אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם ייתכן שמלחמה תהיה טובה לכיס שלכם? צילום: Youtube

FT

האם ייתכן שמלחמה תהיה טובה לכיס שלכם?

ניסויי הטילים של צפון קוריאה והמתיחות הגוברת עם ארה"ב הציפו את הסברה כי מלחמה עשויה להועיל לצמיחה כלכלית. אבל ההיסטוריה מוכיחה שזה נכון רק לגבי מערכות חפוזות ולא קטלניות מדי

30.08.2017, 19:10 | ג'ון אותרס

מלחמה: האם ייתכן שתהיה טובה לארנק שלכם? לאורך הקיץ המהביל והארוך הזה של מתיחות מתגברת בין צפון קוריאה וארה"ב, והרחבת השיח על דה־גלובליזציה, החל לצוץ גם הרעיון החתרני שמלחמה יכולה בעצם להיות דבר טוב.

קראו עוד בכלכליסט

עד כה, להפגנות הכוח צבאי היתה השפעה מינימלית בלבד. התנודתיות נותרה נמוכה והבורסות ברחבי העולם המשיכו להתחזק. הדולר נחלש ושאר העולם הרוויח על חשבון ארה"ב, אבל בניגוד לתמונה הניבטת ממסכי הטלוויזיה המדווחים על מלחמה פוטנציאלית, על מסכי המסחר לא ניכר דבר.

צמיחה מופלאה

 

ועדיין, אי אפשר שלא לתהות, האם מלחמה יכולה להיות דבר טוב? בשבוע שעבר הגיב אחד הקוראים למאמר שלי, וטען כי הלקח הברור שניתן ללמוד מההיסטוריה הוא "שמלחמות הן גורם חיובי עבור הבורסות בארה"ב. אם טראמפ ישלח חיילים לשטח, מדד S&P 500 יתגלה כחוף מבטחים עבור המשקיעים בזמן המלחמה". לדבריו, מרבית המלחמות היטיבו כלכלית עם ארה"ב, והצניחות הגדולות בשווקים לא אירעו בזמן מלחמה. האם הטענה הזו מסתדרת עובדתית? מלחמת העולם השנייה אפשרה לארה"ב להיחלץ מהשפל הגדול, בעוד יפן וגרמניה - המפסידות - חוו לאחר המלחמה צמיחה כלכלית מופלאה וזינוק חד בשווקים. כלומר, הרעיון לפיו מלחמות מועילות (לפחות מבחינה כלכלית ופיננסית) אינו מגוחך לחלוטין.

אולם, יש בעיה עם מדגמים קטנים: למרבה המזל, ארה"ב לא הייתה מעורבת ביותר מדי מלחמות גדולות. אך מבדיקה ברחבי העולם מצא החוקר ג'יימי תומפסון מחברת החיזוי והמחקר אוקספורד אקונומיקס, 372 "אירועי סכסוכים" בחצי המאה האחרונה שבהם אירעו 25 מקרי מוות לפחות בשדות הקרב בכל שנה. במרבית המקרים מדובר במלחמות אזרחים, אך התקיימו 47 מלחמות בין מדינות.

מימין מנהיג צפון קוריאה קים ג מימין מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ | צילום: Youtube מימין מנהיג צפון קוריאה קים ג

השוואת הסכסוכים הצבאיים הללו עם נתוני התמ"ג הובילה את תומפסון לשלוש מסקנות. ראשית, ככל שהסכסוך חמור יותר, כך ההשפעה על הכלכלה חמורה יותר. בשנה שעברה התרחשו 45 סכסוכים שבהם נרשמו מעל 1,000 מקרי מוות בשדות הקרב, וב־70% מהמקרים הללו נרשמה האטה בצמיחה הכלכלית לאחר המתיחות הצבאית. שנית, מלחמות מלוות בהפסד כלכלי בטווח הקצר ולאחריו התאוששות חזקה. לרוב, התמ"ג מתאושש בתוך חמש שנים וצומח בשיעור מהיר יותר בהשוואה לתקופה שלפני פרוץ הסכסוך.

המסקנה השלישית והאחרונה היא כי יש לקחת בחשבון את משך המלחמה. במלחמות בין מדינות שנמשכו פחות משנה, צמיחת התמ"ג היתה נמוכה במשך שנה ואז התאוששה. לעומת זאת, במלחמות שנמשכו מעל שנה, ההאטה בצמיחת התמ"ג נמשכה שבע שנים לאחר המלחמה. כלומר, מלחמה קצרה ללא הרבה נפגעים עשויה להיות טובה עבור הכיס שלנו. אבל מלחמות ממושכות יותר עם הרוגים ופצועים אינן כל כך טובות.

הטלוויזיה היפנית מסקרת את שיגור הטיל מצפון קוריאה, צילום: גטי אימג הטלוויזיה היפנית מסקרת את שיגור הטיל מצפון קוריאה | צילום: גטי אימג'ס הטלוויזיה היפנית מסקרת את שיגור הטיל מצפון קוריאה, צילום: גטי אימג

כל המסקנות הללו מתייחסות לכלכלה. שווקים מנסים לחזות התפתחויות כלכליות.

אם כך, כיצד מתמודדים השווקים עם התפתחויות מסוג זה. מדד דאו ג'ונס התנהג בצורה דומה למדי בשתי מלחמות העולם של המאה הקודמת - ירידה ראשונית של 40% ואז התאוששות, כך שבעת סיום המלחמה נסגר המדד ברמה מעט גבוהה יותר לעומת ההתחלה. קשה יותר למדוד את השינויים במדד במהלך ההרפתקה הצבאית הפחות מוצלחת של ארה"ב בוייטנאם. זאת מכיוון שקשה לקבוע מתי בדיוק המלחמה החלה. אם נתחיל בתקרית במפרץ טונקן באוגוסט 1964 ונסיים בפינוי אחרון החיילים האמריקאים מסייגון ב־1975, אזי מדד S&P 500 עלה ב־6.4% לאורך התקופה, או במונחים ריאליים, הלוקחים בחשבון את הסחרור האינפלציוני שנגרם בשל המלחמה, מדובר בהפסד של 37.5%. כלומר, אי אפשר לומר דבר לזכותן של מלחמות כושלות.

כווית כמקרה מבחן

 

המצב שונה מעט במלחמה הנתפסת כמוצלחת, כמו מלחמת המפרץ הראשונה. הפלישה לכווית הובילה לזמן קצר לירידות בשווקים, אך השווקים היו גבוהים יותר בסיום המלחמה מאשר בתחילתה, ובהמשך העשור נהנתה הבורסה מרצף שורי, מהטובים בתולדותיה.

ומה לגבי נקודת מבט רחבה יותר? החוקרים הבריטים אלרוי דימסון, פול מארש ומייק סטונטון חישבו את התשואות שהניבו השווקים בשנים 1900־2017 עבור מגוון מדינות. הפסד במלחמה גדולה יכול לפגוע בהחזרים במשך שנות דור. אוסטריה איבדה את מעמדה כאימפריה כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה, והתשואה הממוצעת בבורסה עמדה על 0.8% לאורך אותה תקופה (בהשוואה ל־6.4% בארה"ב). נדרשו לה 97 שנים כדי לחזור לנקודה שבה היתה לפני המלחמה, וכיום איכות החיים בה היא מהגבוהות בעולם. הבורסה בגרמניה צנחה ב־88% במהלך מלחמת העולם השנייה, אך תוכנית מרשל סייעה לה להרוויח כמעט 4,400% במונחים ריאליים בשנים 1949־1959.

יש דרכים טובות יותר

 

כלומר, ההיסטוריה מוכיחה את מה שתמיד סברנו ממילא: מלחמות הן הימור מסוכן. אם הן חפוזות ולא קטלניות מדי, הן יכולות לתמרץ את הצמיחה וליצור הזדמנויות השקעה מהרגע שבו מתבררת זהות המדינה המנצחת. אך ישנן דרכים טובות ובטוחות יותר לתמרץ את הכלכלה ולהרוויח כסף. בכל מקרה, לא כדאי להשקיע ערב מלחמה, ההזדמנויות מגיעות לאחר מכן.

ישנן סיבות רבות לקוות שהעולם יימנע ממלחמה עם צפון קוריאה. מצב הבורסה לא נמצא אמנם בראש הרשימה, אך הוא כן קיים שם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה