ועד חברת החשמל: למדינה אין מושג איך לבצע רפורמה בענף

ועד העובדים של חברת החשמל צפוי להגיש הבוקר למשרד האוצר ומשרד האנרגיה מסמך בן 110 שאלות בעניין הרפורמה המתוכננת במשק החשמל. מהמסמך, שהגיע לידי "כלכליסט", עולה כי הוא מתמקד באופן שבו המדינה מתכוונת לנהל את המהפך בענף, ובעצם להוכיח שהיא כלל אינה ערוכה אליו.

המסמך הזה מוגש לקראת הפגישה שתתקיים ביום שלישי בין מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל משרד האנרגיה עם ראשי ועד העובדים, נציגי ההסתדרות ואנשי הנהלת חברת החשמל, במטרה להניע את הרפורמה המיוחלתבחברת החשמל.

המפגש בין הצדדים יתקיים לאחר שבחודש שעבר כפה בג"ץ על הצדדים "חובת היוועצות" על הרפורמה המתגבשת, כתנאי מקדים לדיון בשאלה אם המדינה רשאית לקדם רפורמה במעמד צד אחד בלבד, ואם העובדים רשאים לשבות כדי לסנדל את כוונת המדינה.

אין נגיעה לתנאי העובדים

החוק שמחייב רפורמה נחקק כבר לפני 21 שנה, ובגרסה האחרונה של הרפורמה נקבע כי עד 2028 חברת החשמל תפסיק לייצר חשמל, תחנות הכוח יימכרו, והיא תיוותר עם פעילות של הולכה, חלוקה וניהול המערכת. מדובר במהלך שיוציא לגמלאות 3,000 עד 4,500 עובדים. תחנות הכוח הפחמיות יישארו בחברה־בת של חברת החשמל ובמתכונת הפעלה מינימלית.

באופן לא מפתיע המהלך הזה נתקל בהתנגדות של ועד עובדי חברת החשמל. מסמך הדרישות של הוועד אינו מעלה נושאים הנוגעים לתנאי העבודה או לגורל העובדים, כמו העלאת משכורות, שדרוג הפנסיה או צמצום מספר הפורשים מדי שנה. מה שהוועד דורש כעת זה שהממשלה תחשוף את התוכניות לגבי ניהול הרפורמה, גידור של הסכנות והערבויות שהאוצר ייתן לעובדים במקרה שהמהלך ייכשל. תאריך היעד שבו יתאפשר להשיק את הרפורמה הוא 15 בנובמבר, מועד פקיעת רישיון הייצור של חברת החשמל. על רקע זאת חלק השאלות שמציג ועד העובדים נראות בוערות וענייניות.

מנכ"ל האוצר שי באב"ד. ייפגש עם נציגי חברת החשמל | צילום: אוראל כהן

המסמך, שמכיל לא פחות מ־110 סעיפים, נחלק לשלוש חטיבות עיקריות. החטיבה הראשונה מכילה כ־55 שאלות על תוכניות המאקרו של המדינה למשק החשמל גם לזמן הרפורמה וגם ליום שאחרי. כך למשל העובדים מבקשים לקבל את תוכנית־האב של משק האנרגיה, תוכנית שיפוי לבעלי החוב של חברת חשמל (בנקים ומוסדיים) ביום של הרפורמה, את רשימת הביקושים לחשמל במשק, את התוכנית הממשלתית לניהול סיכונים פיננסיים, את תוכנית ניהול המערכת שיקבע תעריפים, דלקים ואיזו מתחנות הכוח הפרטיות תופעל קודם. בשורה התחתונה מדובר ברשימת דרישות מנופחת שנועדה להוכיח שהמדינה "לא יודעת מה היא עושה", ולשדר לבג"ץ, שאמור לשמוע בסוף אוגוסט כיצד התקדמו המגעים, שהמדינה מורחת את הזמן בניסיון לטשטש את העובדה שאין שום תוכנית רפורמה מסודרת ומאושרת לביצוע.

החלק השני של המסמך מכיל 45 סעיפים, הנוגעים לחברת החשמל, ולא למשק האנרגיה בכללותו. כאן ניתן למצוא שאלות על תזרימי מזומנים עד סוף העשור, הסכם הסדר נכסים בין חברת החשמל למדינה, כולל נדל"ן ומגרשים, שיפוי ממשלתי לנושי חברת החשמל שעלולים להיפגע מהרפורמה, פרוטוקולים ישיבות עם חברות הדירוג לגבי הרפורמה, הסכם מול מאגר הגז שהרפורמה לא תחייב פיצוי לדלק של תשובה, אישור רשות המסים לחסינות לעובדים מכל שינוי ארגוני וערבות מדינה לחוב המצרי (של הגז) בהיקף 8 מיליארד שקל. גם כאן יש דרישות מסוימות שספק אם למדינה יש תשובה עליהן, אבל לפחות פה יש ירידה לפרטים ברמת הרפורמה והתהליך שינוהל בשעה שהמונופול יוותר מרצון על היד שישבה על השאלטר. 

החלק השלישי, והקצר ביותר, עוסק בשאלות שכל אחת מהן יכולה לייצר לממשלה כאב ראש. חלק זה מסווג כ"מידע נוסף", ובו הוועד רוצה לשאול מי משלים לו כסף לקופה במקרה שתחנת כוח תימכר בשווי נמוך ממה שכתוב בספרים; כמה חוב פיננסי לוקח על עצמו רוכש תחנות הכוח; האם המדינה תזרים הון בעלים (כלומר כבעלים תשקיע בחברה); ערבות מדינה לחברת הפחם שאולי תיעלם; פיצוי לחברת חשמל אם ספקי הגז נובל אנרגי ויצחק ודלק יתבעו אותה, והכי חשוב מה קורה ומי אחראי לתת פתרון אם בעוד עשר שנים יתברר שהרפורמה נכשלה.

ריצות לבית הדין

בוועד חברת החשמל מתכוננים גם ליום שאחרי כישלון השיחות, אז הם ינהלו מלחמת חפירות מול המדינה על ביצוע הרפורמה עם ריצות חוזרות ונשנות לבתי הדין. בד בבד יש משרדי ממשלה המודים בפה מלא שאין חובה לערוך רפורמה. מצדם שחברת החשמל "תמות לאט", תאבד נתחי שוק נוספים, לאחר שכבר איבדה עד כה 33% מהייצור, ותכפה על עצמה התייעלות עד לנקודת אל חזור.

גם ותיקי משק האנרגיה יודעים שהסיכוי שהצדדים יגיעו להסכמות הוא נמוך. הרפורמה הזו, שנגררת כבר מ־1996 ועברה גלגולים רבים, נראית היום יותר כמו מוטציה מכוערת של מה שכיוונו אליו בימים שלא היה גז טבעי להקמת תחנות כוח פרטיות, ואף אחד לא חשב שמשרד הביטחון, התעשייה האווירית ומקורות יקנו חשמל מתחנה פרטית ולא מהמדינה. הכוונה המקורית היתה לפצל את חברת החשמל לשבע חברות שיתחרו זו בזו.