אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תקשורת על הכוונת: גיא מרוז בהצגה סאטירית חדשה צילום: עמית שעל

תקשורת על הכוונת: גיא מרוז בהצגה סאטירית חדשה

עיתונאי נרדף הוא גיבור הצגה סאטירית חדשה מאת גיא מרוז: "ראיתי דברים שהפריעו לי לא רק בשלטון אלא גם בעיתונות, וחשבתי שהגיע הזמן לחבר את כולם"

28.08.2017, 08:29 | מאיה נחום שחל

בחודשים האחרונים אנו נחשפים ללא מעט על איומים על חייהם של אנשי תקשורת ישראלים.

רק לפני שבוע פרסם העיתונאי אור הלר טור אישי על ההתמודדות היומיומית שעוברת עליו ועל הקולגות שלו, בהם אמנון אברמוביץ’, גיא פלג ואילנה דיין, שזוכים לגידופים ברחובות ואיומים ברשת. המצב הסלים עד כדי כך, שבסוף השבוע האחרון הגיב העיתונאי רביב דרוקר לדיבורים על היותו המועמד הבכיר לרצח הפוליטי הבא בישראל, וישנה הרגשה כאילו הקו האדום עומד להיחצות, אם לא נחצה כבר.

בתזמון מדויק להפליא החלו אתמול בהבימה החזרות להצגה “עיתונאי על תנאי” מאת גיא מרוז בבימויו של נורמן עיסא. ההצגה תפתח באוקטובר את פסטיבל חג המחזה הישראלי במסגרת חגיגות 100 שנה לתיאטרון, במסגרתו יעלו שלושה מחזות ישראלים מקוריים. בהמשך יעלה המחזה “קח את אבא שלך ולך לעזאזל” מאת רמי ורד ו”ספינינג” מאת אשכול נבו, עירית הורביץ לוז ואמנון וולף.

רלוונטי מאי פעם

הסאטירה הפרועה של מרוז יורה חצים ללב התקשורת ולאנשי ה”הון שלטון”, ומספרת על עיתונאי בעיתון הגדול “ידיעות ישראל” (בגילומו של תומר שרון) שכולם דורשים במותו, החל ממשפחת פשע גדולה, דרך ניצב בכיר במשטרה, שר הביטחון, המאהבת שלו ועד אשתו.

מימין: נורמן עיסא וגיא מרוז , צילום: עמית שעל מימין: נורמן עיסא וגיא מרוז | צילום: עמית שעל מימין: נורמן עיסא וגיא מרוז , צילום: עמית שעל

האם מישהו יעז לחסל בפעם הראשונה עיתונאי במדינה דמוקרטית ו”נאורה”? “המחזה נכתב לפני כשש שנים, וזה כאילו נכתב על דפי העיתונות של החודשיים האחרונים”, מספר מרוז לכלכליסט. “הבימה מעלה מחזה שקורע את השלטון, אבל קורע את התקשורת לא פחות, ועוד נותן לשני אנשים – נורמן ואני – שהם לא עמודי התווך של השלטון פה, ולא בדיוק בני ביתו של משרד התרבות, לעשות את זה. זה מראה שיש עדיין חופש דיבור וחופש ביטוי וכמעט הכל בסדר”. זה מחזהו הראשון של מרוז, שמכיר את הנושא באופן אישי. הוא וזוגתו אורלי וילנאי חוו בעבר איומים על חייהם בעקבות תחקירים שפרסמו והסתובבו עם שומרי ראש.

מבין למה שונאים עיתונאים

“אני לא מאמין שמישהו באמת יעשה את זה בישראל," אומר מרוז, "ואני לא חושב שצריך לשמור עלינו, אבל אני רואה מה קורה אצלי בבית וגם בחוץ. בהצגה שלנו השלטון מעורב ולא מדובר באזרח חמום מוח”.

מה הביא אותך לכתוב את המחזה?

“במשך שנים ראיתי דברים שהפריעו לי לא רק בשלטון אלא גם בעיתונות, וחשבתי שהגיע הזמן לחבר את כולם. בשני הצדדים יש בעיות, אמנם לא שוות במשקל כי אנחנו לא נבחרי ציבור, אבל חשוב לי להראות שהדברים הם לא שחור ולבן. אני מבין למה שונאים עיתונאים, ואני מקבל סמסים נוראיים אחרי תכנית הבוקר, אז אני חושב שזה הגיע מהמקום הזה. העיתונות לא יוצאת פה בזול, וזה הולך גם למקומות מסואבים מאוד אצלנו בתקשורת”.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות