אזהרה מכיוון צפון: האטה רצינית במסחר הגלובלי, "ימי הזוהר מאחורינו"

אינגבה סלינגסטאד, האיש שמנהל את קרן העושר הריבונית של נורבגיה - הגדולה ביותר בעולם עם נכסים בסך 980 מיליארד דולר - מאמין כי המסחר הגלובלי סובל מהאטה רצינית שאינה זמנית. לדבריו, ימי הזוהר של הסחר הבינלאומי נמצאים מאחורינו.

"השאלה שהמשקיעים שואלים את עצמם היא האם כבר זכינו בכל הרווחים הקלים", אמר סלינגסטאד וציין כי "שרשראות האספקה הגלובליות הרוויחו באופן חד פעמי, בעיקר באמצעות מיקור חוץ לסין".

קרן העושר הנורבגית מחזיקה בבעלותה 1.3% מהמניות שנסחרות גלובלית והשקעותיה מתפרסות על כ-80 מדינות. הריביות שנמצאות בשפל של כל הזמנים הביאו את סלינגסטאד לחתוך את צפי התשואה ארוכת הטווח של הקרן לכ-3% מ-4%, אפילו לאחר שקיבל את אישורו של הפרלמנט הנורבגי להעלות את שיעור האחזקות במניות ל-70% במקום 60%.

סלינגסטאד החל לנהל את קרן העושר הנורבגית ב-2008, בראשיתו של המשבר הפיננסי העולמי. הוא הזכיר שהקרן התמודדה עם המשבר בכך שקנתה אג"ח וקנתה מניות. "אני לא צופה התנהגות שונה במשברים בעתיד", אמר.  

במהלך ועידה שתקיימה לאחרונה ועסקה בגלובליזציה, אמר האסטרטג הראשי של הקרן ביורן אריק אורסקוג כי העולם נמצא "בנקודת מפנה" בכל האמור בסחר, כולל ירידה בייצור הבינלאומי. הוא הצביע בהקשר זה על האג'נדה הפרוטקציוניסטית שחלק מהממשלות נוקטות בה.

"האם ישנה סיטואציה פוליטית שיכולה להפוך את המצב ליותר מאתגר?" שאל סלינגסטאד, "ימים יגידו. אבל יש כמובן סיכון באופק". הוא הוסיף כי הקרן בוחנת שינויים אפשריים בפורטפוליו האג"ח שלה, בהתבסס על חישובי תמ"ג. המשקיע אמר כי הקורלציה המתגברת בין שוקי האג"ח העולמיים מפחיתה את הצורך בגיוון גיאוגרפי.

ממשלת נורבגיה החלה בשנה שעברה למשוך מזומנים שברשות הקרן, וזאת לראשונה אי פעם, בשל הירידה במחירי הנפט שנורבגיה תלויה במידה רבה ביצוא שלו. השנה צפוי הפידיון לעמוד על רמה של 72 מיליארד קרונה (9.3 מיליארד דולר). לדברי סלינגסטאד, הצפי לתזרים המזומנים מהשקעות באג"ח, במניות ובנדל"ן עומד על 215 מיליארד קרונה.