נודעה בפעילותה הענפה למען יהודי ברה"מ ופעלה יחד עם הגופים הציוניים לשחרורם של אסירי ציון.

במקביל לעשייתה בתנועת ויצו כיהנה יגלום בהנהלות המוסדות הציוניים החשובים בהם הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית והוועד הפועל הציוני, והיתה סגנית נשיא הקונגרס היהודי העולמי בישראל. היא פעלה יחד עם מנהיגים גדולים של ההיסטוריה היהודית והציונות במאה העשרים כמו דוד בן גוריון, זאב זבוטינסקי, חיים וורה ויצמן, משה שרת, מנחם בגין, שמעון פרס ועוד רבים.

רעיה יגלום ובעלה יוסף יגלום נודעו גם בשל נדיבותם הגדולה למוסדות אקדמיה ותרבות בישראל. יגלום ישבה בחבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית והייתה פעילה בהנהלת מוזיאון ישראל, התזמורת הפילהרמונית הישראלית ומוזיאון תל אביב.

בשנת 2009 פרסמה את ספר זכרונותיה "זכיתי לשרת את ארצי".

היא השאירה אחריה את בנה, איש העסקים אלן (אלחנן) יגלום, בת נורית מעצבת תכשיטים, נכדים ונינים. היא תובא מחר למנוחות בבית העלמין טרומפלדור בת"א בשעה 11:00.