בית המשפט העליון: אין פסול בסגירת התיק הפלילי בעניינו של עו"ד נבות תל-צור

בית המשפט העליון דחה אתמול (ג') את העתירה שהוגשה לבג"ץ וטען כי על משרד המשפטים לשקול מחדש את סגירת התיק הפלילי נגד עורך הדין נבות תל-צור שנחשד בשיבוש הליכי משפט והדחה בעדות סביב פרשת שולה זקן ואהוד אולמרט. "לא מצאתי מקום להתערבותנו בהחלטת פרקליט המדינה לסגור את התיק הפלילי ולהגיע להסדר משמעתי", נכתב בפסק הדין.

ההליך נגד תל-צור החל בעקבות פרשיותיו השונות של רה"מ לשעבר אולמרט ובפרט פרשת הולילנד וסביב החתימה על הסכם עדת מדינה עם מי שהייתה מזכירתו של אולמרט, שולה זקן. תל-צור, כך נטען אז בפרקליטות, נפגש עם זקן ובני משפחתה, בלא ידיעת סנגוריה (עורכי הדין עפר ברטל ודב גלעד-כהן) וניסה להניא אותה מלחתום על הסדר הטיעון ולהשפיע על תוכן עדותה כעדת תביעה. עוד נטען כי בסיומה של הפגישה בין השניים הוא אף הציע לה סיוע כספי מטעמו של אולמרט.

בהמשך המליצה המשטרה להעמיד לדין את הפרקליט על עבירה של שיבוש מהלכי משפט ובעקבות זאת זומן לשימוע. בנובמבר 2016 הודיע משרד המשפטים כי עו"ד תל-צור לא יעמוד לדין וכי הוא יחתום על הסדר משמעתי. במסדרת ההסדר הוא יושעה לשנה בפועל מעריכת דין והתיק הפלילי ייגנז.

עו"ד נבות תל צור | צילום: עמית שעל

בעקבות ההודעה על סגירת התיק עתרה התנועה לאיכות השלטון בשנה שעברה נגד פרקליט המדינה שי ניצן, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ופרקליטות המדינה וטענה כי על משרד המשפטים לחזור בו מגירת התיק בעניינו של הפרקליט הוותיק תל-צור וההסדר המשמעתי שנחתם עמו.

בעתירה נטען כי החלטת המדינה שלא להעמיד לדין את עורך הדין ניתנה שלא בסמכות וכי ההסדר נחתם באופן שאינו עומד בדרישות ובהנחיות היועמ"ש. כן נטען כי מדובר בפרשת שחיתות שלטונית חמורה וכי נסיבותיו הפרטניות של תל-צור לא מצדיקות את סגירת התיק. משרד המשפטים טען מנגד כי התיק נסגר בסמכות ואין כל עילה להתערב בהחלטת פרקליט המדינה. תל-צור עצמו הגיב לעתירה והדגיש כי מחומר הראיות בתיק עלה באופן מפורש כי אין בפגישתו עם זקן, על הדברים שנאמרו בה, משום עבירה פלילית. בעקבות הגשת העתירה הוקפאו ההליכים בעניינו של תל-צור בבית הדין המשמעתי.

את פסק הדין שדוחה את העתירה כתב השופט עוזי פוגלמן ואליו הצטרפו השופטות דפנה ברק-ארז וענת ברון. לפי השופט פוגלמן, לאחר עיון בטענות ושמיעת הצדדים "לא מצאתי מקום להתערבותנו בהחלטת פרקליט המדינה לסגור את התיק הפלילי נגד תל-צור ולהגיע עמו להסדר טיעון משמעתי". השופט מוסיף כי מסקנה זו עומדת בעינה על אף "העמימות המסוימת שעלתה מעמדת המדינה בשלבים הראשונים בדיון בעתירה בהתייחס לעילות שבגינן הוחלט שלא להעמיד לדין פלילי את תל-צור".

לפי פסק הדין, המדינה טענה כי ההחלטה שלא להעמיד לדין פלילי את הפרקליט התקבלה על בסיס שתי עילות: העדר תשתית ראייתית מספקת והעדר עניין לציבור. "אינני רואה", כתב פוגלמן, "מקום להטיל ספק בעמדת הפרקליטות שלפיה ההחלטה על סגירת התיק הפלילי אינה פועל יוצא של הסדר מותנה. ההחלטה בעניינו התקבלה על ידי פרקליט המדינה בגדר סמכותו ותוך הפעלת שיקול דעתו".

בין היתר מציין פסק הדין כי לאחר שהועברו חומרי החקירה לעיון פרקליטות המדינה המליצה פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) שלא להעמיד את תל-צור לדין. כן מצוין כי במשרד המשפטים התעורר קושי "בלתי מבוטל" להוכיח את היסוד הנפשי בעבירות שיוחסו לו ומכך נבעה, בין היתר, ההחלטה שלא להעמידו לדין. "פרקליט המדינה סבר כי קיים קושי בהוכחת כוונתו הפלילית של תל-צור בעבירות שיבוש מהלכי משפט והדחה בעדות", כך נכתב בפסק הדין.

"החלטת פרקליט המדינה", מוסיף השופט פוגלמן, "התקבלה לאחר בחינה מעמיקה של חומר הראיות בתיק, ובכלל זאת של הטענות שהעלה תל-צור במסגרת הליך השימוע וכן לאחר קיום דיונים עם פרקליטים שונים מיחידות שהיו קשורות לפרשה, שהשמיעו עמדות שונות". הצעת הסיוע הכספי לזקן, מוסיף השופט, לא הוצגה ככזו המתנית כי בתמורה עליה לחזור בה מעדותה. זקן, מצוין עוד, פנתה לתל-צור בשל היכרות ארוכת שנים ונוכח חוסר אמון בסנגורים שלה באותו הזמן ומשסברה כי אלה הסתירו ממנה את הסדר הטיעון שהתגבש בעניינה. "על כן", נכתב עוד, "סבר פרקליט המדינה כי קיים קושי להוכיח כוונה פלילית... קיים קושי ממשי בהוכחת היסוד הנפשי בעבירות שיוחסו לתל-צור על בסיס המסכת הראייתית הקיימת, שנבחנה יותר מפעם אחת ועל ידי גורמים שונים".

באשר לעונש עליו הסכימו הצדדים על פי הסדר הטיעון המשמעתי, של השעיה ממקצוע עריכת הדין לתקופה של שנה, אומר בית המשפט העליון כי מדובר בעונש ה"טומן בחובו פגיעה במעמד שרכש תל-צור בקרב קהילת עורכי הדין לצד פגיעה כלכלית שאינה מבוטלת. זאת נאמר, בזהירות המתבקשת בנסיבות העניין, שכן הסדר הטיעון המשמעתי טעון אישר של בית הדין שיידרש לעניין".