אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המטרה - שיתוף פעולה אזורי בתחום האנרגיה צילום חיים צח / לע"מ

המטרה - שיתוף פעולה אזורי בתחום האנרגיה

לישראל שפע של הזדמנויות במישור הגלובלי - קידום צינורות הגז מול מדינות שכנות, שיתופי פעולה לחיפוש גז טבעי בשטחה עם חברות אנרגיה ממדינות מתפתחות ועוד

18.08.2017, 07:26 | יוסי רוזן

אמירותיו הפוליטיות הקיצוניות של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בנושא מעמד הר הבית סותרות את דרכו הכלכלית. במיוחד את סדר היום שפרש לאחרונה, באופן ענייני ומרשים, בפני באי כנס הנפט והגז (World Petroleum Council) שנערך בטורקיה. 50 שרים וראשי מדינות, 500 מנכ"לי חברות נפט ואנרגיה וכ-25,000 מבקרים לקחו חלק בכנס המתקיים אחת לשלוש שנים, בין היתר, בהשתתפות משלחת ישראלית במעמד שר האנרגיה.

אם נשים את הפוליטיקה של הדת בצד, חשוב שנתמקד כולנו באתגרים הגלובליים של משקי האנרגיה ובפרט של המשק הישראלי. במיוחד משום שהעולם נמצא כיום בתקופת מעבר דרמטית. תקופה שבה אנו עדים להתפתחויות משמעותיות במשק האנרגיה ולכן שיתוף פעולה אזורי הן מילות המפתח.

כאשר מביטים על התמונה הכוללת של משק האנרגיה הישראלי. התגליות של הגז הטבעי בשטחי המים הכלכליים של ישראל מציבות אותה מול מדינות אחרות וקרובות כגון רוסיה, איראן, קטאר ומצרים, שאצל כולן נמצאו רזרבות משמעותיות של גז טבעי.

לפיכך, לישראל שפע של הזדמנויות במישור הגלובלי - החל מקידום צינורות הגז מול מדינות שכנות, שיתופי פעולה לחיפוש גז טבעי בשטחי ישראל עם חברות אנרגיה ממדינות מתפתחות כגון הודו וכלה בהטמעת טכנולוגיות ישראליות בשווקים בינלאומיים.

מימין: בנימין נתניהו, ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס ונשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדס. שת"פ כלכלי, צילום: עמוס בן גרשום מימין: בנימין נתניהו, ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס ונשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדס. שת"פ כלכלי | צילום: עמוס בן גרשום מימין: בנימין נתניהו, ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס ונשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדס. שת"פ כלכלי, צילום: עמוס בן גרשום

במישור המעשי ישראל ניצבת מול קידומם של שני פרויקטים מהותיים. יצוא הגז הטבעי למערב אירופה וניהול דיאלוג אינטנסיבי להנחת צינורות להולכת גז טבעי: בניית צינור ישראל-טורקיה ליצוא, תחילה לשוק המקומי של טורקיה עם אפשרות למערכת הולכה לאירופה בהמשך, והפרויקט השני: הקמת צינור הנפט הארוך מישראל לאיטליה, הכולל חיבורים לקפריסין ויוון, כפי שהראתה בדיקת ההיתכנות והמחקר שביצע האיחוד האירופי. חתימת מזכר הבנות לאחרונה ע"י השר יובל שטייניץ עם שרי האנרגיה של קפריסין, יון ואיטליה, עשויות להעניק את הרוח הגבית הנדרשת לכך.

רק 55 מפעלים מחוברים כיום לגז טבעי

בזירה המקומית, השוק הישראלי עבר מהפכה וכיום60% מהחשמל מופק מגז טבעי ורק 32% מפחם. המהפך גרם להפחתה משמעותית בזיהום האוויר ולשיפור בריאות הציבור. ישראל קיבלה שלוש החלטות משמעותיות: 1. לא ייבנו תחנות כוח פחמיות חדשות. 2. חברת החשמל נדרשה להקטין ב-20% נוספים את צריכת הפחם ולהמירו בגז טבעי. 3. החלפת תחנות פחם גדולות בטורבינות גז חדשות עד 2022.

אך לצד כל המאמצים באספקת גז טבעי לתעשייה ולתחבורה, הסרת החסמים הבירוקרטיים במיוחד למעבר גז למפעלי תעשייה בינוניים בגודלם מחייב מאמץ מהיר יותר. תהליך ההסבה של מאות מפעלים, צרכנים פוטנציאלים, עדיין תקוע וגורר תמריצים שליליים והפסדים כספיים, כפי שקבע גם מבקר המדינה בדוחותיו. רק 55 מפעלים מחוברים כיום לגז טבעי. בנוסף, צריכת הגז הטבעי בישראל נמוכה ועומדת על 8.5 מיליארד מטר מעוקב בלבד בעוד שגרמניה למשל צורכת 75 מיליארד מטר מעוקב וקנדה 103 מיליארד מטר מעוקב.

הביקוש העולמי לאנרגיה צפוי לעלות במהלך העשורים הבאים בשל הצמיחה הכלכלית במדינות המתפתחות וגידול האוכלוסייה. דלקים מאובנים צפויים להישאר המקור העיקרי לאנרגיה עד שנת 2035, אך יחד עם זאת, הגז הטבעי המהווה גורם מכריע בצמצום פליטת גזי החממה, יהפוך עד אז למקור האנרגיה השני בגודלו במקום הפחם.

ישראל ניצבת בפני מספר אתגרים חשובים שיקבעו את מעמדה בזירה הבינלאומית, פיתוח מאגרים נוספים וקידום יצוא הגז הן המשימות העיקריות שניצבות לפתחה במימוש פוטנציאל זה. בראש ובראשונה עליה להחליט ולפעול בכיוון של הפיכת האנרגיה כתשתית לצמיחה כלכלית וגיאופוליטית. כדי לעשות זאת, יש לפעול לצמצומה המירבי של הרגולציה והבירוקרטיה בתחום.

הכותב הוא יו"ר המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות