אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האוצר בוחן הקלות לחברות פינטק לעידוד פעילותן בישראל צילום: יאיר שגיא

בלעדי לכלכליסט

האוצר בוחן הקלות לחברות פינטק לעידוד פעילותן בישראל

משרד האוצר מקדם סביבה רגולטורית מקלה לסטארט־אפים בתחום הפיננסים, שתאפשר להם להתנסות בעבודה עם לקוחות אמיתיים במטרה להגביר את פעילותן במשק. היום צפוי להתפרסם קול קורא שיבקש מהחברות לפרט את ההקלות הרצויות להן

13.08.2017, 08:08 | עמרי מילמן ורעות שפיגלמן

משרד האוצר מקים ארגז חול (Sandbox) רגולטורי במטרה לסייע לחברות פינטק מקומיות בשלבי החיים המוקדמים להשתלב בשוק הישראלי. ל"כלכליסט" נודע כי היום צפוי האוצר לפרסם קול קורא לחברות כדי שיחוו דעתן על התנאים הרגולטוריים שמקשים עליהן לפעול בישראל ועל ההקלות הנדרשות כדי לסייע להן.

קראו עוד בכלכליסט

באוצר שואבים השראה מתוכנית קיימת הפועלת בבריטניה זה שנה, ומסייעת לפעילות סטארט־אפים העוסקים בתחומים פיננסים כהעברות כספים, ניהול חסכונות וניתוח חובות. ארגז החול נועד לספק לחברות סביבת עבודה מבוקרת עם רגולציה מופחתת למשך פרק זמן מוגבל, מעין חממה, כדי להתנסות בפעילות עם לקוחות אמיתיים בצורה מדודה ומפוקחת.

להערכת משרד האוצר פועלות בישראל כ־500 חברות פינטק, חברות טכנולוגיות הפועלות בתחום הפיננסים כמו העברת תשלומים והלוואות P2P בין עמיתים ללא תיווך בנקאי. אלא שרק 10% מחברות אלה מציעות את שירותיהן למשק המקומי. לדברי פעילים בענף הפינטק, גודלו המצומצם של המשק, מכשולים רגולטוריים וקשיים שמערימים הבנקים מרחיקים את החברות מהשוק. כך, חברות הפועלות בתחום הלוואות P2P טוענות כי הבנקים מקשים עליהן בפתיחת חשבונות בנק ומושכים את ההליך במידה לא סבירה.

במובנים רבים השירותים שמפתחות חברות הפינטק מתחרים עם שירותי הבנקים. אף שכל חברה בפני עצמה אינה מתקרבת לסדר גודל של בנק, הפיתוחים שהן מקדמות עשויים לעודד תחרות בשוק הבנקאות הריכוזי בישראל — דבר שמפחית את התמריץ של הבנקים לשתף איתן פעולה. עוד טוענות החברות כי הרגולציה במשק מותאמת לבנקים גדולים ומכבידה בצורה לא סבירה על פעילות חברות קטנות.

לארגז החול הרגולטורי שהאוצר מבקש להקים ייכנסו חברות שיעמדו בתנאים מוגדרים של היקף ואופי פעילות. אף שהתנאים טרם נקבעו, ככל הנראה חברות ציבוריות לא יורשו להיכנס לתוכנית מפאת גודלן ובשלותן. החברות שייכלו בתוכנית יזכו להקלות רגולטוריות שיגובשו בהמשך, וכן לליווי צמוד של הרגולטורים כרשות שוק ההון, רשות ניירות ערך והפיקוח על הבנקים. ליווי זה נועד לתמוך בחברות בהתמודדות עם מכשולים רגולטוריים קיימים ולסייע להן במקרים של הערמת קשיים מצד גופים אחרים דוגמת הבנקים.

התוכנית הבריטית שממנה שואב האוצר השראה מעניקה לחברות הפינטק הקלות בדרישות ההון העצמי לשם מתן הלוואות, מפשטת את דרישות זיהוי הלקוח בעת החתמת לקוחות חדשים וכן מקלה על כללי איסור הלבנת הון. החברות ניגשו לתוכנית עם מטרות מוגדרות כמו הגדלת מספר לקוחות בשירות, ולאחר הגעה ליעד או בתום תקופה שהוגדרה מראש יצאו ממנה.

המחזור הראשון מתוך שלושה בתוכנית הבריטית החל לפעול בקיץ שעבר ונרשמו אליו 69 חברות. בתום הליך מיון 18 חברות בחנו במסגרת התוכנית את פעילותן בתחומי העברות כספים, ניהול חסכונות, ניתוח חובות והעברות בינלאומיות. לתוכנית השניה שנפתחה בתחילת השנה ניגשו 77 חברות ו־24 מתוכן השתתפו בה, בהן חברות שעוסקות בהוזלת תעריפי ביטוח למבוטחים ללא עבר של תביעות וחברה שפיתחה תוכנה לשיפור תנאי הפנסיה של עובדים.

בחודש שעבר סיכמו רשות ההון והפיקוח על הבנקים שמזכר ההבנות שלהם לגבי חברות הלוואות P2P, שמחייב את גופי הפיקוח לסייע להן בפתיחת חשבונות, יורחב גם לחברות פינטק נוספות. מטרת המזכר היא להגדיל את התיאום בין הפיקוח על הבנקים, שדרישותיו מהבנקים מהוות את אחת הסיבות לקשיים שהם מערימים על חברות פינטק, לבין רשות שון ההון, שחברות הלוואות ה־P2P תחת פיקוחה. תוכנית ארגז החול החדשה נועדה למעשה לקחת את שיתוף הפעולה בין גופי הפיקוח צעד אחד קדימה בכל הנוגע לעבודה עם חברות הפינטק.

בישראל פועלות כיום ארבע חברות בתחום הלוואות ה־P2P: בלנדר, eLoan, טריא ו־BTB. חברת נוספת בשם קרדיט פלייס עובדת במודל דומה אך מתמקדת בנכיון חשבוניות לבעלי עסקים. בניגוד לבנקים, חברות כרטיסי אשראי וחברות אשראי חוץ־בנקאי, חברות ה־P2P מפעילות את פלטפורמת ההלוואות ומספקות שירותי תיווך, אך אינן נוטלות על עצמן את הסיכון במקרה של אי החזרת חוב. חלק מחברות אלו מוחזקות בידי הגופים המוסדיים ולכן השתתפותן בארגז החול אינה ודאית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות