הכלכלן הראשי: פערי שכר דרמטיים בין מורים חדשים לוותיקים בישראל

למרות ששכר המורים בישראל עלה בעשור האחרון, ישנם פערי שכר משמעותיים בין מחנכים חדשים לוותיקים – כך עולה מסקירה שמפרסם היום (ב') אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, רגע לפני פתיחת שנת הלימודים. בעוד ממוצע השכר מציב את ישראל מעל ממוצע ה-OECD, מי שנהנים בפועל מהמשכורות הגבוהות הם מורים בעלי ותק בעוד המורים החדשים נאלצים להסתפק בשכר נמוך בהרבה – מה שמסביר את היעדר הביקוש למקצוע.

 

 

עד כמה המצב בעייתי? לפי הסקירה מורה ביסודי בעל ותק של 10 שנות הוראה מרוויח פי 1.31 ממורה מתחיל, בעוד מורה בפסגת סקאלת השכר מרוויח פי 2.05 ממורה בעל ותק של 10 שנות הוראה. בסקירה מציין כי "העלייה הגדולה בשכר בשלבים המאוחרים יותר של הקריירה היא חריגה בהשוואה בינלאומית".

לשם המחשה, הסקירה משווה בין ישראל לבין חמש מדינות מפותחות – שוויץ, פינלנד, אירלנד, דנמרק וניו זילנד. בעוד שכר מורים בעלי ותק רב של כ-35 שנים מגיע עד לכמעט פי 3 ממורה מתחיל פה בישראל, באירלנד שכר מורים בעלי ותק דומה הוא בערך פי 2 מזה של מורה מתחיל. בשאר המדינות שישראל השוותה אליהם השכר של מורה ותיק מאוד הוא פי 1.5 ואף פחות מזה של מורה מתחיל.

הסיבה לעליית השכר בעשור האחרון קשורה ישירות לשתי הרפורמות שנחתמו עם איגודי המורים – "אופק חדש" של הסתדרות המורים ו-"עוז לתמורה" של ארגון המורים. כך למשל משכר ממוצע שהיה מתחת לשכר הממוצע במשק ב-2003, נכון ל-2014 שכרם הממוצע של עובדי ההוראה הוא כ-11 אלף שקל ברוטו - מעל השכר הממוצע לאותה שנה על פי נתוני הלמ"ס שעמד על כ-9,000 שקל ברוטו בחודש.

אלא שהעוגה מתחלקת, כאמור, לא באופן שווה בין המורים הוותיקים למורים החדשים, כשלמעשה שתי הרפורמות החדשות מנציחות במידה מסוימת את הפערים הללו. מהסקירה עולה כי הפערים בין המחנכים הוותיקים לחדשים אף התרחבו ב-15 השנים האחרונות.

במשרדי האוצר והחינוך מודעים לפערים הללו ומנסים לטפל בהם כעת. כך למשל הוחלט במסגרת הסכמי השכר החדשים שהושגו מוקדם יותר השנה עם הסתדרות המורים כי מורים חדשים יקבלו יותר משקיבלו בעבר. מדובר בצעד בכיוון הנכון, אולם בסקירה שמתפרסמת היום מצוין בסיכום כי "ישנה חשיבות רבה להמשיך במגמה זאת גם בהסכמים עתידיים".