החשב הכללי: מחיר למשתכן עלה עד כה לציבור 3.9 מיליארד שקל

מעל 3.9 מיליארד שקל - זה הסכום שהוציאה הממשלה כדי לממן את תוכנית מחיר למשתכן, כך עולה מדו"ח החשב הכללי של האוצר, ​​רוני חזקיהו, שמתפרסם היום (ב').

בדו"ח מפורט כי במהלך שנת 2016 היקף ההנחות שניתנו על הקרקע הגיע ל-1.12 מיליארד שקל. עד סוף מאי השנה, המדינה ויתרה על הכנסות של 1.23 מיליארד שקל. ב-2015, אז התחילה התוכנית, הפסד ההכנסות מהקרקע עמד על 236.5 מיליון שקל. לכך צריך להוסיף עוד סבסוד שניתן לפיתוח ומענקים שניתנים כאשר מחיר הקרקע נמוך ממילא, סכומים שעמדו מאז תחילת תוכנית מחיר למשתכן ועד סוף יוני על 560 מיליון שקל ו-727 מיליון שקל בהתאמה.

הסכום כולל כמובן גם הפסד הכנסות של המדינה על הקרקעות (שהן נכסים שמכרה וויתרה על התשלום המלא שלהן) ותשלומים שהיא הוציאה. כאשר לוקחים בחשבון שמדובר בתוכנית שבאופן מודע מעניקה מאות אלפי שקלים באמצעות הגרלה רק לזוגות שיש להם מלכתחילה הון ראשוני שיאפשר להם לקנות דירה במסגרת התוכנית, חשוב להבין מה המחיר שאנחנו משלמים על התוכנית. כך למשל במקום לעשות חלוקה שוויונית של אותם מיליארדי שקלים, או כזו שנוטה לטובת החלשים יותר, זוגות שאין להם מספיק הון לרכוש דירה לא יכולים ליהנות ממאות אלפי השקלים, וכך גם חלק מהצעירים שזכאים להכלל בתוכנית, לא זוכים בהגרלה שהם רוצים או יכולים לקנות. 

ההגרלה הגדולה במחיר למשתכן | צילום: תומי הרפז

עוד מפורט בדו"ח כי סך ערבויות המדינה שהועמדו לעשרה פרויקטים במצטבר עמדו על מיליארד שקל, כאשר סך יתרת המשכנתאות שניתנו על בסיס אותן הכנסות שטרם שולמו, עומדת על 200 מיליון שקל. הערבות ניתנה לאחר שזוכים בתוכנית מחיר למשתכן בעשרה פרויקטים שונים לא הצליחו לקבל משכנתא מהבנקים, האוצר נדרש להתערב והעניק ערבות לפרויקטים בעפולה, לוד, קריית מוצקין, אופקים ומעלות תרשיחא, שבהם ייבנו 1,300 יחידות דיור.

למעשה הפירוט על תוכניות הנדל"ן אינו חלק רשמי מהדו"ח השנתי, למרות שהדו"ח הרשמי לא מחייב זאת, בשנה שעברה החליטה החשבת הכללית לשעבר, מיכל עבאדי בויאנג'ו, לצלול לעומקן של תוכניות הדיור השונות, ולשים עליהן תג מחיר.