ימי הרדיו: מיצב טרנזיסטור ענק בירושלים

הילדים של ימינו כבר לא באמת יודעים מה זה אומר להפעיל רדיו, לשחק עם התחנות ועם הווליום. הם אולי עושים את זה מדי פעם במכונית, אבל במקלט רדיו, מן טרנזיסטור מהסוג הישן - סביר להניח שלא נגעו מעולם. מעכשיו ועד אוקטובר הקרוב הם יוכלו להבין במה מדובר בצורה שהיא גם חווייתית הרבה יותר מסתם לסובב כפתורים בטרנזיסטור של סבתא: במרכז העיר ירושלים, ברחוב בן יהודה, ניצב רדיו ענק. זהו לא רק פסל, אלא רדיו של ממש ממנו אפשר להקשיב למוזיקה ודיבורים, ממש כמו פעם.

את הרדיו עיצבו בני הזוג אילן וענת ברמן מסטודיו "סיטי־פלוטון" (City Peloton), היחיד בארץ שמתמחה בעיצוב ותכנון מיצבים עירוניים בשיתוף פעולה עם תאגיד השידור הציבורי כאן. הסטודיו של השניים אחראי, למשל, לקרוסלה העברית הראשונה בנמל תל אביב שפועלת כבר יותר משלוש שנים ולמיצב האור "צינאורות" שהוצג גם הוא בנמל בחנוכה 2016.

מימין: ענת ברמן, גוני גולדשטיין ואילן ברמן | צילום: ניתאי שלום

"אחד הדברים הכיפיים הוא לראות את התגובות של האנשים" אומר ברמן על מיצב הרדיו, שאת הקמתו יזמה "עדן", החברה לפיתוח כלכלי של ירושלים. "במקרים רבים ההורים צריכים להסביר לילדים במה מדובר. הדור המבוגר לעומת זאת תמיד אומר 'זה מדהים, היה לנו בדיוק כזה בבית'. בהתחלה חשבנו שהוא ישמיע תחנות אמיתיות, אבל הבנו שצריך לסנן את התוכן, אז הוא משמיע תחנות מוזיקה ותחנה אחת שמציינת 50 שנה לשחרור ירושלים ומשמיעה תכניות ומשדרי חדשות מלפני חמישים שנה".

להפעיל מאוורר עם אופניים

אילן (39) הוא אדריכל במקצועו, ששירת בעברו בגלי צה"ל ונמנה עם צוות ההקמה של ערוץ "ביפ". ענת (39) היא אמנית שהציגה בין השאר במוזיאון ינקו דאדא ובגלריה "החדר" בתל אביב. לפני שש שנים הקימו השניים את הסטודיו, ומאז הם מתכננים, מקימים ומציגים מיצבים אורבניים בערים שונות.

"ענת עסקה תמיד במיצבים גדולים", מספר ברמן. "לפני שש שכנעתי אותה לגשת איתי לתחרות של עיצוב מיצבים עירוניים. היינו צריכים להגיש הצעה למיצב במרחב הציבורי של כיכר ספרא בירושלים, והרעיון שלנו היה למלא אותה בזוגות אופניים, שכל אחד מהם מפעיל משהו אחר כמדוושים בו: גרמופון, מאוורר וכן הלאה. כשזכינו בתחרות, פתאום הבנו שאנחנו צריכים גם לבצע את זה".

מיצב הרדיו בירושלים. משמיע בעיקר מוזיקה | צילום: ניתאי שלום

כך צללו השניים אל תוך הנושא, שבפועל היה הרבה יותר מאתגר משלב התכנון. "מה שיפה בתחום הוא שצריך מצד אחד לעשות משהו שהוא מפתיע ושונה במרחב הציבורי, שההופעה שלו באותו מרחב תיצוק תוכן חדש למקום. אבל גם צריך לגרום לזה לעבוד מבחינה טכנית. ממש לרדת לרזולוציות של עיצוב תעשייתי ועיצוב מוצר כמו לדאוג שזה יפעל בתנאי מזג אוויר שונים ולמצוא את האנשים הנכונים שיהיו אחראים לכל דבר וליצור את האינטגרציה ביניהם".

אתם עובדים לבד? או עם צוות?

"הסטודיו הוא של שנינו, אבל יש לנו צוות שאנחנו מעסקים באופן קבוע, ממעצב, מהנדס מכונות, נגריה ועוד. לאורך השנים הרכבנו יחידה מובחרת של אנשים שיודעים לעבוד יחד ולפתור את כל הבעיות, לדעת את רמת הדיוק של כל חיישן באופן בו הוא יגיב נכון, למשל, גם לילד בן 4 וגם לאדם בן 70".

לנגן רדיוהד עם כיסא

הברמנים מציגים כיום שני מיצבים בירושלים, הראשון הוא הרדיו והשני הוא "The Royal Playback Orchestra", שממוקם ברחוב הלל עד אוקטובר. "זוהי במה עם 20 כיסאות ריקים", מסביר ברמן. "לכל כיסא מוצמד רמקול נסתר שמופעל באמצעות חיישן. ברגע שמתיישבים על הכיסא, הוא מנגן את תפקיד נגן התזמורת שזהו מקומו. ככל שיושבים יותר אנשים, יש יותר כלים". המיצב, שנעשה בשיתוף עם המפיק המוזיקלי ג'וני גולדשטיין, לא מנגן בטהובן או שופן, אלא עיבודים תזמורתיים לשירים של רדיוהד, בריטני ספירס ומייקל ג'קסון.

מה ההבדל בין מיצב עירוני כזה לפסלים הגדולים שאנחנו מכירים מהמרחב העירוני?

"יש הרבה מיצבים שהם פסלים, הם יפים מאד, אנשים מצטלמים איתם והכל עלא־כיפאק. אבל אנחנו מחפשים משהו נוסף, שכבה נוספת לחווייה. אנחנו רוצים לאפשר לאנשים לחוות בעצמם, כמו לדווש באופניים או לסובב את כפתורי הרדיו. יש במיצבים מימד משחקי, שנורא חסר כיום. את הילדים זה מעורר באופן טבעי, אבל המבוגרים קצת שכחו איך משחקים, ופתאום כשניתנת להם האפשרות לעשות את זה — זה אדיר. הם לא שוכחים את זה כל כך מהר".