אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ישראל ראשונה בהשקעה בחינוך פרטי, אחרונה בציבורי צילום: אוהד צויגנברג

ישראל ראשונה בהשקעה בחינוך פרטי, אחרונה בציבורי

ממחקר חדש של מוסד שורש עולה כי תלמידים בישראל לומדים משמעותית יותר שעות מהממוצע ב־OECD, אך הישגיהם נמוכים יותר. בנוסף, ההשקעה הציבורית בחינוך העל־יסודי הפרטי, שחלקו הגדול מוסדות חרדיים, היא הגדולה בארגון

16.08.2017, 07:20 | ספי קרופסקי

רגע אחרי שוועדת החינוך אישרה שוב את תקרת תשלומי ההורים לשנת הלימודים הבאה, כשגם השנה הורי התלמידים ידרשו לוותר על כ־4.3 מיליארד שקל, מחקר חדש שמתפרסם היום (ד') מצביע על כך שההוצאה הציבורית לחינוך על־יסודי היא בין הנמוכות בין מדינות ארגון ה־OECD. כלומר, בשכבות הגיל העליונות של מערכת החינוך, שבהן מראש נדרשים ההורים לשלם יותר - המדינה משלמת פחות ביחס למדינות האחרות בארגון - 15.3% מהתמ"ג לנפש. רק קנדה ומקסיקו נמצאות מתחת לישראל.

קראו עוד בכלכליסט

הרמה תלויה בהורים

לפי המחקר של פרופ' דן בן דוד ממוסד שורש, ההשקעה הציבורית בחינוך העל־יסודי הציבורי הוא הנמוך ביותר ב־OECD ועומד על 10.9%. זאת בזמן שההשקעה הציבורית בחינוך העל־יסודי החצי־פרטי היא הגבוהה ביותר מבין מדינות הארגון (41.5%).

שר החינוך בנט. יש מקום לשיפור ההישגים, צילום: אוהד צויגנברג שר החינוך בנט. יש מקום לשיפור ההישגים | צילום: אוהד צויגנברג שר החינוך בנט. יש מקום לשיפור ההישגים, צילום: אוהד צויגנברג

מהו בעצם החינוך החצי־פרטי? במהלך השנים נוצרו בישראל מסגרות חינוך המאפשרות להורים בעלי יכולת ורצון לרכוש לימודי העשרה ושירותים שונים, במטרה להשביח את רמת החינוך הניתנת לילדים. דבר זה הוביל, בין השאר, לפערים עצומים בין תלמידים משכבות שונות באוכלוסיה, כפי שבא לידי ביטוי גם במבחנים בינלאומיים.

התוצאות האחרונות של מבחן פיז"ה הצביעו על כך שפיזור הציונים בישראל הוא מן הגדולים בעולם והגדול ביותר מבין מדינות ה־OECD.

בתי הספר הציבוריים נמצאים במאבק קיומי מול מערכת החינוך החצי־פרטית, או בשמה - הזרם המוכר שאינו רשמי. אלה הם בתי הספר הפתוחים, הדמוקרטיים, הניסויים, הטבעיים, האנתרופוסופיים, לחינוך מיוחד והחרדיים. בתי ספר אלה יכולים לספק תנאי שכר טובים יותר למורים שהם מעסיקים. מנהלי בתי הספר הציבוריים מנגד צריכים להיאבק על המורים הטובים ביותר, אלה שעלולים לנטוש לטובת האלטרנטיבה החצי פרטית, אבל אין להם יכולת לשלם להם שכר גבוה יותר.

זאת בזמן שההוצאה הלאומית לחינוך, כלומר זו שכוללת גם את ההוצאה הציבורית וגם הפרטית, היא בין הגבוהות בעולם המפותח. יחד עם זאת, פרופ' בן דוד מציין במחקרו כי אחת הסיבות לכך היא מספר הילדים שהמערכת משרתת. לפי המחקר, חלקם של התלמידים בישראל מבין כלל האוכלוסיה הוא בין הגבוהים ביותר בעולם המפותח — 19.9%.

לומדים יותר, מצליחים פחות

מהמחקר עולה כי התלמידים החלשים ביותר בישראל — הם גם החלשים ביותר בעולם המפותח, כשמדינות כגון סלובקיה והונגריה מעל בדירוג. גם התלמידים החזקים בישראל נמצאים בשליש התחתון מבין מדינות ה־OECD.

המחקר גם מצביע על כך שבישראל מספר ימי הלימוד הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות. ב־2015 היו בבתי הספר היסודיים בישראל 223 ימי לימודים ו־142 ימי חופשה. הסגנית שלנו בימי לימודים, יפן, פיגרה אחרינו ב־22 יום. איפה אנחנו ואיפה ממוצע ה־OECD שעומד על 180 ימי חופשה או ממוצע האיחוד האירופי - 183. צרפת היא ללא ספק ארץ חופשות הלימודים הבלתי נגמרות - 203 יום.

אלא שהנתון הזה לא מסייע לציונים של התלמידים בישראל. למעשה המצב הפוך. כך למשל עולה מהמחקר כי מרבית המדינות המפותחות מספקות פחות שעות הוראה במקצועות הליבה - אך משיגות תוצאות טובות יותר מישראל. רק באוסטרליה ובדנמרק שעות הלימוד רבות יותר - אך גם ההצלחה.

המחקר מתמקד גם בשכר המורים ביחס לשאר מדינות הארגון, ומצליב בין שכר שעתי לבין סך שעות העבודה. כך עולה כי המורים בישראל משתכרים פר שעה ב־9% יותר ממוצע ה־OECD, אולם היקף שעות העבודה שלהם נמוך ביחס למדינות האחרות — כמעט 25% פחות. כתוצאה מכך המורים משתכרים שכר נמוך ביחס לשאר המדינות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות