החשדות בפרשת בנק לאומי: אי-דיווח ועבירות הלבנת הון

המשטרה בודקת חשדות כי עובדים ובכירים בבנק לאומי לא דיווחו כנדרש לרשות איסור הלבנת הון ובכך עברו לכאורה עבירות של אי־דיווח או דיווח כוזב לרשויות וכן עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, כך נודע ל"כלכליסט".

מאז הורה היועמ"ש הקודם יהודה וינשטיין על תחילת בדיקה בפרשה ב־2015, מיד לאחר שהבנק חתם על הסכם מול הרשויות בארה"ב, ביקש צוות הבדיקה הישראלי ממשרד המשפטים האמריקאי את כל חומרי החקירה.

מימין: יו"ר לאומי לשעבר איתן רף ומנכ"לית הבנק לשעבר גליה מאור | צילום: אוראל כהן

לאחר שהצוות עבר על החומרים, זומנו נציגי בכירי הבנק לפגישה שבה ניסו לשכנע את החוקרים לא לעבור לחקירה פלילית. מסע השכנוע לא צלח, ומה שהחל כבדיקה הפך בחודשים האחרונים בהוראת היועמ"ש אביחי מנדלבליט לחקירה שמתנהלת ביחידה הארצית לפשיעה כלכלית (היאל"כ) שבלהב 433.

הוועדה שהוקמה על ידי דירקטוריון הבנק בראשות השופט בדימוס אורי גורן הטילה את האחריות למעשים על שלושה בכירים בלבד - מנכ"לית הבנק לשעבר גליה מאור, יו"ר הבנק לשעבר איתן רף ומנהל החטיבה העסקית לשעבר צבי איצקוביץ. אולם החקירה שמתנהלת בישראל נרחבת יותר ומקיפה מעגל גדול יותר של מעורבים שצפויים להיחקר בהמשך.

אתמול התפרסם ב"כלכליסט" כי בין היתר חוקרת המשטרה אם אנשי הבנק סייעו גם לישראלים להעלים מס. לחשד הזה מצטרפים חשדות של אי־דיווח או דיווח כוזב לרשות איסור הלבנת הון, חשד שכולל לא רק תושבי ישראל אלא גם תושבי חוץ.

ל"כלכליסט" נודע כי נבדק החשד שהבנק לא העביר דיווחים נכונים בנוגע למהות הפעולות של לקוחותיו וכי נציגיו נחשדים בעבירות דיווח או דיווח לקוי לרשות איסור הלבנת הון.

כמו כן נודע כי נחקרים מקרים של תושבי ישראל שהבנק לא נתן דיווח מלא על העברות הכספים הדרושות בדיווח לרשות איסור הלבנת הון. לפי החוק, אם ישנה פעולה חריגה בחשבון, אז יש צורך בדיווח, והבנק, כך על פי החשד, לא תמיד עשה זאת. מקרים נוספים שנבדקים הם כאלה של לקוחות אמריקאים שהפקידו כספים בחשבונות בישראל וקיבלו על בסיסם הלוואה בארה"ב, אולם לא דווח לרשויות האמריקאיות על הפיקדון, דבר שהיה מחייב במס.

זינוק בעבירות הונאה, זיוף ומרמה ב־2016

תחום ההונאה, זיוף ומרמה הוביל בשנת 2016 מבין העבירות שבהן הלבנת הון היא חלק חשוב בביצוע העבירה, עם שיעור של 29% - עלייה של 12% לעומת שנת 2015. כך עולה מהדו"ח השנתי של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים, שמציג תמונת מצב של הפשיעה הכלכלית במדינה. לפי הדו"ח, במקום השני נמצא תחום השוחד והשחיתות הציבורית (21%), ולאחריו מימון הטרור (11%), האלימות (8%), החשבוניות הפיקטיביות (8%), ארגוני הפשיעה (6%), ההימורים (4%) והסחר בסמים (3%).

דפוסי הפעולה הבולטים להלבנת הון בשנת 2016 היו שימוש במזומן (14%) ופעילות באמצעות נותני שירותי מטבע (12%).

משה גורלי