אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רפורמת הבריאות הציבורית כשלה, צריך משהו אחר צילום: תומי הרפז

רפורמת הבריאות הציבורית כשלה, צריך משהו אחר

חוק ההסדרים פגע פגיעה אנושה במקצוע הרפואה; בראש ובראשונה, על המדינה להפנים שהרופאים אינם אויבים - אלא משאב לאומי

11.08.2017, 07:38 | ורד זילברברג

הגזירות ושינויי החקיקה בשנים האחרונות בתחום הבריאות מובילים לקריסה טוטאלית של מערכת הבריאות הציבורית הגוססת בלאו הכי. הרס שיטתי שאם לא יעבור שינויים דרסטיים - יביא למותה של מערכת הבריאות.

קראו עוד בכלכליסט

לכאורה, משרד הבריאות עושה לילות כימים להצלת מערכת הבריאות הציבורית מאימת הרפואה הפרטית. כך למשל, הוא מבצע רפורמה עמוקה בביטוחי הבריאות מתוך "דאגה עמוקה" לנו המטופלים.

אך אמירות לחוד ומציאות לחוד. כיום, שנה מתחילת החוק, קל למדוד את הנזקים החמורים של פעולות משרד הבריאות בשנים האחרונות: עזיבות של רופאים בכירים בשיעור חסר תקדים, גידול של מרכזי הבריאות פרטיים עקב הבעיות ברפואה הציבורית, ועלה התאנה של "תקציבי עתק לקיצור תורים" לא מגובה בתוכנית או בפעולה שאמורה לפתור את שורשי הבעיה.

מצב המטופלים הורע כמעט בכל אספקט של קבלת שירות רפואי, כל אלה מובילים לתוצאה הברורה מאליה: מדינת ישראל הורסת באופן שיטתי את מערכת הבריאות שלנו. כבר לא מדובר רק בעתיד ילדינו, מדובר ב"כאן ועכשיו" של כל אחד ואחת מאיתנו.

קריסת המערכת הציבורית היא לא משהו שאנו יכולים להרשות לעצמינו שיקרה, והיא מתרחשת ממש עכשיו אל מול עינינו.

חוק ההסדרים שיצא לאור באופן פורמלי לפני שנה מצהיר בריש גלי שהוא נועד להציל את הרפואה הציבורית מפני זליגתה לרפואה הפרטית. לפי הטענה, החוק נועד להגדיל את כוח המיקוח של המטופלים, שלכאורה נשלל מהם, ולהסדיר את "העיוות הנוראי" שרופא "מרוויח יותר מדי".

מערכת הבריאות בישראל מובלת באופן שיטתי ומאוד עקבי לנקודת אל חזור, ואולי, רק אולי, יקום האמיץ שיגיד "המלך ערום". צריך לומר בקול ברור: רפורמת הבריאות הציבורית בישראל כשלה – צריך לעשות כאן משהו אחר.

יכולת המיקוח אל מול קופות החולים וחברות הביטוח לא גדלה כפי שהובטח, ואף נוצרו פרצות בחוק לטובת קופות החולים והביטוחים המשלימים. חוק ההסדרים נותן לחברות הביטוח הפרטיות לנהל את כוחות השוק, ולמעשה מגביל את יכולת הציבור לקבל רפואה פרטית טובה יותר.

ההרס של מערכת הבריאות מתבטא ביחס למשאב הגדול ביותר שלה - הרופאים. היום שמם של הרופאים הופך להיות שם נרדף ל"עושקי הציבור", כינוי שבשני העשורים האחרונים הפך לשם נרדף לעורכי הדין.

כפי שמדינת ישראל לא השכילה לייצר לנו מורים מתוגמלים ומוערכים, המצב שבו אנו גאים מאוד בשמם ההולך לפניהם של הרופאים הישראלים בכל העולם, ילך ויעלם.

חוק ההסדרים פוגע פגיעה אנושה במקצוע הרפואה. סקטור שלם של רופאים בכירים נפגע מהמהלך. לצורך ההשוואה - מספר רופאים מצומצם מאוד מרוויח משכורות גבוהות, בעוד רוב רובם של הרופאים - כולל בכירים ומנתחים - מרוויחים שכר שווה ערך ואף נמוך יותר משכר עורך דין, רו"ח או מנהל חברות בינוניות.

הבחירה של המדינה לא לעודד את המקצוע ואף לפגוע בו באופן משמעותי היא בחירה שגויה, שברור לגמרי לאן תביא אותנו בראייה של עשור קדימה.

חדר המיון באיכילוב , צילום: אוראל כהן חדר המיון באיכילוב | צילום: אוראל כהן חדר המיון באיכילוב , צילום: אוראל כהן

 

פגיעה מהותית בזכויות הביטוחיות

מיליוני מטופלים ששילמו לאורך שנים ביטוחים משלימים, איבדו את זכויותיהם עקב חוק ההסדרים במהלך מוסדר ומגובה היטב, כמו גם הגדלת השתתפויות עצמיות בביטוחים המשלימים של הקופות - מנסים לדחוף את הציבור בכוח לרפואה הציבורית.

חוק ההסדרים לא תרם לכוח המיקוח שלנו כפי שהוצהר, אלא הקטין אותו. בניגוד להצהרות משרד הבריאות על הקטנת התורים, בפועל התורים גדלים, ובמקביל האפשרות שלנו להקדים את הליך הטיפול דרך הסקטור הפרטי נחסמה כמעט כליל. היכולת לקבל מהביטוח הפרטי את הטוב ביותר קטן משמעותית, זאת כיוון שניתן לביטוחים הפרטיים כוח בלתי סביר שנוגד את האינטרס הציבורי - הם למעשה יכולים לקבוע את מחירי השוק ואת רשימות המנתחים לפי מחיר ולא לפי איכות, מה שמהווה פגיעה אנושה במטופלים.

מיד לאחר כניסת החוק לתוקף, הקופות והביטוחים המשלימים הוציאו סוגי טיפולים רבים מההסכמים עם בתי החולים הפרטיים. וכך הציבור שקנה ביטוחים פרטיים בדיוק כדי שחופש הבחירה בעת מצוקה רפואית יגדל - למעשה לא יכול לקבל את המענה המתאים במסגרת ביטוח משלים, אותו ביטוח ששילם עליו הון לאורך שנים.

אז מה בכל זאת אפשר לעשות?

קודם ולפני הכל, משרד הבריאות והשר העומד בראשו חייבים להגיד "עד כאן". הרפורמה לא צלחה ויש לשנות את סדרי העדיפות. אמנם לא קל לפוליטיקאים - במיוחד לקראת שנת בחירות - להודות בטעות, אך הודאה בטעות ושינוי למען הציבור, יכולים בהחלט לרתום קהל בוחרים גדול.

בנוסף, יש צורך בהבנה שהרופאים אינם אויבים, לא של מערכת הבריאות ובוודאי לא של הציבור. הרופאים הם משאב לאומי שיש לשתף אותו בהחלטות ולהוביל יחד איתו מדיניות רפואית. רבים מהרופאים רוצים לעבוד ברפואה הציבורית ולהביא את מטופליהם לשם, אבל לא מתאפשר להם לעשות זאת. הרופאים מכירים את המערכת מבפנים יודעים להסביר איך ניתן לעשות זאת. אז למה לא להקשיב לדעותיהם?

לא רותמים את העגלה לפני הסוסים. משרד הבריאות הצהיר שהוא פועל לקיצור התורים בסקטור הציבורי. מעולה! שהמשרד יקצר את התורים, יעמיק את מספר הרופאים במחלקות, ובזמן הזה - שיכול לקחת עד עשור - יאפשר לציבור להשתמש בסקטור הפרטי. כשהמחלקות אכן יעבדו בזמני המתנה נמוכים, עם תקנים מלאים של רופאים במחלקות השונות, אז אולי יהיה נכון לבחון העברת מטופלים לסקטור הציבורי כברירת מחדל.

יש להכין עתודה של רופאים ומנתחים בכירים לעשורים הבאים. התועלת אל מול העלות במונחים כספיים - הרי זה לב ליבו של כל הרפורמה הזו - היא גדולה לעין שיעור לטובת המטופלים.

מעבר לעובדה שחשוב להסתכל קדימה ולהכשיר רופאים בכירים שימשיכו לעבוד במערכת הציבורית, חשוב להחזיר את הרופאים שפרשו מהמערכת הציבורית.

כיום קשה עד כמעט בלתי אפשרי למצוא רופאים ומנתחים בכירים במהלך היום בבתי החולים הציבוריים. במו"מ ישיר מול הרופאים, אפשר למצוא פתרונות רבים לטובת הציבור, אותו משרד הבריאות אמור וחייב לשרת. אחת הדרכים להחזרת הרופאים היא תמרוץ הרופאים להעברת מבוטחים לבתי החולים הציבוריים.

לשם כך, צריך כפי שציינתי קודם ולפני הכל לקצר את התורים, לבנות מחלקות מלאות בתקנים, וכמובן להחזיר ולחבק את הרופאים חזרה למערכת הבריאות הציבורית בישראל.

הכותבת היא מנכ"ל ובעלים של managemed מומחים ברפואת מומחים מכל הסוגים. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות