אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
טכנו-קולוניאליזם: ענקיות ההייטק פולשות לעולם השלישי איור: יונתן פופר

פרשנות

טכנו-קולוניאליזם: ענקיות ההייטק פולשות לעולם השלישי

גוגל, פייסבוק, אמזון ואפל מגבירות את כיבוש המדינות המתפתחות הודות לממשקים קוליים. המחיר של פלישתן למדינות כמו הודו ואינדונזיה עלול להיות חיסול הסיכוי האחרון שאי פעם תקום להן אלטרנטיבה ראויה לשמה

24.08.2017, 11:10 | יואב סטולר

ההבנה של ענקיות הטכנולוגיה כגוגל, אמזון, פייסבוק ואפל שפוטנציאל ההתרחבות שלהן בעולם המערבי מתקרב לרוויה דחף אותן להגביר את מאמצי החדירה שלהן אל המדינות המתפתחות. שם נמצאים מי שזכו מזמן לכינוי "המיליארד הבא": קהל משתמשים עצום ובתולי, שעוד לא אימץ את השירותים המתוחכמים והמתקדמים שלהן ומהווה כר פורה להכנסות ורווחים.

קראו עוד בכלכליסט

כך, רק בשבוע שעבר הרחיבה גוגל את יכולות החיפוש הקולי שלה במערכת אנדרואיד לשמונה שפות נוספות הנפוצות בתת היבשת ההודית. דוברי השפות שנוספו לשירות החיפוש נאמדים בכ-460 מיליון איש, יותר משליש מאוכלוסיית הודו כולה. במקביל בוחנת גוגל גרסה רזה של אפליקציית החיפוש שלה, שתנצל נפח נמוך יותר מחבילת הגלישה הסלולרית, ומיועדת בראש ובראשונה לתפקוד בתנאי רשת ירודים. זמינותה של האפליקציה הרזה בשלב זה רק בחנות האפליקציות של גוגל באינדונזיה מבהירה היטב מי קהל היעד שלה.

הפלישה מהמערב, איור: יונתן פופר הפלישה מהמערב | איור: יונתן פופר הפלישה מהמערב, איור: יונתן פופר

קל להבין מה דוחף את גוגל לחזר אחרי הצרכנים במדינות כהודו ואינדונזיה. אף ששיעורי האוריינות במדינות אלו נמוכים ביחס למערב, הירידה במחירי הסמארטפונים וחבילות הגלישה הסלולרית דוחפת יותר ויותר משתמשים לרשת. בשנתיים האחרונות מספר בעלי הגישה לאינטרנט בהודו כמעט והכפיל את עצמו, מ-26% ב-2015 ל-46% במאי האחרון. הזינוק מרשים עוד יותר בהתחשב בכך שרק ב-2010 נהנו 10% בלבד מאוכלוסיית המדינה מגישה לאינטרנט.

רשתות האינטרנט הסלולרי במדינות המתפתחות, שרבות מהן עדיין תקועות בטכנולוגיית דור שני, הצמיחו שורה של שירותי אינטרנט ואפליקציות מקומיות שעונות על צרכים שעד לאחרונה חברות הענק המערביות התעלמו מהם. לפי נתוני אתר Internet Traffic Report, מהירות התגובה הממוצעת ברשת האינטרנט במומביי לדוגמה עומדת על 257 מילישניות לעומת מהירות תגובה ממוצעת של 30 מילישניות בארה"ב. באזורים הכפריים המהירות נמוכה עוד יותר.

משרדי ענקית הקמעונאות פליפקארט, צילום: בלומברג משרדי ענקית הקמעונאות פליפקארט | צילום: בלומברג משרדי ענקית הקמעונאות פליפקארט, צילום: בלומברג

תנאים אלו אפשרו לאפליקציות כמו SHAREit ו-UC Browser, שכמעט ולא מוכרות למשתמשי המערב, לאחוז במאות מיליוני משתמשים במדינות כהודו, פקיסטן ובנגלדש. הן הצליחו בכך הודות לצריכת נפחי גלישה נמוכים וממשקים המבוססים בעיקר על אייקונים, אמוג'ים ופקודות קוליות - ממשקים, שכפי שגוגל עצמה השכילה להבין, מהווים כמעט תנאי הכרחי במדינות שבהן שיעורים ניכרים מהאוכלוסייה אינם יודעים לקרוא ולכתוב.

אך כיום, ככל שהממשלות במזרח אסיה מתפתות לנהל משאים ומתנים עם חברות הענק על פתיחת חנויות מותג והרחבת פעילות, החברות הקטנות והמקומיות ניצבות בפני איום רב עוצמה. ההון שחברות הטכנולוגיה האמריקאיות מבטיחות להזרים לשווקים הצמאים להשקעות מגיע בצורה של מסים, משרות ותרומות. אלא שאין מתנות חינם. כך, הדרישות שהציגה אפל כנגד הקמת פס ייצור בהודו, שיאפשר לה לפתוח רשת חנויות מותג במדינת הענק, כוללות הקלות מס נרחבות ופטורים ממכס על רכיבים. הקמת רשת חנויות בהודו צפויה להוריד את מחיר האייפונים לצרכן ולקרב את אפל לקהל אדיר של 1.3 מיליארד איש.

לא צריך להרחיק יותר מדי כדי לנחש איך חדירת ענקיות המערב צפויה להשפיע על החברות המקומיות במדינות המתפתחות. פייסבוק, גוגל, אמזון ודומותיהן הפכו לכל כך דומיננטיות שלחברות קטנות ומבטיחות במערב קשה מאד לפרוץ קדימה. במקרה הטוב הן יזכו להצעות רכישה. במקרה הרע, חברות הענק פשוט יעתיקו את החידושים הבולטים שלהן ויהפכו אותן ללא רלבנטיות. בכל פעם שאמזון רק מגששת לכיוון אפיק פעילות חדש, גלי ההדף ניכרים בעולם הקמעונאות האמריקאי כולו. ליזמים ההודים נותר רק להיתלות בהיכרות עם השוק, בכוחו של המותג שפיתחו ובהרגלי הצרכנים, ולהתפלל מול הגב הכלכלי העצום של החברות הגלובליות. במיוחד לאור ההון העצום שהענקיות מוכנות לשפוך במאבק על כיבוש המיליארד הבא.

אפילו הגזר שמציעות פייסבוק וגוגל, בדמות פרויקטים לחיבור מדינות כטנזניה, אינדונזיה, ניגריה והודו לאינטרנט המהיר, הוא איום מוסווה על חברות תשתיות התקשורת בהן. בפועל מדובר בפיתוח תלות בחברה מערבית ובגזילת מקור הכנסה חשוב לחברות המקומיות, שעוד עשויה לפגוע קשות בפיתוח תשתיות התקשורת במדינות אלו בעתיד. פיצוח מוצלח של העולם המתפתח יטיב עם ענקיות הטכנולוגיה הקיימות, אך צפוי להזיק ממשית לתעשיית ההייטק במדינות אלו ולצמצם עוד יותר את הסיכוי שתקום להן אלטרנטיבה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות