אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אם האוצר רוצה יבוא מקביל ללא גבולות, שיפקח עליו בעצמו" צילום: יואב דודקביץ

ראיון כלכליסט

"אם האוצר רוצה יבוא מקביל ללא גבולות, שיפקח עליו בעצמו"

הרוקח הראשי במשרד הבריאות פרופ' איל שורצברג שדרבן את יעקב ליצמן לבלום יבוא מקביל של מוצרי טואלטיקה רגישים כמו משחות שיניים במסגרת רפורמת התמרוקים: "קל להיתפס ליוקר המחיה, אבל אף אחד לא נמצא בחדר מיון בלילה כשמגיע מישהו עם הרעלה"

09.08.2017, 07:55 | אורנה יפת

"גם אני רוצה יבוא מקביל, אבל אני ממליץ להקשיב לבעל הניסיון בניהול סיכונים רפואי, לא כלכלי", אומר פרופ' איל שורצברג, מנהל מערך רוקחות ואכיפה במשרד הבריאות. שורצברג הוא חלק מצוות שניסח את תקנות רפורמת התמרוקים, ועם אישורה יהיה האדם שידאג ליישומה ואכיפתה. היום ייערך דיון נוסף ברפורמה, שנועדה להקל את הליכי קבלת הרישיונות לשיווק מוצרי טואלטיקה. בעוד שמשרד הכלכלה והאוצר מבקשים למתן ככל האפשר את ההגבלות על היבוא המקביל, משרד הבריאות הוסיף לתקנות סעיף האוסר על יבוא של ארבע קטגוריות מוצרים שהוגדרו רגישים: משחות שיניים, מוצרים לחלל הפה, מוצרים להגנה מהשמש ומוצרי תינוקות וילדים. שורצברג מזהיר כי פופולריות השיח על יוקר המחיה עלולה לעלות בבריאות הציבור.

"מדובר בקטגוריות קריטיות שבהן יש לפעול בנוהל הישן ולדווח על שרשרת האספקה, או שלא עושים יבוא מקביל", הוא אומר.

איל שורצברג ראש מערך הרוקחות במשרד הבריאות, צילום: יואב דודקביץ איל שורצברג ראש מערך הרוקחות במשרד הבריאות | צילום: יואב דודקביץ איל שורצברג ראש מערך הרוקחות במשרד הבריאות, צילום: יואב דודקביץ

מי יתכופף ראשון, משרד הבריאות או משרד הכלכלה והאוצר?

"לא צריך להגיע לכיפופי ידיים. אנחנו בעד לאפשר כל סוג יבוא שהוא איכותי ובטוח. אם אנשים ייטיבו להקשיב למי שמתמחה בניהול סיכונים בריאותי, ניתן יהיה לגשר על המחלוקות האלה. קל נורא להיתפס לנושא של יוקר המחיה, אבל אף אחד לא נמצא בחדר מיון בלילה כשמגיע מישהו עם הרעלה. בגלל מדיניות של אכיפה זה לא קורה הרבה. אבל אם משרד הכלכלה והאוצר רוצים יבוא ללא גבולות, שייקחו את הפיקוח על התמרוקים לעצמם".

אבל עד עכשיו לא נרשמו כלל בעיות עם משחות שיניים.

"לא קרה שום דבר עד היום כי הכל היה בבדיקה מלאה שלנו. החשש הוא שבאותן ארבע קטגוריות של מוצרים רגישים אם משרד הבריאות לא יבדוק את שרשרת האספקה, יחדרו לכאן מוצרים שיסכנו את בריאות הציבור באופן בלתי הפיך. ליבואן מקביל אין יכולת לבדוק מי ייצר את המוצר, הוא לא קנה את זה ישירות מהיצרן, אז איך נבטיח את האיכות של המוצר? גם רשתות שיווק כמו גוד פארם וויקטורי רוצות לשמר את המצב שמשרד הבריאות בודק את המוצרים כי זה נותן להן ביטחון".

למה ביבוא מקביל של מזון הרגולציה פחות מחמירה מאשר בתמרוקים?

"אלה עולמות שונים של רגולציה. מזון קשה מאוד לזייף, ורמת המורכבות של מזון נמוכה מזו של תמרוק. גם במזון הוגדרו מזונות רגישים שלא נכנסים לישראל או שעוברים בדיקות קפדניות. אבל לא שמעתי שמישהו מת מהרעלה של פסטה".

יותר מעשור לקח לכם לתקן את תקנות הרוקחים. על רפורמת התמרוקים אתם עובדים כבר שבע שנים.

"פקודת הרוקחים ורפורמת התמרוקים מורכבות ביותר, וכל נגיעה בהן היא בעלת השלכות על מקומות שאתה לא חושב שזה ייגע בהם. אתה לא מתווה רפורמות בלי שותפים, והיכולת לרתום את כל בעלי העניין לצורך קידום רפורמה לא פשוטה".

עשר שנים לוקח לתרגם רפורמת תמרוקים לרגולציה האירופית?

"גם באירופה הדיונים על רגולציית התמרוקים נמשכו מספר שנים. אי אפשר לאמץ אוטומטית רפורמה. עובדה שרפורמת התמרוקים, ש־95% ממנה מקבילים לשוק האירופי, גוררת עכשיו התנגדויות מצד בעלי עניין".

ואחרי שבע שנים יצאה רפורמה עקומה שכל היבואנים מלינים עליה.

"אני לא חושב שהרפורמה עקומה. כולם חשבו על משהו מסוים, ועכשיו כשבאים ליישם את זה יש חששות. הרפורמה אמורה לשרת את אזרחי המדינה בכך שיקבלו מוצרים איכותיים ויהיה להם מגוון רחב יותר, והיא תאפשר שיווק מהיר ותוזיל את העלויות. לקראת ההבשלה הסופית אנשים מבינים שיש פה נטילת אחריות לא רק של הרגולטור אלא גם של גופים עסקיים, אז פתאום זה נהיה יותר מורכב. שוק עסקי בוגר צריך ללמוד לקחת אחריות".

זה נכון להעביר אחריות לגורמים פרטיים בעלי אינטרס כלכלי?

"רגולטור צריך לשמור על בריאות הציבור בכל עת, אבל מצד שני צריך לאפשר לשוק להמשיך להתקיים. הכי קל לנו להגיד 'לא. אל תעשה'. אבל הציבור רוצה לצרוך את התמרוקים, ומצד שני הוא רוצה שנשמור עליו".

אז מי דאג לקדם את הרפורמה הזו שכולם מתנערים ממנה?

"אותם יבואנים ויצרנים שעכשיו מתנגדים לה ושאמרו למשרד הבריאות 'תביאו אותנו לרגולציה כמו בחו"ל, שקודם נשים מוצר על המדף, ואחרי זה תבדקו אותנו'. הסכמנו אבל זה אומר שנטל האחריות משתנה. זה אומר שליבואן וליצרן יש מעכשיו גם כן אחריות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
אפקט רמדיה
יש לנו פה את אפקט אסון רמדיה שבו בכירים במשרד הבריאות שילמו עבור רישוי לוקה שנתנו. לפיכך כל מי שיכול בבירוקרטיה הממשלתית רוצה להגן על עצמו. יש צורך לעבור לתקינה כמו התקינה האירופאית או התקינה האמריקאית שבה אין לגופי הרגולציה הממשלתית דריסת רגל פרט לקביעת אמות המידה המחייבות - כל יבוא או יצור שנעשה הוא באחריות היבואן/יצרן והוא זה שייתן את הדין (בעונש חמור פלילית) במקרה שחס וחלילה תהיה הרעלה כדוגמת משחת השיניים המוזכרת במאמר. מדוע הרגולציה הישראלית חייבת להיות תמיד יותר קדושה מכל מה שמקובל בעולם המערבי?! הדבר הזה נכון לכל המוצרים לא רק לטואלטיקה אלא גם לשאר המוצרים שבהם גופים כמו משרד החקלאות (מקרה חלקית שונה), משרד הבריאות, מכון התקנים ואחרים מאריכים ומיקרים את תהליך היבוא והיצור לא סתם אמר פעם ביבי כי הרגולציה במדינת ישראל היא המחסום לכל דבר - מדוע הוא לא דואג ששרים בממשלתו יבצעו את דבריו!
שן  |  09.08.17
לכל התגובות