אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הרם את הזבל, תמנע אלימות

הרם את הזבל, תמנע אלימות

איך מטפלים באלימות במועדון כדורגל לפני שרואים אותה? מטפלים בצמחיית הפרא ובבעיות החשמל והרטיבות. צובעים, מתקנים גדרות וספסלים ומתקנים כל חלון שבור. ועושים את זה כל יום ויום

07.08.2017, 08:20 | שלומית גיא

בפרקים הקודמים דיברנו על עקרונות הניהול החיובי ועל החשיבות של כתיבת תוכנית עבודה למחלקת נוער.

קראו עוד בכלכליסט

בפרק הזה אני רוצה לדבר על מניעת אלימות. אנו נוטים להתייחס לאלימות כגזרת גורל. במקרה הטוב, אנו משאירים את הטיפול בה לסוף, לאחר שכבר סגרנו את העניינים הטכניים החשובים. תיאוריית החלונות השבורים מציעה משהו אחר.

אבל נתחיל מההתחלה. למה חשוב למנוע אלימות במועדון כדורגל? הסיבה הראשונה שעולה לכם היא הבריאות של השחקנים שלכם. אלימות בין השחקנים ובין עצמם, אם בתוך המועדון ואם מול מועדונים יריבים, יכולה להביא לפציעות שחקנים. אבל יש עוד סיבות לחשיבות של העניין. אלימות גוזלת המון אנרגיה. אם היא לא נמנעת מלכתחילה, אנו מוצאים את עצמנו במהלך העונה רודפים אחר ההורה המקלל ההוא, מתמודדים עם אלימות של המאמן הזה, ונדרשים לוועדות, הרחקות וענישה לשחקנים ההם. כל הזמן והאנרגיה האלה מושקעים לא נכון. במקום לקדם את המועדון, אנחנו עסוקים בלהחזיק אותו חזק. זה גם עולה לנו כסף. בוועדות משמעת של ההתאחדות אנחנו משלמים קנסות. אבל יותר מזה, שחקנים טובים לא ירצו להגיע למקום אלים, הורים לא ישלחו ילדים לבית ספר כזה, וספונסרים יימנעו מלממן מועדון שמביך אותם. בלי כסף ותמיכה ציבורית קשה לנהל

מועדון כדורגל.

רכבת התחתית בניו יורק. התיאוריה אומצה לראשונה על ידי רוברט גאן ב־1984. גאן מונה למנהל הרכבת התחתית בניו יורק, צילום: Office of Gov. Cuomo רכבת התחתית בניו יורק. התיאוריה אומצה לראשונה על ידי רוברט גאן ב־1984. גאן מונה למנהל הרכבת התחתית בניו יורק | צילום: Office of Gov. Cuomo רכבת התחתית בניו יורק. התיאוריה אומצה לראשונה על ידי רוברט גאן ב־1984. גאן מונה למנהל הרכבת התחתית בניו יורק, צילום: Office of Gov. Cuomo

מניעה תחילה

זו הסיבה שמניעת אלימות צריכה להיות הנושא שאיתו מתחילים לעבוד. תיאוריית החלונות השבורים טוענת שמניעת אלימות היא עבודה טכנית שיש לעשות עוד לפני שהילד הראשון דורך על הדשא. תיאוריית החלונות השבורים פורסמה על ידי הקרימינולוגים וילסון וקלינג ב־1982. אלה טוענים כי אלימות היא תוצאה של אי סדר, ובמילותיהם: אם חלון אחד נשבר, מהר מאוד יישבר חלון נוסף. במקום שבו יש שני חלונות שבורים אנשים יתחילו לזרוק זבל. במקום שבו יש שני חלונות שבורים וזבל, אנשים יתחילו לקלל, ולבסוף להשתמש באלימות פיזית. תפקיד המנהל הוא לא להעניש את העבריין, כי אחרים יבואו בעקבותיו. תפקידנו הוא לתקן את החלון השבור הראשון.

התיאוריה אומצה לראשונה על ידי רוברט גאן ב־1984. גאן מונה למנהל הרכבת התחתית בניו יורק, שהיתה בזמנו אחת מערי הפשע המרכזיות בארצות הברית. בניגוד לקודמיו, הוא לא ביקש לטפל במקרי האונס, התקיפות המיניות, האלימות הפיזית והרצח, אלא החליט לנקות את הרכבת התחתית מגרפיטי. וכך, לאורך תקופה ארוכה, צוותים של הרכבת צבעו את הקרונות ביום. בלילה היו מגיעים צעירים ומרססים שוב. גאן לא התעמת איתם. בבוקר שוב שלח צוותים לצבוע את הקרונות. זה לקח לו שש שנים, אבל בסוף הילדים התייאשו. החל משנות התשעים ניו יורק הפגינה ירידה משמעותית של כ־80% במקרי הפשע הקשים בעיר. מומחים טוענים שגאן היה הגורם הראשון לירידה. בשנים שלאחר מכן נעשו פעולות נוספות באזורי פשע אחרים בניו יורק כמו באוטובוסים, בפארקים ציבוריים וכן הלאה.

עקרונות של סביבה בריאה עמדו גם בבסיס התפיסה של השופט טיילור באנגליה. עד 1990 הכדורגל האנגלי היה מאופיין באלימות רבה של פירמות אוהדים שכונו חוליגנים. לחוליגנים האלה יוחסה אשמה לאסונות כדורגל רבים. ועדת טיילור התכנסה לאחר אסון הילסבורו, אך בניגוד לקודמותיה, ייחסה חשיבות רבה למצבם הפיזי של האצטדיונים. היא קישרה בין המצב הפיזי של האצטדיונים להתנהגות האוהדים. טיילור מסביר: "במקום בו אדם מפשיל את מכנסיו בפומבי כדי לעשות את הצרכים הבסיסיים שלו, סביר שייקח אבן ויזרוק על השופט. הוא לא מרגיש שחצה קו". הוא חייב את קבוצות הליגה האנגלית, לבנות ולשפץ את האצטדיונים כך שיספקו את כל הצרכים של האוהד, ויהיו נעימים, נקיים, מריחים טוב ותרבותיים. האלימות נהפכה לנדירה בכדורגל האנגלי, שכיום מכניס יותר כסף מכל כדורגל אחר.

ילדים במכבי באר שבע. "שחקנים טובים לא ירצו להגיע למקום אלים, הורים לא ישלחו ילדים לבית ספר כזה, וספונסרים יימנעו מלממן מועדון שמביך אותם. בלי כסף ותמיכה ציבורית קשה לנהל מועדון כדורגל" , צילום: שולמית גיא ילדים במכבי באר שבע. "שחקנים טובים לא ירצו להגיע למקום אלים, הורים לא ישלחו ילדים לבית ספר כזה, וספונסרים יימנעו מלממן מועדון שמביך אותם. בלי כסף ותמיכה ציבורית קשה לנהל מועדון כדורגל" | צילום: שולמית גיא ילדים במכבי באר שבע. "שחקנים טובים לא ירצו להגיע למקום אלים, הורים לא ישלחו ילדים לבית ספר כזה, וספונסרים יימנעו מלממן מועדון שמביך אותם. בלי כסף ותמיכה ציבורית קשה לנהל מועדון כדורגל" , צילום: שולמית גיא

לייבש את הרטיבות

ולכן הדבר השני שעשינו במכבי באר שבע, מיד לאחר שסיימנו לכתוב תוכנית אסטרטגית, הוא לכתוב רשימה ארוכה של כל החלונות השבורים בשני המתחמים של המועדון. היו שם צמחיית פרא בגובה אדם, בעיות חשמל, בעיות רטיבות עקב חוסר באיטום הגגות, קילופי צבע, גדרות שבורות, ספסלי אוטובוסים במקום ספסלי שחקנים ולכלוך אינסופי. כמו כל קבוצה עירונית, המתחמים אינם רכושנו הבלעדי, אלא שייכים לעיריית באר שבע. כיוון שכך, בשלב הבא ניסינו להבין מי אחראי למה. זו היתה משימה לא פשוטה. כאשר ניסינו למצוא את האחראי לצמחייה במגרש התקשרנו לאחראי על המתקנים. הוא הפנה אותנו לאגף שפ"ע (שיפור פני העיר). שפ"ע הפנו אותנו אליו וחוזר חלילה. השאלה מי אחראי לצמחייה היתה תלויה בשאלה אם הצמחייה נמצאת מחוץ לגדר או בתוך הגדר. אבל במתחם היו שתי גדרות, חיצונית ופנימית. לאלו גדרות אתם מתכוונים? ניסינו להבין. והצמחים שגדלים ממש על הגדר, רגל פה רגל שם, מסרבים לצמוח על פי חלוקת האחריות העירונית, למי הם שייכים?

חלום נוסף שלנו היה להסיר את גדרות התיל שמפרידות בין יציע האוהדים לבין המגרש. גדרות, מטבען, יוצרות תחושה של חוסר ביטחון ופחד. הורים שלא רואים טוב מהיציע נצמדים אליהן, וכל קריאה שלהם נשמעת כצעקה. כשהם מחזיקים את הגדר זה כבר נתפס איום. אף שיש הוראות להסרת גדרות בליגות הבכירות, ההוראות לגבי הליגות הנמוכות לא ברורות, ואנחנו מוצאים את עצמנו הולכים ושבים ממשרדי ההתאחדות, משרדי עירייה, משרד הספורט והמשטרה בחיפוש אחר החוקים הרשמיים.

בזמן בו אנחנו נאבקים בנפתולי הבירוקרטיה החלטנו לטפל בעצמנו בכל המפגעים שהם באחריותנו. צבענו את חדרי ההלבשה וניקינו אותם. "הלבשנו" אותם בחולצות השחקנים. את חדר השופטים הפכנו במהלך השבוע למרכז למידה. ספרייה ישנה הושמה במרכז החדר, ובה הנחנו ספרי כדורגל. פינת ישיבה ושטיח קטן השלימו את התמונה. החניה היתה חלון שבור גדול מאוד מבחינתנו. חניית עפר קטנה שמכונית חנו בה עם ה"פנים" קדימה סיכנה את הילדים העוברים בה בכל פעם שמכונית נסעה בהילוך אחורי. עוד באותו היום הכנו ותלינו שלטים המבקשים מהנהגות והנהגים לחנות עם הפנים ליציאה.

עדיין היו המון דברים לעשות שהם מעבר לכוחנו. למזלנו, יש לנו ראש עירייה נגיש ומסייע. לאחר שהתייאשנו מלנסות ולפשר בין מחלקות העירייה שלחנו לו הודעת מייל. תיאוריות של אלטרואיזם בפסיכולוגיה מוכיחות שאנשים נוטים לעזור יותר לאנשים שעוזרים לעצמם. על בסיס העיקרון הזה פתחנו את ההודעה עם כל הדברים היפים שעשינו במתחם המועדון בשבועות האחרונים. התשובה הגיעה מהר, ומנהלים חדשים שמונו למחלקת התרבות והספורט יצרו איתנו קשר כדי להתחיל ולעבודה על התיקונים הנדרשים.

תהליך תיקון החלונות השבורים נמשך לאורך כל העונה ומסתיים ממש בימים האחרונים. כמו בכל כתיבה של תוכנית עבודה, תהליך הפיקוח והבקרה הוא תמידי. אחת לחודש אנחנו פותחים את הקובץ, מסמנים מה נעשה ומה צריך עוד להיעשות, ומעדכנים את כל הגורמים. במתחם עצמו לא נדיר שאני מבקשת ממאמן שהחנה לא נכון להחנות מחדש את רכבו. זה מציק ומעצבן, אבל זה עובד. יום אחד, כשהרמתי זבל מהרצפה, ניגשה אליי אחת האמהות. "אני יודעת מה את עושה", היא אמרה והתחילה לעזור לי. "שתדעי לך", היא המשיכה, "שבמשחקים אנחנו זורקים את הגרעינים רק בתוך שקיות שאנחנו מביאים מהבית. רק דרך דוגמה אישית אפשר לחנך את הילדים שלנו", סיכמה.

לכתבות קודמות על מכבי באר שבע:

לנסות לעבוד כמו צ'לסי. שנייה לפני הפנייה לדימונה - לחצו כאן

 

מכבי באר שבע מבפנים. כך מנסים לנהל כדורגל "כמו שצריך" בישראל - לחצו כאן

הכותבת היא חוקרת ספורט. מתמחה במניעת אלימות וקידום מקצוענות במחלקות נוער. עם מכבי באר שבע היא עובדת כיועצת ארגונית

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות