אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יחידה ייעודית תתחיל לפקח על פעילותם של הנאמנים

בלעדי לכלכליסט

יחידה ייעודית תתחיל לפקח על פעילותם של הנאמנים

הכנ"רית סיגל יעקבי מקדמת הקמת יחידה חדשה במשרד המשפטים שאליה יופנו תלונות של נושים על מפרקי חברות, ותהיה לה הסמכות להמליץ על העברתם מתפקידם. מפרק בכיר: "זה איום ונורא, במקום לעבוד נצטרך להתגונן מתלונות"

20.08.2017, 06:52 | ענת רואה

משנים קונספציה באגף הכונס הרשמי? משרד המשפטים אישר בימים האחרונים להקים יחידה חדשה שתפעל תחת כונסת הנכסים הרשמית (הכנ"רית) הנכנסת, עו"ד סיגל יעקבי, ותפקידה יהיה לפקח על בעלי תפקיד, כך נודע ל”כלכליסט”.

קראו עוד בכלכליסט

היחידה תוקם כחלק מההיערכות ליישום חוק חדלות הפירעון החדש, שנועד להסדיר את החקיקה בתחום שכיום היא חלקית ומיושנת, ובעקבות הפקת לקחים ובקרה שערך משרד המשפטים ממקרים רבים מדי שבהם נתגלו בעיות בתפקודם של בעלי תפקיד. מדובר במהלך דרמטי שצפוי להיות בעל השלכות מרחיקות לכת על התנהלות הנאמנים. על פי המתווה שהוסכם עליו, היחידה תקיים מעקב, בקרה ופיקוח יזום, כולל משוב, מדידה וטיפול בתלונות והפסקות מינויים. בראש היחידה יעמדו משפטן בכיר ורואה חשבון, ותחתם תפעל יחידה מינהלית שתבצע את הבקרה השוטפת.

מפרק בכיר הביע הסתייגות מהכוונה להפעיל יחידה מפקחת, וטען ש"במקום שבעלי התפקיד יעבדו, הם יצטרכו להשיב לתלונות סרק שיוגשו נגדם. זה איום ונורא, אין צורך ביחידות נוספות בכונס הרשמי, זה סתם מיותר". על ביקורת מהסוג הזה משיבים באגף הכנ”ר כי תפקיד יחידת הפיקוח יהיה לזהות את תלונות הסרק.

ההחלטה על הקמת היחידה מגיעה בעקבות הקושי של הכונס הרשמי לפקח בעצמו על בעלי התפקיד. בשנים האחרונות התגלו לא מעט מקרים שבהם הועלו טענות שונות נגד בעלי תפקיד, אך אלו נהדפו על ידי הכונס הרשמי, שעמד באופן אוטומטי לצדם של בעלי התפקיד, בעיקר הבכירים והמוכרים שבהם. מצב העניינים הזה הותיר ללא הגנה את הנושים הרגילים, הלא מובטחים, שפעמים רבות אין להם אפילו עורך דין שייאבק למענם בהליכי חדלות פירעון.

הכנ"רית סיגל יעקבי. "צריך עין חיצונית" הכנ"רית סיגל יעקבי. "צריך עין חיצונית" הכנ"רית סיגל יעקבי. "צריך עין חיצונית"

דוגמה למקרה שבו הכנ"ר תמך בעמדת בעלי תפקיד ועמדתו נדחתה על ידי בית המשפט היא תיק בורגראנץ’, שבמסגרתו ביקש אחד הנושים לעיין בפרוטוקולים של החקירות שערכו בעלי התפקיד רו"ח אליעזר שפלר ועו"ד שאול ברגרזון. בתיק זה כיהן גם עו"ד שלמה נס ככונס נכסים מטעמה של פז, בעלת השליטה. אחד הנושים, שהיה מיוצג על ידי עו"ד שחר בן מאיר, ביקש לעיין בפרוטוקולים של החקירות שערכו בעלי התפקיד לבכירי פז, אך נתקל בהתנגדות מפתיעה של בעלי התפקיד, שטענו שמדובר בחומר חסוי שאין לנושים זכות לעיין בו.

עוד יותר מפתיעה היתה העובדה שהכנ"ר במקום לצדד בזכותם של הנושים לעיין בחומרי חקירה שנאספו על ידי בעלי התפקיד, שהם השליחים שלהם בעצם, הביע תמיכה גורפת בעמדת בעלי התפקיד ותמך בלהט בטענת החיסיון. השופטת מיכל אגמון גונן החליטה בכל זאת להתיר את העיון, אך הכנ"ר המשיך להיאבק נגדה גם בבית המשפט העליון. בסופו של דבר בית המשפט העליון דחה את ערעור בעלי התפקיד וחייב לחשוף את הפרוטוקולים.

רו"ח עליזה שרון, עו"ד שלמה נס ועו"ד סיגל רכב רוזן, צילומים: אוראל כהן, עמית שעל רו"ח עליזה שרון, עו"ד שלמה נס ועו"ד סיגל רכב רוזן | צילומים: אוראל כהן, עמית שעל רו"ח עליזה שרון, עו"ד שלמה נס ועו"ד סיגל רכב רוזן, צילומים: אוראל כהן, עמית שעל

מקרה אחר שבו בית המשפט לא קיבל עמדת בעלי תפקיד הוא תיק התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, שבו השופט בנימין ארנון התבקש על ידי הנאמנים רו"ח חיים קמיל (אז שותפו של שלמה נס) ורו"ח עליזה שרון לאשר מכירת כל נכסי התחנה לבעלת השליטה חברת נצבא וזאת בתמורה לעסקת קיזוזי חובות. הנושים יצאו כמעט פה אחד נגד ההמלצה הזו והשופט דחה את עמדת בעלי התפקיד, הכניס לתיק בעל תפקיד נוסף (עו"ד יוסי בנקל) והוביל מהלך שהביא בסופו של דבר לכך שנצבא נדרשה לשלם 315 מיליון שקל עבור רכישת התמח"ת.

הכנר"ית יעקבי אמרה ל”כלכליסט” כי הקמת היחידה מקורה בהבנה ש”הבקרה לא יכולה להתבצע על ידי מי שמבצע באופן שוטף את העבודה. צריך פה עין חיצונית מפקחת. זה הטבע האנושי".

מהלך מהפכני נוסף - ניסיון להכניס דם חדש

במסגרת פיילוט שיזמה הכנ"רית בעל תפקיד צעיר וחסר ניסיון יוצמד למפרק בכיר במטרה לאפשר לשמות חדשים להיכנס לתחום ולצבור בו ניסיון

לצד היוזמה לפקח על בעלי תפקיד בצורה רצינית יותר, יוזמת כונסת הנכסים הרשמית עו"ד סיגל יעקבי מהלך מהפכני נוסף: הצמדת בעל תפקיד צעיר וחסר ניסיון למפרק בכיר, במטרה לאפשר לשמות חדשים להצליח להיכנס לתחום ולצבור ניסיון.

ל"כלכליסט" נודע כי צמרת משרד המשפטים כבר דנה ביוזמה הזו והעניקה לה אישור עקרוני וכך גם לשכת עורכי הדין, ואפילו נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין נתן למהלך את הסכמתו. בשלב הראשון יתקיים פיילוט, שיחל כבר בחודשים הקרובים במחוז תל אביב. במסגרת הפיילוט שופטים העוסקים בתיקים גדולים ומתוקשרים ימנו בעל תפקיד צעיר לצד מפרק מוכר ומנוסה.

קשה בהקשר זה שלא להיזכר בהחלטה השנויה במחלוקת של השופט אילן שילה מ־2013, כשמינה את המתמחה שלו לשעבר, עו"ד סיגל רכב רוזן, למפרקת חברת הרכב החשמלי בטר פלייס. השופט שילה צלצל לכונס הרשמי דאז פרופ' דוד האן, וביקש ממנו לכלול את רכב רוזן ברשימת המועמדים לתפקיד מפרק החברה, אף שלא היה לה ניסיון רב בניהול תיקי פירוק. הכנ"ר נענה לבקשה, ושילה מינה את רכב רוזן ואת עו"ד שאול קוטלר למנהלים מיוחדים של הקבוצה. בדיעבד רבים טענו שתיק הפירוק הזה היה דוגמה לכישלון מהדהד של בעלי תפקיד. עם זאת, מי שצידדו במינויה של רכב רוזן לתיק למרות חוסר ניסיונה בתיקי פירוק, טענו שאין דרך אחרת להרחיב את מאגר בעלי התפקיד המתמנים ולהכניס לתחום שמות חדשים, אם לא יתאפשר להם להשתפשף בתיקים גדולים.

שאלה שכמובן תטריד את המפרקים הבכירים בהקשר זה היא כיצד יתחלק שכר הטרחה בינם לבין המפרק הצעיר. ככל הנראה ההמלצה תהיה לשלם למפרק הצעיר שכר לפי שעות עבודתו בפועל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
זה נורא - להצמיד לך מישהו ללא ניסיון, על בסיס מה?
אתה מכשיר במשרד במשך שנים רבות ממשיכי דרך שבקיאים בתחום חדלות הפירעון ורוצים לזרוק לך מישהו חסר ניסיון שלא בטוח שהיה מתקבל להתמחות במשרד אפילו. לא מבין את זה. הבעיה נובעת בעיקר מריבוי של עורכי דין בתחום שבמהותו הנו תפעולי.
דניאל  |  24.08.17
1.
ראשית שתעשה סדר בפעילות הכונס הרשמי
לא ייתכן שנציג הכונס הרשמי יופיע בבית משפט בבקשת הפטר מבלי לדעת דברים בסיסיים כגון: מה גובה התשלום החודשי המעודכן ע"י החלטת שופט מחוזי. לא ייתכן שחייב שמגיע למשרדי הכונס ומבקש למסור מכתב לעורך דין מסוים העובד במשרד הכונס ומקבל תשובה של: המכתב הזה יגיע ליעדו בעוד חודש. אני ממליצה שתיכנס לתוך המשרדים ותנסה למצוא את הנמען ולמסור לו את המכתב ישירות. נתונים שמוסר נציג הכונר בבית משפט, לפי הפקודה מהווים אסמכתא שלא ניתנת לערעור. לכן יש להגיע לבית משפט מוכן היטב. לעיתים מדובר בדיני נפשות.
ק.ר.  |  20.08.17