מפחדים מהבנקים או מזלזלים בח"כים?

העובדה שוועדת החקירה לאשראי הטייקונים מתקשה למצוא יועצים אקדמיים בעלי שיעור קומה מדרדרת את מעמד הכנסת לשפל חדש. מדובר, לכאורה, בתפקיד יוקרתי ועתיר חשיפה והשפעה, וגם במקפצה למי ששואף לקבל תפקידים בשירות הציבורי.

ההסבר הרשמי שמספקים בוועדה (והמועמדים, מצדם, מספקים אותו כנראה לוועדה) הוא ניגודי עניינים. בוועדה עצמה ציינו שהמועמדים מתקשים, כנראה, להתנתק מהקשרים שלהם עם "התרנגולת שמטילה ביצי זהב" ששמה הבנקים.

הוועדה סומנה כגוף שחשוד בפופוליזם

 

אבל ההסברים שנתנו ל"כלכליסט" המועמדים, אנשים בכירים מאוד בתחומם, מעניינים לא פחות. אחד מהם אמר ש"סוג העבודה מול ועדה של הכנסת לא נראה לי מלכתחילה". הוא סבור שחקירת פרשיות כלכליות "זה לא תפקיד של הכנסת". בנוסף אמר כי "אני לא חושב שזה תענוג גדול לשבת מול ועדה של ח"כים שצריכים את הפרסום. אני לא נהנה מזה מקצועית. בשביל מה אני צריך את זה?".

מועמד אחר אמר ש"חלק מעמיתיי, שאליהם פנו, סירבו בתירוצים שונים, כי יש רושם — בצדק או שלא — כי לא מדובר בוועדה שמטרתה לערוך בחינה מעמיקה".

בהחלט ייתכן שההתבטאויות האלה עושות עוול לוועדה. מדובר באחד ההרכבים האיכותיים שהכנסת יכולה להקים, בעיקר ראשי ועדות, ראשי סיעות ומחוקקים בולטים בתחום הכלכלי. אלא שהוויכוח הקשה על סמכויות ועדת החקירה וטענות הרגולטורים שיש רצון לעשות לבנקאים שיימינג כבר סימנו אותה כגוף שחשוד בפופוליזם. כך גם דבריו של ח"כ יגאל גואטה מש"ס, ש"לא צריך לצלוב אבל צריך לתלות" את האחראים למתן האשראי לטייקונים.

את הכנסת הזו מלווה ויכוח קשה שמנסה להגדיר אם מדובר בכנסת הגרועה ביותר. אין ספק כי שוב ושוב נחצים בה גבולות של מותר ואסור ונקבעים תקדימים של כוחניות. התחושה היא שהכל מותר, אם יש מספיק כוח. נכון, הממשלה אשמה. בסופו של דבר, התכתיבים לניסיון המביש לחסל את תאגיד השידור הציבורי הגיעו מלשכת ראש הממשלה, וההוראה להעביר את חוק מס דירה שלישית בכל מחיר הגיעה מלשכת שר האוצר. אבל יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ויו"ר הקואליציה דוד ביטן מהליכוד היו יכולים לעצור את התכתיבים האלה או למתן אותם. הם בחרו לזרום איתם. ליו"ר הכנסת לשעבר רובי ריבלין זה לא היה קורה.

גם אם נדמה שכבר אין לאן להידרדר, עוד יש

 

לפעמים נראה שלמעמדה של הכנסת כבר אין לאן להתדרדר יותר. פרשת ועדת החקירה מוכיחה שתמיד יש לאן. בישיבת הפתיחה של ועדת החקירה, שהתכנסה לפני כחודש - ממש לפני שהכנסת יצאה לפגרת הקיץ האינסופית — הצביע דווקא יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), על הקשר בין פעילות הוועדה למעמד הכנסת. "הכנסת סובלת מדימוי גרוע ורמת אמון נמוכה, וחלק מהביקורת נכון", אמר כבל. "הגיע הזמן שהכנסת תראה לציבור שהיא יכולה. יש לנו הזדמנות מצוינת להפגין את יכולותינו המקצועיות ואת הדאגה לאזרח. אין בכוונתי להיכשל".

אפשר בהחלט לקוות שכבל יצליח במשימה הקשה כל כך שנטל על עצמו. לפחות בשלב זה נראה שוועדת החקירה שלו נכנסה לשדה מוקשים ודורכת עליהם מוקש אחר מוקש.