אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פרשת בנק לאומי: מי ירוויח מפסטיבל פלילי צילום: יונתן בלום

פרשת בנק לאומי: מי ירוויח מפסטיבל פלילי

ספק רב אם האינטרס הציבורי הוא לחקור כעת עשרות מנהלים בבנק לאומי ולנהל נגדם משפט פלילי ארוך. כדאי ללמוד מהאמריקאים

31.08.2017, 08:13 | משה גורלי

פרשת הסיוע של בנק לאומי להעלמת המס של הלקוחות האמריקאים הסתיימה בארה"ב בקנס של 400 מיליון דולר. אחר כך היא הסתיימה בישראל, בתביעה נגזרת בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפשרה שבה שולמו לבנק 92 מיליון דולר מכספי הביטוח ועוד 5.1 מיליון שקל מכיסם של בכירי הבנק איתן רף, גליה מאור וצבי איצקוביץ'.

קראו עוד בכלכליסט

ועכשיו התעוררה הפרשה לחיים בחקירה פלילית. בבנק עדיין לא יודעים כמה נחקרים ועל מה. האם יש כאן סיכון כפול? פורמלית לא, אבל בהחלט הציפייה היא שלאחר שני הליכים קשים ומורכבים התחושה היא שניתן להניח לפרשה. בינואר 2015 הקים היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין צוות משולב לבחינת הפרשה. בדו"ח המפקח על הבנקים דודו זקן נכתב שהיו"ר איתן רף לא יזם דיון בדירקטוריון על הסיכונים בפעילות מול הלקוחות האמריקאים למרות המידע שהצטבר אחרי חקירת הכשלים בבנק יו.בי.אס השוויצרי.

התקיימו כבר שני הליכים

לגבי המנכ"לית גליה מאור הטענה דומה: "לא נקטה בצעדים מספיקים להפחתת הסיכונים למרות שקיבלה מידע כי בנקים זרים סוגרים חשבונות ללקוחות אמריקאים..". הוועדה הבלתי תלויה שהקים הבנק במסגרת התביעה הנגזרת דחתה את הטענה בדבר הפרת חובת אמונים של נושאי משרה בבנק. "ממסכת העובדות עולה שנושאי המשרה לא העדיפו את טובתם האישית על טובת הבנק", נכתב בדו"ח שאומץ בבית המשפט, "עם זאת, הוועדה הסיקה שקיימת אפשרות מסתברת שנושאי משרה בבנק הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם". מותר לחשוד במסקנות ועדה שהקים הבנק, ובכל זאת, כיהנו בה שני שופטים מחוזיים בדימוס, אורי גורן ואורית אפעל-גבאי, ושלושה מומחים בעלי מוניטין ויושרה כפרופ' ידידיה שטרן, ד"ר לאה פסרמן־יוזפוב וד"ר סאמר חאג'־יחיא.

בבנק שוברים את הראש במאמץ להבין מה החשדות הנחקרים. מעריכים שמדובר בשני רבדים אפשריים. לגבי בכירים כרף ומאור ניתן להדביק את סעיף עבירת מנהלים בתאגיד, כמי שפגעו "ביודעין" בעסקי התאגיד, או את סעיף מרמה והפרת אמונים בתאגיד. ברובד העבירות המעשיות יותר – אי דיווח לרשות להלבנת הון (לפי הבנק מדובר בשתי עסקאות כאלה) או סיוע להעלמת מס ללקוחות ישראלים (בבנק עדיין לא יודעים מזה) – מדובר בדרגי ניהול בינוניים ונמוכים יותר.

מימין: גליה מאור, איתן רף וצבי איצקוביץ מימין: גליה מאור, איתן רף וצבי איצקוביץ' | צילומים: עומר מסינגר, אוראל כהן' בן לם מימין: גליה מאור, איתן רף וצבי איצקוביץ

קשה לבקר החלטה לפתוח בחקירה פלילית, כשהתשתית לפתיחתה לא ממש ידועה. תחת הסתייגות זו מותר להציף כמה תהיות על נחיצות החקירה והאינטרס הציבורי בקיומה. ראשית, כבר אמרנו, התקיימו כבר שני הליכים מול הבנק. כספים שולמו, לקחים הופקו. רף ומאור כבר אינם מכהנים. האם האינטרס הציבורי הוא לחקור כעת עשרות מנהלים ולנהל נגדם משפט פלילי ארוך? במשפט פלילי הדגש הוא על פעילות "ביודעין" של החשודים והנאשמים. ועדת גורן שללה כל פעולה ביודעין של בכירי הבנק שנועדה לפגוע בבנק. וכאן המקום לתקן טענה רווחת: בכירי הבנק מעולם לא הודו בארה"ב, לא בעובדות ולא בעבירות. בהסדר מול הרשויות בארה"ב, רק הבנק הודה. לפי החוק האמריקאי ניתן להטיל אחריות על בנק גם בגלל פעילות של טלר בסניף נידח.

שנית, נכון שחקירה זו זוכה ותזכה לתשואות בגלל הסנטימנט השלילי כלפי הבנקאים, אבל האם בנסיבות האלה מוצדק לטלטל ולסכן שוב את המוניטין והיציבות של הבנק. שוב, בהנחה שמדובר בעבירות ש"נבלעו ושולמו" כבר בהליכים האזרחיים שהתקיימו. שלישית, כ־80 בנקים זרים טופלו בארה"ב בידי הרשויות ביד חזקה ובזרוע נטויה. ככל הידוע, אף אחד מהם ומנושאי המשרה בהם לא הועמד לדין פלילי במדינת המוצא שלו.

נלכדו בנקודת התפר

 

רביעית, הטיפול האמריקאי מעדיף התחשבנות כספית קשוחה על פני העמדה לדין פלילי. הפלילי שמור רק לעבריינות ברף הקשה והמושחת ביותר. גם ישראל החלה לאמץ גישה זו כשכוננה את האכיפה המינהלית בשוק ההון. התביעה הנגזרת בישראל שימשה כתחליף האזרחי בישראל לפרשה. אז פורמלית, אין כאן סיכון כפול פלילי, אבל מוסרית וגם מעשית בהחלט יש.

הטענה החמישית מגביהה אל המהות הגדולה שמרחפת מעל לכל הסיפור של סיוע להעלמת מס. מדינת ישראל לאורך כל שנותיה עודדה עלייה בלתי לגאלית של כסף יהודי שהוברח לכאן מרשתות מס זרות כדי לסייע ולהפריח את מדינתנו. הבנקים היו הצינור המרכזי למאמץ הציוני הזה. ועכשיו, נלכד בנק לאומי בדיוק בנקודת התפר שבה החליטה ארה"ב להחליף דיסקט ולנער בנקים שסייעו להעלמת מס. העולם הפנים את הסדר החדש וגם ישראל נרתמה במרץ למרדף אחר ההון השחור. אבל ישראל, שיצאה לשמש הזו עם הרבה חמאה על הראש, יכולה לגלות סובלנות כלפי פעילות שהתקיימה לפני כעשור והסתיימה, בהליכים אזרחיים אמנם, בארה"ב ובישראל.

את הטענה הששית מספקת ההיסטוריה. בכירי המערכת הבנקאית הועמדו בדין פלילי על עבירות ויסות המניות בשנות ה־70'. זאת לאחר שהפרשה נחקרה בוועדת חקירה ממלכתית (ועדת בייסקי) והיועמ"ש יוסף חריש סבר שאין להעמידם לדין, גם בשל מעורבות המדינה בוויסות. לבסוף, זיכה ביהמ"ש העליון את הבנקאים מהסעיף המרכזי של פגיעה ביציבות הבנק. מהפסטיבל הפלילי היקר הזה התפרנסו היטב הרבה עורכי דין ועיתונאים. ההר הוליד אז עכבר והשאלה היא האם נכון להתחיל להגביה הר דומה גם היום.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
התנהגות יהודית טיפוסית
ישראלים שיקרו ותחמנו במשך שנים את רשויות המס האמריקאיות , בבנק שהוא עדיין בחלקו בבעלות הציבור וגורלי מסביר שבגלל ששולם קנס שדרך אגב היה מטורף בהיקפו שעלולות לא כוסתה על ידי חברת הביטוח ולא המנהלים לא הודו בכך אלא הבנק אז הכל בסדר. גורלי גם נותן הצדקה לכך שמקדמת דנא מדינת הון הגיע לארץ בצורה לא חוקית. על כל אלו התגובה לך מר גורלי הוא שאתה a typical jew ולא פלא ליהודים יש תדמית של חמדנים ושקרנים ואתה מאושש זאת
דיויד שולמן  |  01.09.17
5.
שגוי
קודם כל חשוב השוויון בפני החוק, הצדק, ומראית הצדק. האנשים הללו גרמו לנזק אדיר לציבור בעלי המניות ביודעין. בנק לאומי קושש לקוחות מ-UBS לאחר שזה כבר נחקר על ידי שלטונות ארה"ב. גליה מאור שימשה יו"ר לאומי שוויץ. זה נכון שבארה"ב ניתן להרשיע תאגיד ללא הרשעת בני אדם - אבל בישראל לא, או לפחות לא מקובל. בעבירות בסדר גודל כזה ברור שהיתה יד מכוונת. והטענה שניקוי אורוות יפגע בבנק היא שגויה.
קואלה  |  01.09.17
3.
שוב חברת הביטוח היא זו שמכסה את נזק השחיתות
איך חברת הביטוח לא תבעה את המזיקים לפי זכות השיבוב. פשוט לא הגיוני שחברת ביטוח מכסה מבוטחים בגין שחיתות שהם ביצעו. זה שחיתות בפני עצמה. פטנט האחריות ביטוח מקצועית לדירקטור/הנהלה זה פלופ אחד גדול. מוטיב מרכזי שמאפשר לדירקטור לקבל החלטות זרות ושוליות לרעת החברה ולטובת אינטרסים אישיים תוך פגיעה קשה בגוף העסקי שאותו הדירקטור נועד לשרת
לא תקין בעליל  |  31.08.17
לכל התגובות