אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חקר ביצועים: השבוע של קייט פארמה, מנכ"ל אובר והחופש הגדול

חקר ביצועים: השבוע של קייט פארמה, מנכ"ל אובר והחופש הגדול

וגם: ביטול חוק הפרישה מחזק את החזקים, פסיקת ה"חשפנות" - אמירה חשובה, בסט ביי חוזרת אחורה ובממשל טראמפ כבר לא שותקים

31.08.2017, 06:31 | כתבי כלכליסט

אקזיט ענק בפארמה

מכירת קייט - מותר להתגאות

2017 תסתיים רק בעוד ארבעה חודשים, אבל כבר אפשר לדבר על שנה היסטורית בכל הנוגע לאקזיטים גדולים, בזכות מכירת מובילאיי לאינטל בפברואר, ב־15 מיליארד דולר, ומכירת קייט פארמה לגילעד השבוע, ב־12 מיליארד. מעבר לסכומי העתק מסתתרת העובדה שחברות ענק מחו"ל מאמינות שמדובר בטכנולוגיות מהפכניות, משנות או מצילות חיים. אם מובילאיי תגשים את ההבטחה, היא תתרום להפיכתה של נהיגה אנושית במכונית לתחביב וינטג'; ואם קייט תממש את השאיפה, היא עשויה להיות זאת שתהפוך את הסרטן למחלה שניתנת לריפוי. עד כמה "ישראלית" קייט? כמה מסים המדינה תראה מהאקזיט הזה? אפשר להניח רגע לשאלות האלה ופשוט, לרגע, להתגאות בכך שכשהמהפכות האלה נולדו, זה קרה כאן.

סופי שולמן

 

ד"ר אריה בלדגרין ד"ר אריה בלדגרין ד"ר אריה בלדגרין

לא בדיוק אקזיט ישראלי

מכירת קייט - כדאי לתהות

אנחנו מאוד רוצים שקייט פארמה תהיה ישראלית. היא הוקמה בידי ד"ר אריה בלדגרין הישראלי, על בסיס פטנטים של פרופ' זליג אשחר הישראלי. אבל זו חברה אמריקאית, עם עובדים אמריקאים, עם שיטות עבודה אמריקאיות, ובמקרה גם עם משקיעה ישראלית אחת שחושבת כמו אמריקאים, לטווח ארוך (קרן פונטיפקס). אם וכאשר המוצר של קייט יקבל את אישור ה־FDA, ובארץ יתגאו במהפכה הישראלית בטיפול בסרטן, כדאי לזכור שזו מהפכה אמריקאית, שמתאפשרת בזכות משאבים — כסף וכוח אדם — כמעט בלתי מוגבלים. לזכור, לקנא בארצות הברית שבה זה מתאפשר ולתהות למה כאן לא יכולה לצמוח חברת פארמה כזאת.

מאיר אורבך

הצעת חוק חדשה

ביטול הפרישה - מחזק את החזקים

הצעת החוק של מרב מיכאלי ודוד ביטן לביטול גיל הפרישה ממחישה שוב שבשוק העבודה הישראלי מתקיימים שני עולמות: המגזר הציבורי, החברות הממשלתיות וגופים נוספים שבהם העובדים מאוגדים, וכל השאר. כלומר אלה שנהנים מקביעות, מעליות שכר ידועות ומשאר תנאים טובים המובטחים להם במשך שנים, וכל השאר. אלה ש, אם ההצעה תתקבל, יוכלו להמשיך לעבוד גם אחרי גיל פרישה, וכל השאר, אלה שכפופים לשוק מוכה אייג'יזם. להם חברי הכנסת לא דואגים. והם גם לא דואגים באמת למגזר הציבורי, שכבר כיום מתמודד עם עובדים מסוימים שמתייחסים לעבודה כאל עיסוק צדדי, מסתפקים בלהחתים כרטיס כי הם יודעים שהם מוגנים עד הפנסיה (הנדיבה), או עד תוכנית פרישה מוקדמת (עם מצנח נדיב). בעוד חברי הכנסת מקדמים יוזמה שפוגעת בחלשים, לפחות האוצר יוצא נגדה; גם אם ההתנגדות נובעת מרצון להגן על המדינה כמעסיק, אולי גם העובדים הלא מאוגדים ירוויחו משהו, על הדרך.

עמרי מילמן

מרב מיכאלי , צילום: אלכס קולומויסקי מרב מיכאלי | צילום: אלכס קולומויסקי מרב מיכאלי , צילום: אלכס קולומויסקי

בית המשפט סגר מועדון

פסיקת ה"חשפנות" - אמירה חשובה

השופטת ד"ר מיכל אגמון־גונן הורתה לסגור "מועדון חשפנות" במתחם הבורסה ברמת גן, לא לפני שנאלצה להכריע בין הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לבין ועדת הערר, שדווקא התירה את הפעילות הזאת. הפרשנות של אגמון־גונן היא שדיני התכנון והבנייה אינם מוגבלים רק לעיצוב החברתי־סביבתי של המתחם, אלא מותר לעקור באמצעותם "פרקטיקות של ביזוי והחפצת נשים שהדין פועל למיגורן". הוויכוח בין הצדדים נסב בין השאר על השאלה אם הסיווגים "מועדון" ו"בידור" שהוחלו על מתחם הבורסה כוללים גם "חשפנות לשם גירוי מיני", עד שהשופטת קבעה כי "החפצת נשים אינה 'בידור' כלל ועיקר". זו פסיקה עם אמירה ברורה, וראוי לברך עליה. ראוי גם לזכור שמאחורי הקלעים של עולם החשפנות מתרחשת לעתים קרובות זנות של ממש. גם אם היא לא הוכחה במקרה הזה, יש לקוות שהונחתה כאן מכה משמעותית על ה"תעשייה".

משה גורלי

סוף עונת המרמורים

החופש הגדול - למה לקצר?

הוואקאנס נולד ב־1936 במפעלי רנו. בשולי רשימת הדרישות של הפועלים שהתארגנו, בסעיף 11, אחרי הסדרת מקומות חניה לאופניים, הם שרבטו משהו על שבועיים חופשה בתשלום, ולא האמינו שמישהו יסכים. אבל המנהלים הסכימו, הממשלה אימצה את הרעיון, ומסורת מופלאה נולדה, בלי לפגוע באחת המדינות עם הפריון הגבוה בעולם. השבועיים האחרונים של אוגוסט בישראל הם ואקאנס מאולץ. העובדים בחופש, או עובדים בכאילו, או עובדים עם ילדים במשרד, או עובדים קצר כדי למהר לחלץ את הילדים מהבייביסיטר או הסבים. וחם. כמעט כולם מתמרמרים, וזורקים הצעות אלטרנטיביות. השבוע הדיבור היה על קיצור החופש, והוא זכה לרוח גבית מהורים מותשים. אבל לקיצור אין הצדקה חינוכית (מה הילדים עשו רע?), אין הצדקה מבחינת איכות החיים (אולי צריך להזכיר שחופש הוא דבר טוב), אין הצדקה כלכלית (הנה, אפשר גם ואקאנס וגם פריון). אם ההורים רוצים לקדם איזו רפורמה, שילמדו מפועלי רנו וידרשו יותר ימי חופש לעובדים.

אורי תובל

 , צילום: שאטרסטוק צילום: שאטרסטוק  , צילום: שאטרסטוק

מנכ"ל חדש לאובר

קוסרשאהי יחבר למציאות

אחרי חצי שנה סוערת, אובר סוף סוף בחרה מנכ"ל: דארה קוסרשאהי, מוסלמי יליד איראן שניהל את שירות התיירות אקספדיה יותר מעשור. טראוויס קלניק אמנם פרש מתפקידו בגלל שערוריית יחסי העבודה בחברה, אבל בתחום הזה כנראה אין מה לדאוג, וכל רוח חדשה שקוסרשאהי יביא כבר תהיה שינוי לטובה. האתגר הגדול יותר שלו יהיה לעצב מחדש את המטרות של אובר. קלניק הפך אותה לענקית הסעות בינלאומית ומתמודדת רצינית בתחום הרכב האוטונומי, מעמד שהקנה לה שווי שוק של 68 מיליארד דולר ואפשר למשקיעים לגלות סבלנות להפסדי הענק שרשמה. קוסרשאהי לא ייהנה מהחופש הזה, ומהר מאוד עלול לגלות שהוא צריך לוותר על חלק ממה שהפך את אובר לאובר כדי להגיע למספרים שפויים יותר.

הגר רבט

בסט ביי חוזרת אחורה

הסוכנים הנוסעים - שובו של האישי

ענקית מוצרי האלקטרוניקה בסט ביי שוכרת בימים אלה מאות אנשי מכירות שאמורים להגיע לבתי הלקוחות ולהמליץ להם על מכשירי חשמל. לפי המנכ"ל יוברט ג'ולי, כשלקוחות יושבים בסלון ביתם הם נוטים להוציא יותר כסף מאשר בסניפים. בסט ביי, השולטת בשוק מכשירי החשמל האמריקאי עם נתח של 29%, יזמה את השירות בתגובה לעלייה בקניות המקוונות וירידה בתנועת הלקוחות במרכזי הקניות. כך הרשת בונה על עתיד שהוא בעצם חזרה לעבר, לימי הסוכנים הנוסעים, ומבקשת לעשות קאמבק לטאץ' האישי. לא בשם שיקום המין האנושי, אלא כדי לדאוג לשורת הרווח.

תמר טוניק

 , צילום: רויטרס צילום: רויטרס  , צילום: רויטרס

התבטאויות נגד הנשיא

ממשל טראמפ כבר לא שותקים

דונלד טראמפ כבר הוכיח שהוא יודע לפטר אנשים; זו הרי היתה גולת הכותרת של הריאליטי "המתמחה". בבית הלבן הוחלפו עד כה ראש הסגל, מנהל התקשורת, הדובר, היועץ הבכיר ועוד. אולי הרצף הוא שהוביל סוף סוף להתעוררות חסרת תקדים של בכירים בממשל. גארי קוהן, יועצו הכלכלי הבכיר של טראמפ, גינה בסוף השבוע את תגובת הנשיא לאירועי שארלוטסוויל, ובדרך חיסל כנראה את סיכוייו להתמנות ליו"ר הפד. יומיים אחר כך מזכיר המדינה רקס טילרסון, שנשאל אם טראמפ מייצג את הערכים האמריקאיים, אמר שהנשיא "מדבר רק בשם עצמו". ייתכן שטילרסון וקוהן, שניהם אנשים עשירים שקריירה ארוכה מאחוריהם, החליטו שהמוניטין שלהם חשוב מכדי להמשיך להיות מוכתם בשתיקה. ייתכן שהמצפון שלהם קם לתחייה. וייתכן שהם כבר רואים באופק את היום שאחרי טראמפ: כבר לא פוחדים ממנו, כבר לא מפחדים לעזוב, כבר לא חוששים שיודחו, או שהוא ילך. ועדיין, גם אם הוא מדבר רק בשם עצמו: טראמפ הוא עדיין הנשיא.

אורי פסובסקי

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות