מבצע מס דיבידנדים ייצר 2 מיליארד שקל לאוצר

רשות המסים גבתה כ־5 מיליארד שקל במס דיבידנד בשבעת החודשים הראשונים של 2017, לעומת 3.08 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הנתונים המעודכנים שהגיעו לידי "כלכליסט" משקפים תוספת גבייה של מיליארד שקל לעומת החודשים ינואר־יוני, שבהם נגבו כ־4 מיליארד שקל במס דיבידנד לעומת התקופה המקבילה ב־2016.

העלייה בגבייה נזקפת בעיקרה לסיומה הקרב של הטבת המס שהוענקה לבעלי מניות מהותיים, המחזיקים ביותר מ־10% בחברה, במסגרת חוק ההסדרים האחרון לשנים 2018–2017. הטבה זו, שנחקקה בדצמבר אשתקד ונכנסה לתוקף בינואר השנה לתשעה חודשים בלבד, מאפשרת לבעלי המניות המהותיים למשוך דיבידנד במס מופחת של 25%. זאת לעומת שיעור המס הרגיל — 30% או 33% במקרה של הכנסות הגבוהות מ־640 אלף שקל, שעליהן מוטל גם מס יסף של 3%.

10 חברות ארנק נדרשות להסביר את הרווחים שצברו

אף שהטבת המס תפקע בסוף ספטמבר, ברשות המסים מעריכים כי מאחר שהחודש כולל את חגי תשרי, בחברות מזדרזים לנצל את הטבת המס כבר עתה. סיבה נוספת לניצול הגובר של ההטבה היא סיום הכנות דו"חות המס עבור שנת 2016 בידי רואי החשבון, שמאפשרים לחברות לדעת מה חובות המס שלהן. ברשות המסים מעריכים כי סכומי המסים שייגבו הודות להטבה ימשיכו לתפוח עד סוף אוקטובר, שבמהלכו ישולמו המסים על רווחים שידווחו בספטמבר.

הטבת המס הזמנית היתה למעשה הגזר שהציעה המדינה במקביל למקל שהוטל על חברות הארנק ונועד לדרבן אותן לשלם מס דיבידנד על הרווחים הצבורים שלהן. חברות ארנק מאפשרות למנהלים בעלי שכר גבוה לנצל את מבנה המיסוי הדו־שלבי שמוטל על חברות, כך שהם משלמים מס חברות של 24% עבור הכנסות, אך מס דיבידנד רק לאחר חלוקת דיבידנד. בעלי החברות מקבלים שכר, לרוב עבור שירותי ניהול, אל תוך חברת הארנק שהקימו למטרה זו, ומשתמשים ברווחיה לצרכים פרטיים, וכך חוסכים את הצורך בתשלום מס הכנסה בשיעור גבוה יותר של עד 50%.

שר האוצר משה כחלון. הטבת מס דיבידנדים תפקע בסוף ספטמבר | צילום: יוד צילומים, יהודה בן יתח

חוק ההסדרים האחרון קבע כי מעתה רשות המסים תוכל לחייב חברות ארנק לשלם מס דיבידנדים על הרווחים הצבורים בהן, לאחר שקיבלו המלצה על כך מוועדה חיצונית שהוקמה למטרה זו. נוסח החוק מאפשר לרשות המסים לגבות מס דיבידנדים עבור עד 50% מהרווחים שצברו חברות הארנק בתקופה שעד חמש שנים לפני מועד הגבייה גם לא חולקו כדיבידינד. כך, השנה תוכל הרשות לגבות מס מרווחים שנצברו בחברות עד ל־2011. זאת בתנאי שמדובר ברווחים בסכום מצטבר של 5 מיליון שקל לפחות ובאופן שיותיר לחברה רווחים צבורים של לא פחות מ־3 מיליון שקל.

ל"כלכליסט" נודע כי הוועדה המיוחדת שהוקמה לבחינת חברות ארנק שלחה בשבוע שעבר כ־10 מכתבים לחברות ארנק בדרישה שיסבירו מדוע צברו רווחים מבלי להשתמש בהם. המכתבים, שמהווים צעד שמקביל לשימוע, נועדו להסביר לחברות כי כעת הן עשויות לשלם מס דיבידנד על רווחים צבורים גם אם לא יחלקו אותם כדיבידינד לבעלי החברה. הוועדה צפויה להיפגש עם נציגי החברות לפני שתגיש את המלצותיה לרשות המסים. גם אם תמליץ לחייב את אותן עשר חברות בתשלום מס דיבידנד, רשאי מנהל רשות המסים משה אשר לא לאמץ את ההמלצה, אך הסיכויים שיעשה זאת קלושים.

מנהל רשות המסים משה אשר | צילום: עומר מסינגר

גורמים ברשות המסים מעריכים כי לפחות חלק מהחברות שאליהן פנתה הוועדה יעדיפו לשלם כבר עתה את מס מופחת של 25% במקום להמתין לשימוש שבסופו הן עשויות להיות מחויבות לשלם מס בשיעור מלא. לפי ההערכות, דרישות המס מחברות אלה עומדות על מיליוני עד עשרות מיליוני שקלים עבור רווחים של עשרות עד מאות מיליוני שקלים.

בחברות ארנק בוחנים נטילת הלוואות כדי ליהנות מההטבה

הוועדה המיוחדת שהוקמה במסגרת חוק ההסדרים נועדה להתמודד עם שמירת הרווחים בחברות הארנק, שניצלו פרצה בחוק כדי להתחמק מתשלום מס הכנסה. במקרים רבים השתמשו בעלי חברות הארנק ברווחיהן כדי לרשום על שמן דירות מגורים או יאכטות. רשות המסים הגדירה תקופת היערכות עד סוף 2018 למי שרשמו דירות על שם חברות ארנק וכעת עשויים להידרש למכור אותן כדי לעמוד בתשלומי המסים החדשים.

גורמים בשוק אומרים כי חברות ארנק שאין להן בשלב זה תזרים מזומנים שיאפשר להן לשלם את המס על הרווחים הצבורים שלהן בוחנות נטילת הלוואות בנקאיות כדי להספיק לשלם את המס במסגרת ההטבה הזמנית ולהימנע מתשלום מס מלא.

איך לברוח מגביית חובה של מס דיבידנדים: תכנוני המס להתחמקות יצאו לדרך

עורכי הדין ורואי החשבון בוחנים תכנוני מס שנועדו לסייע ללקוחותיהם לחמוק מדרישות הוועדה שהוקמה במסגרת חוק ההסדרים לבחינת גביית מס דיבידנדים מחברות ארנק. להערכת עו"ד ורו"ח רמי אריה, חברות שיקבעו מסלולי השקעה עבור אותם רווחים צבורים לצורך פיתוח עסקה החברה יצליחו להימנע מדרישת תשלום המס, שכן בכך הרווחים כבר לא ייחשבו כ"כלואים". אפשרות אחרת היא פיצול פעילויות חברות הארנק למספר חברות משנה שלא יעמדו בתנאים המאפשרים חיוב תשלום מס כפוי, למשל רווחים בסכום מצטבר של 5 מיליון שקל לפחות.

אפשרות אחרת שמעלה אריה היא הרחבת השליטה על החברה, כך שלא תעמוד בדרישות חוק ההסדרים המגדיר חברות ארנק כחברות שיש בהן חמישה בעלי מניות לכל היותר. הוספת בעלי מניות נוספים שאינם קרובי משפחה, באי כוח או שותפים של בעלי המניות הקיימים יאפשר לכאורה לחברות לחמוק מהגדרות החוק. אמצעי נוסף שמציע אריה היא החזקה בחברת הארנק באמצעות חברות אם נפרדות שיאפשרו לייחס את הרווחים הכלואים לשתי החברות ולחלק אותם בין שתיהן.

עם זאת, ברשות המסים מסרבים להתרגש מתכנוני המס, שנעשים כדרך קבע בתגובה לכל חקיקת מס חדשה. אם הוועדה החדשה לא תצליח לגבות מס דיבידנדים מחברות הארנק יצופה מרשות המסים להתמודד עם המצב החדש. רשות המסים דרשה מלכתחילה כי יעונקו לה סמכויות רבות יותר מאלו שאישרה לה לבסוף ועדת הכספים בעקבות דיונים עם לשכות רואי החשבון ועורכי הדין. התנאים המגבילים שמאפשרים לרשות המסים לגבות מס דיבידנדים מחברות שלא מחלקות דיבידנד ושומרות את רווחיהם במשך שנים, וגם זאת רק לאחר קבלת המלצה מהוועדה המיוחדת, הם פועל יוצא של דיונים אלו.