צילום: FLICKR BY John Layman
קומיקס עם בשר: כוח העל שהמציא האמן שכותב לבאטמן
ג'ון ליימן, אמן קומיקס שכותב בין השאר לבאטמן, אקס מן וזינה, ישתתף השבוע בפסטיבל "אנימיקס" בסינמטק תל אביב. בראיון לכלכליסט הוא מסביר מדוע הסמארטפון הפך את הקומיקס לעסק של מבוגרים, ולמה תמיד בעבודה שלו הוא מנסה להיות יותר מצחיק ממגעיל
קומיקס נהיה תחביב בעיקר למבוגרים", אומר כותב הקומיקס האמריקאי ג'ון ליימן, "גם משום שלילדים של היום יש כל כך הרבה דברים שמושכים אותם יותר מאשר לעלעל בחוברת כתובה ומצוירת, וגם משום שזה נהפך לתחביב קצת יקר - חוברת שעולה 4 דולר מעסיקה אותך 15 דקות בממוצע, לעומת אפליקציה לטלפון שאתה רוכש באותו המחיר ומעסיקה אותך זמן רב בהרבה".
ליימן (47) הוא בין כותבי הקומיקס המובילים בארצות הברית. ברזומה שלו כתיבה של חוברות קומיקס של הדמויות המוכרות ביותר, מבאטמן ועד זינה הנסיכה הלוחמת, אבל גם סדרות של חוברות שכתב בעצמו - המוכרת והמצליחה בהן היא הסדרה "Chew", שיצאה בשנים 2009–2016.
השבוע הוא יחלוק מניסיונו וסיפוריו במסגרת "אנימיקס", הפסטיבל הבינלאומי לאנימציה, קומיקס וקריקטורה שיתקיים בסינמטק תל אביב מהיום עד שבת. ליימן יקיים שני מפגשים עם הקהל, וביום חמישי אחרי הצהריים יחתום בחנות הקומיקס "קמיקאזה" בדיזנגוף סנטר על ספריו.
"ידעתי שאני רוצה לעסוק בתחום מגיל צעיר מאוד", הוא מספר ל"כלכליסט" בשיחה ממקום מגוריו באריזונה שבארצות הברית. "גדלתי בעיירה חקלאית בשנות השבעים. זה היה כמובן לפני האינטרנט אבל גם לפני הווידיאו, וקומיקס היה בין הדברים היחידים שעניינו אותי, בעיקר 'מלחמת הכוכבים' שאהבתי כילד".
כשהתבגר היה לו ברור שהוא רוצה לעסוק בתחום באופן מקצועי, אבל לא באמת ידע איך. "אז הלכתי ללמוד ספרות אנגלית, כי זה הדבר הכי קרוב לכתיבה שיכולתי לחשוב עליו אז".
כשסיים ליימן את לימודיו הוא החליט להגשים את החלום ולטובת העניין עבר לגור בסן דייגו שבקליפורניה. "סן דייגו נחשבת לעיר הקומיקס, מפני שבכל שנה מתקיים בה כנס הקומיקון (Comic Con), אירוע הקומיקס הגדול בעולם".
הוא מספר שהצליח להשיג עבודה באחד העיתונים המקומיים והיה מסקר את הכנס בכל שנה. "במקביל התחלתי לכתוב קצת בעצמי. דרך הכנסים הכרתי את אחת ההוצאות בעיר, והיא הציעה לי משרה. עבדתי שם תשע שנים והגעתי למשרת העורך ראשי, עד שהחלטתי שאני רוצה לעסוק במה שתמיד רציתי - לכתוב קומיקס בעצמי".
מאז עובד ליימן כעצמאי, כותב סדרות משלו ובמקביל כותב חוברות וספרי קומיקס עם עלילות חדשות של גיבורי־העל המובילים בעולם עבור חברות קומיקס מובילות בעולם כמו מארוול ודי־סי. הוא חתום על עשרות, אם לא מאות, חוברות וספרים שבהם הוא מגולל את עלילותיהם העדכניות של גיבורים מוכרים כמו באטמן, אקס מן, זינה הנסיכה הלוחמת, חתולי הרעם וקאטוומן.
אנטי גיבור
אבל גיבורי־על, כך מצהיר ליימן, מעולם לא משכו אותו יותר מדי. הוא מעדיף את הנון־סופר־הירו (אולי אנטי־גיבור־על), זה שדברים לא תמיד הולכים לו בקלות. דמות מסוג זה היא שמובילה את סדרת הקומיקס המפורסמת והמצליחה שיצר בעצמו, עם המאייר רוב גילורי, "צ'ו" (Chew): בעולם עתידני הוצאה האכילה של עוף מהחוק אחרי ש־23 מיליון אמריקאים מתו משפעת העופות. "כמו כל דבר אסור, עובר הסחר בעופות לשוק השחור", מתאר ליימן. "גיבור העלילה הוא טוני צ'ו (משחק מילים על לעיסה באנגלית), חוקר משטרה שנלחם בשוק השחור הזה. אבל צ'ו הוא לא סתם חוקר, יש לו כוח־על: ברגע שהוא אוכל משהו, הוא יכול לחזות במה שעבר עליו לפני שהכניס אותו לפיו — היכן הוא גדל, ממה ניזון ואילו חומרי הדברה ריססו אותו. בגלל כוח־העל הזה הוא צריך לעשות דברים שנשמעים קצת מגעילים, כמו לאכול חלקי גופות בזירות פשע כדי לפתור פשעים. אבל העלילה הרבה יותר מצחיקה ממגעילה".
לשחק את אלוהים
"צ'ו" זכה בהצלחה מההתחלה כשנהפך לרב־מכר ונמכר במדינות רבות, כולל ישראל. ב־2010 וב־2011 זכתה הסדרה בפרס אייזנר שנחשב לאוסקר של תעשיית הקומיקס.
כשהוא נשאל מה הביא להצלחה של הסדרה הוא אומר: "הרבה מהעלילה נע סביב אוכל וזה גורם להרבה אנשים להתחבר אליה. אוכל הוא עניין אוניברסלי. נוסף על כך, העובדה שאני לא כפוף לעורך או לדמויות קיימות נותנת לי אפשרות 'לשחק את אלוהים', מה שאני לא יכול לעשות בסדרות קיימות".
"צ'ו" מיועד לילדים?
"לא בהכרח. אני כותב מה שאני רוצה לקרוא. בסדרה יש הרבה תכנים כמו קניבליזם, שאולי לא מאוד מתאימים לילדים אבל היא לא מוגבלת לגיל כלשהו, אין בה משהו שצריך להסתיר, רוב הקהל שלה הוא בני 20 פלוס".
יש סיכוי שהיא תהפוך לסדרה או לסרט?
"תמיד יש איזו עסקה שעומדת להיסגר, אבל אי אפשר להיות בטוחים עד שזה לא באמת קורה. אם אתה חושב ללכת לעשות קומיקס כדי שיום אחד הוא יהפוך לסרט או סדרה — זו לא הגישה הנכונה, רוב הסיכויים שזה לא יקרה".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה