חברה תוכל לקזז מיסי חוץ גם אם לא עמדה בלו"ז של פקודת מס הכנסה

פסק דין שניתן בשנה שעברה והותר לפרסום רק באחרונה קובע כי חברה ישראלית שהפיקה רווח מעסקאות בארה"ב תוכל לקזז את תשלום המס עבור העסקאות אף שלא עמדה בלוח הזמנים שבפקודת מס הכנסה. השופט מגן אלטוביה קבע כי סד הזמנים נסוג מפני עקרון העל של מניעת כפל מס.

החברה הישראלית "גמול אמריקה" מכרה בשנת 2006 מספר חברות נדל"ן שהיו בבעלותה תמורת כ-53 מיליון שקל. רשויות המס בארה"ב פרסו את תשלומי המס על העסקאות על פני השנים 2006-2009, אולם בדו"ח שהגישה החברה למס הכנסה בישראל על שנת 2006 היא ביקשה לקזז את מיסי החוץ שהסתכמו בכ-24 מיליון שקל כמקשה אחת, בהתאם להוראות האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לבין ארה"ב.

פקיד השומה לא קיבל את הדיווח. הוא קבע כי כ-7 מיליון שקל מהסכום שולם לרשויות בארה"ב ב-2009, ואילו זכות הקיזוז חלה רק על מיסי חוץ ששולמו בתוך 24 חודשים מתום שנת המס – 2006.

בנוסף, לא הותר לחברה לקזז כ-17 מיליון שקל נוספים שהיא לא שילמה בפועל כיוון שקוזזו עם הפסדים בארה"ב, כך שאין כאן כפל מס המצדיק קיזוז.

בערעור שהגישה החברה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כנגד החלטות פקיד השומה היא טענה כי הוראות האמנה גוברת על לוח הזמנים שנקוב בפקודת מס הכנסה. בנוסף, היא טענה כי יש לאפשר לה לקזז גם את המס שקוזז בארה"ב.

השופט מגן אלטוביה, בית המשפט המחוזי בת"א | צילום: בוצצו בירן

פקיד השומה לא הסכים עם טענות אלה. הוא קבע כי האמנה כפופה להוראות הדין הפנימי של כל מדינה ולכן יש לפעול בהתאם לפקודה. עוד נטען כי הזכות לקיזוז מס מוגבלת למיסים ששולמו.

עקרון העל: מניעת כפל מס

השופט מגן אלטוביה קיבל את הערעור חלקית – הוא התיר לחברה לקזז את המסים ששולמו ב-2009 אך לא אפשר לקזז את המס שבסופו של דבר קוזז בארה"ב.

בנושא הראשון, השופט מצא שהוראות האמנה גוברות על לוח הזמנים בפקודה. אמנם, האמנה קובעת כי הוראותיה כפופות לדיני ישראל (וארה"ב) אולם זאת "כל עוד אין בדין הפנימי של ישראל פגיעה בעקרון הכללי של האמנה, מניעת כפל מס".

במקרה הנוכחי, אין ספק שהמערערת שילמה מס בארה"ב. במצב כזה, אם לא יותר לה לקזז את המס רק משום שהרשויות החליטו לפרוס אותו על פני 3 שנים, התוצאה היא שתחויב בכפל מס – וזאת יש למנוע.

השופט הפנה להוראה אחת בפקודת מס הכנסה המעידה כי ניתן להתגמש מבחינת זמנים ככל שהם מתנגשים עם העיקרון של מניעת כפל מס. משכך, השופט קבע כי יש לאפשר למערערת לקזז את המס ששילמה בשנת 2009.

בנושא השני השופט פסק לטובת פקיד השומה. השופט קבע כי החברה לא רשאית ליהנות מקיזוז תשלומי מס שכבר קוזז עם הפסדים בארה"ב. "פרשנותה היצירתית של המערערת בכל הכבוד, מביאה הדברים כדי אבסורד. פרשנות המערערת לא מונעת כפל מס אלא מעניקה הטבה חסרת הגיון פיסקלי", כתב.

לפיכך, הערעור התקבל בחלקו. השופט הורה לפקיד השומה לזכות את המערער בתשלומי המס (כ-7 מיליון שקל) ששילמה ב-2009 על הרווח מעסקאות 2006, בכפוף לכך שלא קיבלה החזרי מס בארה"ב.

לפסק הדין

• ב"כ המערערת: עו"ד אלי גור

• ב"כ המשיב: עו"ד מיכל רצ'ולסקי מפרקליטות מחוז תל-אביב

* רו"ח שוקי ויטה, שותף במשרד ויטה - אלגרנטי העוסק בייעוץ ותכנון מס

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

באדיבות אתר המשפט הישראלי  "פסקדין"