אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מסע אל מכרות הביטקוין והצצה אל עתיד המטבע צילום: בלומברג

מסע אל מכרות הביטקוין והצצה אל עתיד המטבע

כתבת מוסף כלכליסט ויקי אוסלנדר יצאה לערבות מונגוליה הפנימית, לאחד ממכרות הביטקוין הגדולים בעולם, ופגשה את הכורה החזק מכולם, בניסיון להבין איך דווקא המטבע שהבטיח כלכלה מבוזרת ושוויונית מצמיח עכשיו טייקונים שקובעים את עתידו

25.08.2017, 16:24 | ויקי אוסלנדר

שמונה וחצי בבוקר. ג'יה יו (Jia Yu) בן ה־24 יוצא מחדר מגוריו וניגש למקום עבודתו הסמוך, האנגר מתכת ענקי הצבוע כחול ואפור. בפנים מחכים לו 150 מטר של מדפי מתכת מלאים אינספור מכונות קטנות, בגודל של מכונת אספרסו ביתית, ומאוד מזמזמות.

קראו עוד בכלכליסט

הוא מתחיל את המשמרת שלו מצויד במחשב נייד, שמציף לו התרעות על תקלות במכונות. כשמגיעה התרעה כזאת, ג'יה ניגש למכונה, עוטה כפפות לבנות ומנסה לאתר את הבעיה.

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

בדרך כלל מדובר בהתחממות יתר בשל תקלה במאוורר, עניין שהוא יודע לפתור במקום. "אחת הבעיות העיקריות שהיו לנו נבעה מעצי הערבה הרבים באזור, שאבקה הנושרת מהם הצליחה לחדור לתוך המבנה ולפגוע במכונות", הוא מסביר. אם התקלה סבוכה יותר, המכונה נשלחת למעבדה שנמצאת בבניין סמוך, לטיפול מומחים.

ג'יה לא מומחה. הוא בכלל למד עיצוב פנים; כשהתחיל לחשוב על העתיד ידע שבאזור שבו נולד וגדל נבנית עיר חדשה, אורדוס שמה, וחשב שהיא תצמיח ביקוש למעצבי פנים. הוא לא ידע שהיא תהיה לעיר הרפאים המפורסמת ביותר בסין, שנבנתה בעשור שעבר ומעולם לא אוכלסה, ושאיש לא יעצב את חלליה. כך, במקום עיצוב פנים כבר יותר משנה שהוא עובד ובחלק מהזמן גם גר במתחם הזה, שבו שמונה האנגרים ו־25 אלף מכונות שחייבות להמשיך לעבוד כל הזמן.

מכרה ביטמיין באורדוס, צילום: בלומברג מכרה ביטמיין באורדוס | צילום: בלומברג מכרה ביטמיין באורדוס, צילום: בלומברג

הוא כבר משמש ראש צוות, ואת המשמרת שהתחילה בשמונה וחצי בבוקר יסיים בשש וחצי בערב, סך הכל 10 שעות עבודה, ובהן בממוצע 10 תקלות שעל הצוות שלו לתקן. הוא עובד בכל יום, במשמרות סביב השעון, כולל סופי שבוע, למעט ארבעה ימי חופשה בחודש.

העבודה נקייה ונחשבת מבוקשת - להבדיל מזו של בני גילו שעובדים במכרות הפחם או בחקלאות, התעשיות העיקריות באזור - וג'יה המופנם מצליח אפילו להפגין התלהבות. הוא כורה ביטקוין, והוא מאמין בביטקוין. "זו תעשייה פלאית", הוא אומר. כשאני מבקשת הסבר, הוא לא מדבר על ערעור הסדר הקיים, על החדשנות המחשבתית, על החתרנות הכלכלית; הוא מדבר על הזינוק במחיר המטבע הווירטואלי, וכמה הוא אדיר.

הוא עצמו אפילו משקיע בו קצת. כרגע הוא בעיקר מתקן מאווררים, אבל מרגיש חלק ממשהו גדול ורואה את עתידו בתחום, רוצה "להתקדם בתוך התעשייה הזאת, אולי לנהל מקום כזה".

לצד ג'יה עובדים במתחם - ממכרות הביטקוין הגדולים בעולם - עוד כ־50 בני אדם. למרביתם תארים אקדמיים, אם כי התארים האלה בדרך כלל לא תורמים דבר לעבודה. רובם גברים צעירים הגרים במתחם, ששוכן ממש באמצע שום מקום, במונגוליה הפנימית, אזור אוטונומי בצפון סין. מלבד המשמרות, 24 שעות, 7 ימים בשבוע, בהאנגרים הגדולים, הם מעבירים את עיקר זמנם במבנה המגורים של שלוש הקומות, ששוכן בסמוך לכביש המהיר, ליד מבנים תעשייתיים שלא הושלמו מעולם.

הרעש מחריש האוזניים של המכונות המזמזמות ללא הפסק נשאר בתוך ההאנגרים, ושאר המתחם שקט לחלוטין, עטוף אותה דממה של ערבות מונגוליה, וגם אותו חום כבד של אוגוסט. סימן יחיד לתרבות פנאי הוא מגרש הכדורסל מוכה השמש. מסביב צומחים ללא הפרעה שיחי קנאביס.

המספר המנחה של כל העובדים האלה הוא 99.7%. כשהתפוקה של אחת המכונות - שהן בעצם מחשבים קטנים שיוצרים ביטקוין או מאמתים עסקאות — יורדת מתחת למספר הזה, הם נכנסים לפעולה. בעצם, הם מפקחים על חתיכות מתכת פולטות אור לד ירוק שמייצרות ערך של עשרות מיליוני דולרים בחודש.

מה נשאר, עשור אחרי חזון המהפכה

הביטקוין נולד לפני כמעט עשור כאלטרנטיבה למטבעות שנוצרים בידי המדינות ומרוכזים בידי הבנקים. הוא הציע רעיון אוטופי: עולם שבו כל אחד יכול להשתתף במעשה האקסקלוסיבי של "הדפסת" כסף, כלומר לכרות אותו, כמו מחפשי הזהב הראשונים. ועולם שבו גם התשלומים נעשים ברשת של עמית לעמית, ללא צורך בבנקים בתיווך - ובאנונימיות מוחלטת.

הכסף החדש שמבטיח את כל זה מתבסס על טכנולוגיה ייחודית שנקראת בלוקצ'יין: מאגר נתונים שרץ על המחשבים של כל מי שמחובר לרשת (במקום על מחשב אחד ריכוזי) ומנוטר בידי כולם בזמן אמת. המנגנון פועל בגישת קונצנזוס, כך שאם מישהו חושב שצריך או ראוי לשנות משהו, הדבר נעשה בדיאלוג עם המשתתפים האחרים עד לפתרון מוסכם. תארו לכם שהבנק שלכם היה עושה דבר דומה.

בתיאוריה, המערכת המוניטרית המקבילה שמציע הביטקוין - ללא בנקים, ללא גבולות, כשכל העולם מאוחד סביב מטבע אחד - יכולה לשנות את הסדר הקיים. לחתוך בעמלות, לפזר את הכוח האדיר שצברו המוסדות הפיננסיים, למזער סיכונים ולשרת את מי שעד היום הודר מהמערכת הכלכלית העולמית משום שאין לו חשבון בנק, או אפילו תעודת זהות.

כל זה עדיין לא ממש קרה. העסקה הראשונה עם ביטקוין בעולם האמיתי נעשתה ב־2010, כשמפתח מפלורידה קנה פיצות בשווי 25 דולר תמורת עשרת אלפים מטבעות ביטקוין - שכיום כבר שווים 40 מיליון דולר. יש כעת מאות אלפי עסקים שמקבלים את המטבע, ובכל יום נעשות 300 אלף עסקאות בשווי של כ־3 מיליארד דולר. אפשר לקנות בביטקוין הכל, מקפה לרהיטים ומכוניות עד סמים וכלי נשק ברשת האפלה. יש אפילו מעסיקים שמשלמים משכורות בביטקוין.

לטענת ג'יהאן וו, מנכ"ל Bitmain ומהאנשים החזקים בתחום, כיום כבר כ־1% מהעסקאות בעולם מתבצעות באמצעות המטבע הזה. ייתכן שזו הערכה מופרזת, אבל היא לא בלתי אפשרית. ואחרי הכל, בעבר גם רק 1% מהעסקאות נעשו בצ'קים, בכרטיסי אשראי או ב־PayPal.

במקביל להתרחבות העסקאות, ההבטחה למערכת תשלומים עוקפת־בנקים, יעילה, שוויונית, שקופה וחסכונית הדהירה את שווי המטבע ל־4,450 בשיאו, שנרשם בתחילת החודש, זינוק של 346% מתחילת השנה. עם זאת, הביטקוין ידוע לשמצה בתנודתיות חדה, ויכול לאבד מערכו או להוסיף לו שיעור דו־ספרתי ביום אחד. מספיק שרגולטור אחד בסין, שבה מרוכזות 90% מהעסקאות במטבע, ייצא בהצהרה אזוטרית כלשהי על הביטקוין, ומחיר המטבע ישתגע. זו לא השקעה לבעלי לב חלש.

האנגר במכרה הביטקוין של ביטמיין באורדוס, סין. 25 אלף מכונות שמייצרות ערך של עשרות מיליוני דולרים בחודש, צילום: בלומברג האנגר במכרה הביטקוין של ביטמיין באורדוס, סין. 25 אלף מכונות שמייצרות ערך של עשרות מיליוני דולרים בחודש | צילום: בלומברג האנגר במכרה הביטקוין של ביטמיין באורדוס, סין. 25 אלף מכונות שמייצרות ערך של עשרות מיליוני דולרים בחודש, צילום: בלומברג

מה שעוד קרה במשך השנים הללו, הוא שהמערכת המבוזרת, זו שאפשרה לכל אחד לכרות מטבעות בבית, עברה את התהליך המוכר מענפים אחרים ונהפכת בהדרגה לריכוזית. לאט לאט צמחו טייקונים של ביטקוין, שדחקו את הכורים הקטנים ונהפכו, במידת מה, לבנקים החדשים, לאלה שקובעים את הכיוון שאליו הולך המטבע.

ביטמיין היא הבולטת שבהם, והמכרה שלה באורדוס הוא הפנים של התהליך הזה. הביקור בו והשיחה עם מנכ"ל החברה מספקים הצצה לאופן שבו חזון לעולם פיננסי חדש, שוויוני ומבוזר נהפך למציאות של עולם שבו המוצר נשלט בידי גופים מרכזיים חזקים. וזה כבר פחות חדש.

ג ג'יהאן וו, מנכ"ל ביטמיין. מהאנשים החזקים והשנויים במחלוקת בענף | צילום: בלומברג ג

כך ענף פתוח נהפך למגרש של אימפריות

כריית ביטקוין היא פעולה חישובית: המכונות הכורות בעצם מנסות לפתור בעיה סבוכה שהאלגוריתם המורכב מציג. במקביל, עליהן לאמת את כל העסקאות שנעשו במטבע בעשר הדקות האחרונות. כל מכונה שמשלימה את שתי המשימות האלה מתוגמלת במטבעות ביטקוין. או במילים אחרות, כך באים מטבעות ביטקוין לעולם. בעלי המכונה, ההורים הגאים של המטבעות החדשים, מוכרים אותם. כששיעור המטבעות מגיע למקסימום שהוגדר, 21 מיליון בכל רגע נתון בכל העולם, הכרייה מתמקדת רק באימות העסקאות והכסף מגיע לא ממטבעות חדשים אלא מעמלות המשתמשים.

בראשית הדרך, כשהיו מעט מטבעות, מעט משתמשים ומעט מאוד עסקאות, מחשבים ביתיים אכן יכלו לכרות ביטקוין עבור בעליהם. אבל כשהיקף הכסף והשימוש בו גדל והלך, הכרייה ואימות הנתונים שבצדה נהפכו להרבה יותר מסובכים מבחינה חישובית, למשימה שגדולה על משתמשים פרטיים. כך נולדו קבוצות הכרייה.

הראשונה הוקמה כבר ב־2011, כשכמה משתמשים פרטיים חיברו את כוחות החישוב שלהם למאמץ משותף, מה שנקרא Mining Pool. אחר כך העניין התמסחר. יזמים נכנסו לתמונה עם אלפי ועשרות אלפי מכונות כל אחד, ועם יכולת להתמודד עם אחד הגורמים המרכזיים ששוחק את הרווחיות בענף: מחיר החשמל.

התוצאה היתה חברות שמתמחות בכרייה, שמקימות "חוות" - מכרות ביטקוין - במקומות שבהם החשמל יותר זול והרווח יותר גדול. באיסלנד, באוסטרליה, ביפן ובפולין, למשל. או באורדוס שבמונגוליה הפנימית.

המכרה הזה שייך לחברת הכרייה הגדולה בעולם, ביטמיין. היא קיימת רק ארבע שנים, אבל תחת שני מותגים שונים היא מנהלת כ־24% מכוח הכרייה (ראו גרף), מחזיקה באופן ישיר ב־10% ממנו (השאר נמכר לכורים פרטיים, אבל עדיין מנוהל על ידה), וגם מספקת כ־80% מציוד הכרייה לענף. לטענת אנשי החברה, היא שווה יותר ממיליארד דולר. בבייג'ינג, במשרד הצפוף של ביטמיין, שהיתה אחראית לאירוח שלי, אני פוגשת את ג'יהאן וו (Jihan Wu), מנכ"ל החברה, אחד ממייסדיה ומחלוצי התעשייה בסין, המדינה המובילה בעולם בכריית ביטקוין וגם בשימוש בו. הוא נמוך, שקט, וגם נחשב הפרסונה השנויה ביותר במחלוקת בקהילת הביטקוין. יש מי שמתייחסים אליו כאל גאון, אחרים כאל רודף בצע. על היותו מאנשי המפתח של הענף, לעומת זאת, אין מחלוקת.

כי לנוכח היקפי הכרייה הגדולים של ביטמיין, למנהל שלה יש השפעה גדולה במיוחד על פרוטוקול המטבע. את ההחלטות שממשלות ובנקים מרכזיים מקבלים על כסף ממשי, הכורים מקבלים על הביטקוין, וכורה שמוביל חלק משמעותי כל כך מהשוק הוא דמות מרכזית בהתנהלותו.

בחודשים האחרונים המעמד הייחודי הזה מעסיק את קהילת הביטקוין: איך ייתכן שבסופו של יום, על המטבע המבוזר והחופשי משפיעים בעיקר כמה אנשים? בקהילה כבר מדברים על "מלחמת אזרחים": בתום שנתיים של דיונים סוערים בעולם הביטקוין, בתחילת אוגוסט הוביל ג'יהאן, בגיבוי חלקים רחבים מהקהילה, את הפיצול לשני מטבעות שונים - ביטקוין וביטקוין Cash (ביטקאש). מצד אחד, זה מהלך טכני שאמור להגביר את המהירות ואת הקיבולת של המערכת, בעיה שהקהילה מנסה להתמודד איתה זה שנים.

מצד אחר, ההפרדה הזאת הופכת את תהליך הכרייה לקשה עוד יותר, וכך הוא מחזק עוד את החברות הגדולות על חשבון שחקנים קטנים יותר.

בשיחה איתו, מטבע הדברים, ג'יהאן מתנער מהמשמעויות האלה. הוא שש לדבר בהרחבה על המהפכנות של הביטקוין, בעולם שבו מדינות משחקות בכסף ובנקים רושמים כל גרוש. על החלופה שגלומה בו, איך "הביטקוין הוא המט"ח של העולם", כדבריו. על החירות שהוא מבטיח, והחיבור בין בני אדם ולא מוסדות, כי "המטבע הוא הסכמה חברתית" ו"ההשתתפות היא התנדבותית לחלוטין של כל מי שרק ירצה".

אבל כשהשיחה מגיעה למלחמת האזרחים של הביטקוין ולביקורת עליו, החירות הזאת נהפכת לבומרנג. הגישה של כל־מי־שרוצה־מוזמן נהפכת יותר למי־שלא־מתאים־לו־שילך.

כשאני שואלת על תפקידו המהותי בפיצול המטבע ועל הטענה שכפה את עמדתו הוא מתייחס לביקורת נגד המהלך כ"פרופגנדה", ואומר: "קשה להגיע לקונצנזוס או להגדיר אותו. אך עצם הקיום וההתפתחות של המטבע מעידים כי עשרות מיליוני האנשים שמעורבים בו יכולים להגיע לקונצנזוס כלשהו. זה נס שמתרחש בביטקוין. אבל זה לא אומר שצריך להכריח אנשים להישאר באותה המערכת. אם הם לא מסכימים לכללים הם יכולים להתפצל ולקבוע לעצמם את הכללים". אמירה כזאת, כמובן, היא פריבילגיה ששמורה לשחקנים חזקים, והיא תמיד נשמעת כמו דרך לגייס את החירות כדי לקבור את התחרות.

ג ג'יהאן וו, מנכ"ל ביטמיין. מהאנשים החזקים והשנויים במחלוקת בענף | צילום: בלומברג ג

מה הסיכוי שמכונה אחת תכרה ביטקוין אחד כל חייה

ביטמיין מחזיקה שישה מכרות ברחבי סין, וזה שבאורדוס נפתח ב־2015. האזור היה בעבר יצרן הפחם הגדול ביותר של סין, שסיפק חמישית מהצריכה במדינה. ככזה הוא זכה לפיתוח, למשל בהקמת אותה עיר בעשור שעבר, אבל ב־2014 מחירי הפחם קרסו. לא היה עוד טעם בפיתוח, אבל היה המון פחם זול, שממנו אפשר להפיק חשמל זול, מצרך הכרחי לכריית ביטקוין. חשבון החשמל של החווה באורדוס, למשל, גם במחירו הנמוך, מסתכם בכ־36 אלף דולר ביום.

לינלין ג'נג (Linlin Zheng), שאחראית לפיתוח המכרות של החברה, מסבירה לי כי החיסכון לא מגיע רק מחשמל זול; היא מסבה את תשומת לבי למתקנים חסכוניים לקירור המים שהצוות שהיא מובילה תכנן ובנה. לינלין (25), בעלת תואר שני בביולוגיה, היא כנראה אחד האנשים החרוצים שפגשתי בחיי. היא התחילה לעבוד בביטמיין לפני כשנתיים כנציגת מכירות. החברה צמחה מהר, היא הפגינה את האמביציה שלה, והתקדמה כל הזמן.

לינלין. מקימה חוות ענק של 70 אלף מכונות, צילום: אנדרו פרדלס לינלין. מקימה חוות ענק של 70 אלף מכונות | צילום: אנדרו פרדלס לינלין. מקימה חוות ענק של 70 אלף מכונות, צילום: אנדרו פרדלס

כיום היא מנהלת כ־20 עובדים שאחראים להקמת כל המכרות ברחבי סין, במה שהוא בעצם פרויקט מתמשך של ניסוי וטעייה מרובה אתגרים רבים. "העונות במונגוליה קיצוניות", היא מסבירה, "צריך לבנות מתקנים שיצליחו לשמור על טמפרטורה יציבה של 25-15 מעלות צלזיוס". בימים אלה היא מלווה את השלמתה של החווה הגדולה ביותר של החברה, בצפון סין. "יש בה מקום ל־70 אלף מכונות והיא זקוקה ל־100 מגה־וואט חשמל בשעה", כמו 50 אלף בתים ביום, כלומר עיר קטנה.

ביטמיין, כאמור, היא הבעלים רק של 10% ממכונות הכרייה שהיא מנהלת, כשאת השאר משקיעים קונים ב־1,100 דולר ליחידה. גדי גליקברג, שמוביל את מרכז הפיתוח של החברה בישראל, אומר כי מדובר בהשקעה מסוכנת, ללא תשואה מובטחת ועם שחיקה מתמשכת בשל התיישנות המכשיר. "יש למכונה מזל גדול אם היא מצליחה לכרות ביטקוין בודד במהלך חייה ולכן כורים עובדים מול Mining Pools, כך שאפילו מכונה בודדת יכולה לייצר הכנסה יומית", הוא מסביר. לכן מי שכבר משקיע בעסק הולך על הרבה מאוד מכונות, 100 לכל הפחות. "דמי הניהול" הם 7 סנטים לכל קילו־וואט שהמכונה צורכת בשעה.

גליקברג. ההשקעה במכונות עצמן מסוכנת, צילום: גלעד אילוז גליקברג. ההשקעה במכונות עצמן מסוכנת | צילום: גלעד אילוז גליקברג. ההשקעה במכונות עצמן מסוכנת, צילום: גלעד אילוז

חישוב זריז מגלה שעל מכרה של 25 אלף מכונות כמו זה שבאורדוס, כשכל מכונה צורכת 1.4 קילו־וואט לשעה, ביטמיין מכניסה כ־21 מיליון דולר בשנה, וכאמור ככל שהחשמל זול יותר הרווח שלה גדול יותר. וזה עוד בלי ההכנסות מהמכונות שהיא הבעלים שלהן - ובלי הביטקוין עצמו שהיא כורה במכונות שלה.

כששאלתי את לינלין למה ביטמיין לא פשוט מפעילה את כל המכונות שהיא מייצרת וכורה לעצמה את כל מטבעות הביטקוין היא הביטה בי בזעזוע כן והשיבה בפשטות "כי אנחנו חברת ביטקוין", כאילו מעצם ההגדרה הזאת נגזר קוד אתי נחרץ שמבטיח ביזור. מבחינתה, יש כאן שליחות של ממש לשינוי הכלכלה.

השנה שתכריע את גורל המטבע, והמהפכה שהוא מבטיח

אבל מעבר לחזון, יש כאן רווחים של ממש. ג'יהאן יודע זאת היטב. הוא למד כלכלה ופסיכולוגיה, וב־2011 שמע לראשונה על הביטקוין. "האמנתי בו כבר אז, והשקעתי בו את כל חסכונותיי. חשבתי שזאת הזדמנות טובה. השקעתי את כל הזמן הפנוי שלי בקריאה על העניין, למדתי וחקרתי את הביטקוין, והוא נהפך לאחד הדברים החשובים בחיי". ג'יהאן הוא הצד העסקי של ביטמיין, כששותפו מיקרי ג'ן (Micree Zhan) אחראי להיבטים הטכניים. "הכרתי את מיקרי עוד ב־2010, ושלוש שנים אחר כך הוא והצוות שלו פיתחו אב טיפוס למכונות הכרייה. הרוח היצירתית שלו הרשימה אותי מאוד, התקשרתי אליו, אכלנו ארוחת ערב ואחרי הארוחה שלחתי לו מייל עם רעיונות בנושא. אחרי שעתיים החלטנו להקים את ביטמיין".

הם סחטו את ההזדמנות הטובה עד הסוף. "סיפקנו את הסחורה בזמן וכראוי והייצור שלנו היה יציב, משהו שהיה אז נדיר מאוד בתחום - הרבה חברות סיפקו ציוד כרייה שבור, ובאיחור, לעתים גם חצי שנה אחרי המועד", מסביר ג'יהאן את ההתבססות המהירה של החברה. "וההצלחה שלנו אפשרה לנו להרחיב את עסקי הכרייה גם למטבעות לייטקוין ודאש".

זו אכן התבררה כהזדמנות טובה, בעיקר עבורו - כשחקן מרכזי בתעשייה ששווה מאות מיליארדי דולרים במטבעות, מכרות, חומרה, בורסות וארנקים דיגיטליים. אפילו כתב בלומברג שהצטרף לסיור במכרה באורדוס סיים אותו עם ארנק דיגיטלי וקניית ביטקוין אחד, ועד שנפרדו דרכינו גם המתורגמנית המקומית החלה בתהליך.

אפשר להבין אותם. חרף התנועות החדות בערכו, הכיוון של הביטקוין נשאר ברור - למעלה. הקריסות הנקודתיות דיללו חלק מהמשקיעים והשחקנים, אבל מי שנשאר הרוויח. ג'יהאן, כמובן, משוכנע שהדהרה תמשיך. באמצע השבוע החולף היה מחירו של ביטקוין אחד הוא 4,100 דולר, אבל להערכתו "המחיר יכול להגיע ל־100 אלף דולר בתוך חמש שנים".

יש לו כמובן אינטרס שזה יקרה, אבל תחזיות דומות נשמעות מאנשים אחרים. ויש אפילו שמרחיקים עוד יותר. ג'ון מקאפי, מחלוצי אבטחת המידע וטייקון הייטק צבעוני במיוחד, העריך בחודש שעבר כי בתוך שלוש שנים הביטקוין יחצה את רף חצי מיליון דולר למטבע (ואם לא, הוסיף, הוא יאכל את איבר מינו בשידור חי).

מגרש הכדורגל במתחם. גברים צעירים, אקדמאים, חיים באמצע שום מקום, צילום: ויקי אוסלנדר מגרש הכדורגל במתחם. גברים צעירים, אקדמאים, חיים באמצע שום מקום | צילום: ויקי אוסלנדר מגרש הכדורגל במתחם. גברים צעירים, אקדמאים, חיים באמצע שום מקום, צילום: ויקי אוסלנדר

את אמון המשקיעים בעתיד המטבעות הווירטואליים אפשר לראות בחודשים האחרונים גם בהנפקות המטבעות (ICO), מעין פלטפורמת מימון המונים לפרויקטים בתחום הבלוקצ'יין. מתחילת השנה הענף הזה מזנק בקצב שאין דומה לו, והצליח לגייס במצטבר כמעט 2 מיליארד דולר - יותר ממה שהשקיעה תעשיית ההון סיכון בבלוקצ'יין השנה.

היזמים שמגייסים את הכסף נדרשים להציג למשקיעים רק מאמר טכני קצר שמתאר את החזון, ולצדו תמיד מנופפים בהבטחה להיות חלק מתנועה חדשה שתעצב מחדש את המערכת הפיננסית ואת העולם כולו. מתברר שזה מספיק כדי לגייס סכומי עתק בשניות.

ותיקי קהילת הביטקוין, ממרומי ניסיונם הקצת יותר ארוך, לועגים לטירוף ה־ICO. "העולם מלא בספקולנטים. יש כאן בועה ותהיה התרסקות אבל נקווה שחלק מהפרויקטים האלו יהיו מוצלחים", אומר ג'יהאן, שחלק ניכר מהרווחים שלו נגזרים גם הם מבועה, ובכלל מתבססים על מכירת חומרה ועל דמי ניהול ולא על כריית הביטקוין עצמו.

אבל המוטיבציות מאחורי הבאזז הטרי דומות לאלה שהפכו את הביטקוין למה שהוא: התנגדות מצטברת של הציבור למערכות בנקאיות דורסניות ולריכוז הכוח הכלכלי בידי מעטים. עד כמה המוטיבציות האלה ימשיכו להניע את גלגלי הביטקוין גם כשאנשים כמו ג'יהאן וראשי חברות כרייה גדולות אחרות ימשיכו להתחזק? במידה רבה, השנה הנוכחית תספק את התשובה.

אחרי פיצול מטבעות אחד, המומחים מדברים על מלחמת האזרחים הבאה, בסתיו, שעשויה לפצל את קהילת הביטקוין באופן מובהק ומוחשי יותר. האם המלחמות האלה, על הריכוזיות ובריכוזיות, בין חזונות שונים לרווחים שמנים, יהרגו את הביטקוין, או שהוא ישרוד גם אותן? לפחות בינתיים, בכל המכרות הקנריות עוד שרות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות