איזה כיף להיות עציץ: המתכנתים שלא עושים כלום ומרוויחים הון

עובדים קשה? לא בהכרח

לתעשיית ההייטק יש כל מיני מונחים משלה, שחלקם הם פשוט שמות משוכללים לדברים פשוטים. למשל, קחו את ה-Vest and Rest, טרנד שמשמעו אבטלה סמויה ממוסדת. הרעיון פשוט: החברות מניחות למהנדסים שעושים הון עתק לעבוד ממש מעט, עד שהאופציות שלהם יבשילו. אנשים מדווחים על כך שהם מאושרים כעציצים - לעיתים בכלל לא מגיעים לעבודה או פותחים את המחשב וממשיכים למשוך משכורות גבוהות. על מה ולמה?

איזה כיף להיות עציץ

יש לכך כמה סיבות. בשורה של מקרים, העובד ידוע כעובד שלא סותם את הפה ומודע לתרגילים מסריחים שעשתה החברה שלו. אם יעמיסו עליו עבודה או יפטרו אותו, הוא מסוגל לגרום נזק עצום. לא עדיף לשלם לו יפה כדי שיעסוק בעבודות דחק?

במקרים אחרים, מדובר בעציצים: אנשים שהחליטו שהם הגיעו לשיא העבודה שהם רוצים לעשות, טוב להם, ואין להם שום כוונה להתאמץ עוד קצת כדי לטפס בסולם התאגידי. חברות הייטק מעודדות אנשים לקחת הפסקות ארוכות ולנוח ככל שבא להם, אז הם פשוט יושבים, עושים את העבודה הקריטית ושורפים זמן. מדובר, על פי הטענה, במהנדסים נבונים למדי שיודעים מתי הם חייבים לזנק ממצב של חצי רביצה למצב של עבודת טורבו. המונח המקובל לעובדים כאלה מחוץ לתעשיה הוא genius procrastinator: מישהו שיודע שהוא מסוגל לעשות את העבודה באפס מאמץ כשיבוא לו, אז הוא שורף זמן עד שאין ברירה אלא להתנער ולהסתער. צריך לציין שיותר מדי אנשים חשבו בטעות שהם גאוני רביצה רק כדי לגלות ברגע האמת שהם בפועל רק רבצנים.

קאסטה אחרת היא של אלו המכונים 10x engineers: אנשים שלפי האגדה (שהם מטפחים על עצמם?) מסוגלים לספק, לכשיתעוררו כארי לעבודתם, תפוקה שוות ערך לשל עשרה מהנדסים אחרים. לחברה יש עניין לשמור עליהם מרוצים ומנומנמים, כדי שבשעת צרה הם יהיו זמינים לה.

וישנה גוגל. בחברה, על פי שורה של דיווחים, יש תרבות של Vest and Rest קלאסית. לא מעט מהנדסים, נטען, עובדים ארבע שעות ביום. המצב נחשב לקשה במיוחד בחטיבת הנסים של גוגל, X, ששם ההנחה היא שממילא ייקח עידן ועידנים עד שמשהו יבשיל ויהפוך למוצר. X מתוארת כחטיבה שמנוהלת באווירה של סטארט-אפ – רק בלי המגבלות על הוצאות שיש לחברות צעירות. כעת שוקלים בגוגל להצר שם מעט את החגורה.

אין פרטים, אבל סימכו עלינו

שיקגו הופכת במהירות לבירת הרצח של ארה"ב ובכירים בממשל מתייחסים אליה כאל "שדה הקטל". בסוף השבוע של יום העצמאות האמריקאי האחרון, לפני כחודש, נרשמו בעיר 101 פגיעות מירי. בחלק מתחנות המשטרה טוענים כעת שנמצא פיתרון טכנולוגי לצמצום האלימות: שילוב של תוכנות חיזוי פשיעה ומערכות לזיהוי קולות ירי.

במחוז השביעי של שיקגו, למשל, אומרים שמספר מקרי הירי אצלם ירד ביולי ב-39% בהשוואה ליולי הקודם, ושמספר הנרצחים ירד ב-33% ועומד כעת על 34. אם הנתונים האלה נכונים, זה מרשים ללא ספק. אבל האם הם נכונים?

מעצרים בסיוע תוכנה | צילום: שאטרסטוק

המשטרה מתעקשת לא למסור פרטים על התוכנות.  התוכנה לזיהוי קולות ירי מאפשרת, על פי התיאורים, לאכן את המקום המדויק שממנו הגיעה יריה באמצעות שלושה רמקולים חכמים. היכן הם נמצאים? מה הטווח האפקטיבי? מהי הסתברות הטעות? המשטרה לא מגלה.

על התוכנית לזיהוי מוקדם של פשעים נמסרו קצת יותר פרטים: המשטרה מוכנה לומר שהתוכנה מעניקה לכל אדם המוכר לה דירוג שנע מאפס עד 300, כשהדירוג הגבוה ביותר מוענק למי שהגעה שלו לזירה היא שוות ערך לנוכחות של עדר ספרטנים זועמים. היא לא מוכנה לפרט איך היא מדרגת את האנשים, וכנראה מסיבה טובה: כל מידע שהיא מוסרת ישמש נגדה בבית משפט. ואולם, המשטרה אמרה שהתוכנה מחשבת נוכחות של חברי כנופיות באזור ואת מזג האוויר. זה האחרון, אגב, הוא משתנה שמרבים להתעלם ממנו שלא בצדק.

עד שהתוכניות הללו לא ייבחנו ברצינות (ככל הנראה בבתי משפט) קשה לומר עד כמה הן מועילות. לכוחות משטרה יש נטיה מוכחת לשחק במספרים. בסדרה "הסמויה" הקדישו לכך כמעט עונה שלמה, העונה השלישית. במשטרה מקפידים לומר שהתוכנות בפני עצמן אינן מורידות פשיעה, אם כי הן מכווינות את עבודת השוטרים. המטרה של ההצהרה הזו היא ככל הנראה למנוע את הדרישה - הסבירה, אם הפשיעה יורדת בצורה חדה - לקצץ בסד"כ של המשטרה.

וכמובן, מדעני החברה מזכירים שעבודת משטרה לא פותרת את הבעיה אלא רק מטפלת בסימפטומים: אם רוצים ירידה בפשיעה, צריך להשקיע בחינוך, דיור, בריאות (בדגש על בריאות נפש) ותעסוקה. מלחמה בעוני, לא בעניים. תוכנות פלא לא יעשו את זה.

דאחקות כשינוי פוליטי

מיליונרים בארה"ב מטביעים לאחרונה הרבה כסף בממים פוליטיים. אולי שמעתם על התופעה כששמו של לאקי פאלמר, ממייסדי אוקולוס, נקשר בה: פאלמר תרם 10,000 דולרים לקבוצה שהפיצה ממים גזעניים למען דונלד טראמפ. הבלאגן הזה היה תחילת הנפילה של פאלמר.

אבל למרות שהממיסטים הימנים נפוצים מאוד, הם לא לבד בשטח. יש לא מעט ממיסטים שמאלנים שעושים עבודה דומה, ואף שבישראל הם עדיין אוסף של בודדים – זכור לטוב עמיר שיבי – בארה"ב הם כבר מאוגדים בכל מיני אתרים גדולים, ביניהם The 98%. לימין יש כמובן שורה של אתרים משלו, כולל האתר שסוגד למילו יאנופולוס

ממים כדרך לשינוי פוליטי? אופטימי מדי לטעמנו | צילום: imagefap.com

מה שמשונה פה הוא שיש אנשים עשירים שחושבים באמת ובתמים שצורת הפעילות הזו מועילה מספיק לשינוי פוליטי כדי שהם ישפכו עליה כסף, והרבה ממנו. ההנחה היא שיטת הכיור – זורקים כל מה שיש ומקווים שמשהו ידבק. משהו יהפוך לוויראלי וידברו עליו יומיים. אולי זה ישכנע מישהו שאיננו מהמשוכנעים.

עד כה, חשוב לציין, אין שום הוכחה לתזה הזו. ויש בה משהו מדכדך מאוד: היא אומרת למעשה שהשיח הפוליטי דורדר לרמה של תמונות מצחיקות. היא המקבילה של שימוש באמוג'י במקום בשפה. שאין טעם בטיעון, כי אף אחד לא מקשיב להם יותר; שצריך דאחקות טובות יותר. נקווה שהם טועים.

קצרצרים

1. אלון מאסק מדבר על היצור המיתולוגי המכונה הייפרלופ כבר כמה שנים, אבל כרגיל לא עושה הרבה בנידון. לאחרונה הוא כתב שקיבל אישורים "בעל פה" לחפור מנהרת הייפרלופ בין ערי המזרח בארה"ב, אבל כל המעורבים מיהרו להכחיש. לאחרונה נודע שחברת Hyperloop One פיתחה רכבת נחותה מאלו שיש ביפן וקראה לה הייפרלופ. מאסק התעצבן, ככל הנראה, והודיע שהוא הולך להפשיל שרוולים ולהראות לכל הילדודס איך עושים את זה באמת. יש לו סימן רשום על המילה "הייפרלופ", ככה שהוא יכול לעשות את החיים קשים לכל הסטארט-אפים בסביבה. אלה, מטבע הדברים, לא יודעים עדיין לעכל את העובדה שמיליארדר עם הרבה מאוד כסף וקשרים נכנס למשחק. נעקוב בעניין, עם צלחת גדולה של פופקורן.

אלון מאסק | צילום: גטי אימג'ס

2. סטארט-אפ בשם Zume נכנס לתחום השאפתני של הכנת פיצות, והוא משלב פעולה של רובוטים ובני אדם. הרובוטים עושים את רוב העבודה: מכים בבצק עד שהוא הופך לעגול, מורחים עליו את הרוטב, מוודאים שהרוטב מרוח בצורה שווה. ואז מגיע תורם של בני האדם: הם מפזרים על הפיצה את התוספות. מכאן עוברת הפיצה, באמצעות רובוט, לתנור לאפיה ראשונית; רובוט אחר חותך אותה ואורז אותה בתאים שהם בעצם תנורים קטנים; התנורים מוכוונים ל-GPS והם יפעילו את עצמם לחלק האחרון של האפיה ארבע דקות לפני שהרכב יגיע אל הלקוח. החלק האחרון בעייתי במיוחד משום שעיקר ההזמנות הן בשעות הערב, והלחץ אז גדול במיוחד. החברה בוחנת מודלים שיאפשרו לה להתמודד טוב יותר עם שאלת העומס. הפיצה, לטענת החברה, זולה יותר, טעימה יותר ומגיעה אל הלקוח מהר מדי. אם היא אכן נאפת בדקות האחרונות, החלק של "טעים יותר" כנראה נכון. והנה, רובוטים מחסלים ביעילות עוד תחום פעולה אנושי.

3. אמזון הוציאה פטנט על נושאת מטוסים. הרעיון הוא שורה של כלי רכב - רכבות, משאיות, ספינות משא – שיהיה עליהן משטח חלק שממנו יוכלו להמריא מזל"טים ושאליו הם גם יוכלו לשוב. הכלים הללו יהיו ככל הנראה הכרחיים להובלה באמצעות מזל"טים שאמזון בונה עליה כל כך הרבה זמן. כלי כזה יחנה סמוך לעיר גדולה וממנו יצאו להקים של מזל"טים אל היעדים שלהם. המכשור יכלול סוללות נוספות לרובוטים המעופפים, מחשב שיתקשר איתם, וזרוע שתאסוף אותם בעדינות מהאוויר, תחליף סוללות ותשים עליהם חבילה חדשה. זה לא מדע בדיוני, זה יהיה פה עוד כמה שנים ככל הנראה.

4. טינדר פנתה אל ציבור המשתמשים שלה וביקשה מהם בכל לשון של בקשה להפסיק עם המנהג הארור של צילום סלפי עם טיגריס מסומם. היא הזכירה להם שעם כל הכבוד, הם לא ולדימיר פוטין (לא באמת חשבתם שהנמר לידו עירני, נכון?), ושמדובר בחיות בר שצריכות את השקט שלהן. סלפי איתן כשהן במצב מטושטש הוא ניצול של יצורים יפהפיים שנתלשו מהסביבה הטבעית שלהם, התעללות בבעלי חיים ודבר איום ונורא באופן כללי.