עלייה של 6% בייצוא במחצית הראשונה של 2017

במחצית הראשונה של 2017 גדל יצוא הסחורות והשירותים מישראל בכ-6% (במונחי דולר) זאת בהשוואה למחצית הראשונה של 2016. סך הייצוא עמד על כ-50 מיליארד דולר - כך עולה מתוך דו"ח מגמות והתפתחויות ביצוא של מכון היצוא שמתפרסם היום. המכון מעריך כי 2017 תסתיים עם יצוא של כ-100 מיליארד דולר, בהתאם לתחזיות המוקדמות.

כפי שמציינים בחודשים האחרונים הלמ"ס ובנק ישראל, עיקר הגידול בייצוא הוא בענף השירותים, ובעיקר בענף ההייטק. בעוד שייצוא הסחורות גדל בכ-4% , יצוא השירותים גדל בשיעור של כ-8% בעיקר בזכות המשך הגידול המואץ ביצוא שירותי ההייטק והודות לעלייה ביצוא התיירות. עיקר הייצוא היה של שירותי מחשוב ותוכנה מישראל, שגדל ב-12% ועמד על 6.8 מיליארד שקל. ייצוא שירותי התיירות צמח ב-16% לכ-3.2 מיליארד שקל.

מכולות בנמל אשדוד (ארכיון) | צילום: גדי קבלו

ניכוי יצוא היהלומים שעמד על כ-4 מיליארד דולר מראה כי היקף יצוא הסחורות גדל ב-5%. יצוא היהלומים, שנפגע בשנים האחרונות מאז המשבר הכלכלי העולמי, ירד בשיעור של 3%. המגמה השלילית שאפיינה בשנים האחרונות את היצוא החקלאי, נבלמה, ובמהלך המחצית הראשונה של 2017 גדל הייצוא ב-6.5% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה והסתכם בכ-765 מיליון דולר.

בענפי התעשייה הדומיננטיים (תרופות, כימיקלים ורכיבים אלקטרונים) גדל הייצוא בכ-5%, בעיקר הודות לגידול משמעותי בייצוא ענפי התרופות (10%) והכימיקלים ותזקיקי הנפט (12%) אולם במכון הייצוא מצפים כי במחצית השנייה של השנה תחול התמתנות בייצוא התרופות. מנגד ביצוא הרכיבים האלקטרוניים נרשמה ירידה של כ- 20%. אולם במכון הייצוא מצפים להתאוששות בסוף השנה ובשנה הבאה.

אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה: "הגדלת הייצוא הינה יעד אסטרטגי של משרד הכלכלה, שכן התעשיות היצואניות ניחנות בפריון גבוה. אנחנו ממשיכים בפעילות למשיכת חברות בינלאומית, ויחד עם תמריצים ליצואנים ועבודות מכון היצוא ומנהל סחר חוץ נפעל לחצות את רף ה100 מיליארד דולר, שהוא יעד הייצוא השנתי"

יו"ר מכון היצוא, רמזי גבאי: "אנו שמחים על הגידול שנרשם בייצוא התואם את התחזית המוקדמת של מכון הייצוא. עם זאת אנו מודאגים מהשחיקה החדה בשער החליפין של השקל מול הדולר. שערו של השקל מול הדולר התחזק בכ 7% מתחילת השנה. עפ"י סקר אחרון בקרב היצואנים, שע"ח הפך באופן בולט להיות החסם העיקרי לעשיית עסקים בחו"ל. התחזקות כה מהירה של שער החליפין עלולה לגרוע כ2% מהגידול הפוטנציאלי ביצוא בשנת 2018 . אני מקווה שבנק ישראל ומשרד האוצר ימשיכו לעשות כל מאמץ לבלום את התחזקותו המהירה של השקל, גם באמצעים לא שגרתיים על פי צורך".