צילום: איי פי
דו"ח טכנולוגי
הגעת להצביע? הקלפי התקלקל: כך שיבשו האקרים את בחירות 2016
האקרים מרוסיה שיבשו את מערכות ההצבעה - מה שגרם למצביעים מסוימים ללכת הביתה, כלי תקשורת מודים בכך שגוגל מצנזרת אותם, למה פייסבוק מבצעת מיפוי של מדינות והסינים יוצאים להביס את אילון מאסק במירוץ להייפרלופ
תקלה בקלפי? אז לא נצביע
בארצות הברית מתקיימת מזה מספר חודשים חקירה מדוקדקת ומעמיקה של מעורבות רוסית בבחירות 2016. בעוד הנשיא טראמפ ממשיך להכחיש, להלעיז ולקרוא "פייק ניוז" לכלי תקשורת שלא מפרגנים לו, הולכות ומצטברות עובדות שנותנות לו סיבה טובה להזיע.
הניו יורק טיימס פרסם בסוף השבוע ידיעה נרחבת על ההתקפה הרוסית על הבחירות בארה"ב, שלדבריו השפיעה על הבחירות בלא פחות מ-21 מדינות בארה"ב. לדברי העיתון, לא נערכה חקירה ראויה של ההתקפות ברמת המדינה - ובחירות בארה"ב הן ברמת המדינה.
היה די ברור, מלכתחילה, שהתקפה על תשתית הבחירות עצמה - מכונות ההצבעה - היא לא יעילה. אמנם, האקרים שקיבלו גישה פיזית למכונות ההצבעה הצליחו לפרוץ את רובן, אבל זה דרש הרבה זמן ומאמץ. הסיכוי שלמישהו תהיה גישה בלתי מופרעת למכונות במהלך יום ההצבעה עצמו נמוך עד אפסי.
אבל למה לתקוף את המכונות? הרבה יותר פשוט לתקוף את הספרים האלקטרוניים שמכילים את ספר הבוחרים - וזה ככל הנראה מה שעשו האקרים, לפי הערכות - בשליחות ממשלת רוסיה. למעשה, היה ידוע על התקפה על החברה המרכזית שמייצרת את הספרים הללו - VR Systems - עוד ביוני 2016. החברה הכחישה שההתקפה הצליחה, אבל ברגע האמת, בקלפי אחרי קלפי, הספרים האלקטרוניים שלה התחילו להשתבש.
בשטח, השיבושים נראו זניחים יחסית: מצביעים הגיעו וגילו שהם לא רשומים. הם נשלחו לקלפיות אחרות, אבל גם שם הספרים האלקטרוניים לא זיהו אותם. התוצאה היתה שמספר לא ידוע, אבל כנראה די גדול, הלך הביתה בלי להצביע. בכמה מקרים, ועדות הקלפי הבחינו בכך שהספרים לא מתפקדים, והחליטו לעבור לשימוש בספר מצביעים מודפס. מאחר והצוות שלהם לא היה מיומן בכך, התוצאה היתה עליה חדה בתורים להצבעה. במקרה אחד, כשמאות סטודנטים הגיעו להצביע ונאמר להם שהם יצטרכו להמתין ארבע שעות, הם התייאשו והלכו הביתה.
זה קרה, נזכיר, בבחירות שבהן ניצחה הילארי קלינטון בקול העממי בהפרש של שלושה מיליוני קולות. אין לדעת את ההשפעה של ההתקפות הללו - מעבר לכל מתקפת המידע המזויף - על הבחירות. אבל יש מי שעובד על כך: צוות החקירה המיוחד בראשות רוברט מאלר. מעניין איזו התפלגות היתה במחוזות הפגועים בין מצביעי טראמפ לקלינטון. כפי שזה נראה עכשיו, החקירה הזו תגרום לווטרגייט להיראות כמו מכות בגן ילדים.
שישה דברים קריפיים לפני ארוחת הבוקר
לפני מספר שנים, אמר אריק שמידט - מנכ"ל גוגל דאז, היום יו"ר אלפבית - שכאשר גוגל שוקלת פעולה, היא שוקלת בין השאר האם הפעולה הזו "חוצה את קו הקריפיות". משהו כנראה השתבש מאז בבוחן המציאות של שמידט.
דיווחנו ביום ה' האחרון על כך שתחת לחץ של שמידט, סגר צוות החשיבה New American Foundation את החטיבה שלו שנקראת Open Markets. הסיבה לכך היתה מאמר של מנהל Open Markets, בארי לין, ששיבח קנס שקיבלה גוגל לאחרונה מהאיחוד האירופי. לא ברור מה הקפיץ לשמידט את הפיוז, אבל ברור שחוסר שיקול הדעת שלו יצר אפקט סטרייסנד קיצוני: אם הוא לא היה מתעצבן, אף אחד לא היה יודע שזה קרה.
מהר מאוד פשטה הידיעה כאש בשדה קוצים, וגרמה לשחקנים אחרים לספר שגוגל סתמה גם להם את הפה. למשל, ג'וש מרשל - העורך של Talking Points Memo, בלוג פוליטי אמריקאי חשוב – כתב שלראשונה הוא יכול לכתוב על ההשפעה של גוגל על מו"לים ופרסום: מו"לים מפחדים להתעסק עם גוגל, שיכולה בדרך לא דרך להשפיע על התפוצה של התוכן שלהם. סביר, כמובן, שגוגל לא תעשה את זה – אבל היא יכולה. כשהיא הפסידה במשפט למו"לים בבלגיה לפני כמה שנים, היא פשוט הורידה אותם מאינדקס החיפוש שלה. ואם אתה לא בגוגל, אתה לא קיים. המו"לים הבלגים חזרו על הברכיים.
מרשל ציין שבפועל התשתית של מו"לים רבים נשענת על גוגל: היא האחראית על מערכת הפצת המודעות שלהם, היא הקונה הגדולה ביותר של מודעות (גוגל היא בורסת מודעות), היא אחראית על ניתוח נתוני הכניסה לאתרים (באמצעות גוגל אנליטיקס), על חיפוש כמובן, וגם על לא מעט מהמיילים. כשהתמנון העליז מחזיק בכאלה זרועות, אתה לא רוצה להתעסק איתו.
בנוסף, נטען שהחברה נקטה בצנזורה ישירה. כתבת גיזמודו בהווה ופורבס בעבר, קשמיר היל, כתבה שלפני שש שנים היא התבקשה להכין ידיעה עבור פורבס על הרשת החברתית גוגל+. היל שאלה את אנשי גוגל האם היא הבינה נכון את מה שהם אומרים על גוגל+: שאתרים שלא יציבו את הכפתור החדש של גוגל יגלו שהדירוג שלהם נפגע. גוגל אישרה את הידיעה. בהתאם, כתבה היל ידיעה שהכותרת שלה היתה "תקע כפתור גוגל+ על העמוד שלך, או שתעבורת החיפוש שלך תפגע". בגוגל נכנסו להיסטריה. היח"צ שלה אמרו להיל שהיא צריכה להסיר את הידיעה, לא כי היא שגויה אלא כי היא נשענת על "שיחה פרטית" בינה ובין גוגל ושהמידע שבה היה תחת הסכם סודיות.
היל לא חתמה על שום הסכם סודיות ולא נאמר לה שהמידע חסוי בזמן הפגישה. העורכים של היל לחצו עליה להסיר את המאמר, אבל הוא נותר באוויר. אלא שכמו אתרים רבים, פורבס מוחק מדי פעם את המאמרים שלו ונשען על הקאש של גוגל כדי למצוא מאמרים ישנים. המאמר הספציפי הזה נעלם מהקאש. אנשים שמו לב וכתבו על כך. אפשר למצוא את המאמרים שלהם, אבל לא את המאמר המקורי.
היל ציינה שהפאניקה בגוגל ב-2011 נבעה בין השאר מכך שגוגל היתה אז תחת חקירה של הקונגרס בחשד לניצול לרעה של מעמדה. לפעולה האחרונה של שמידט יש השפעות פוליטיות מיידיות: יש חלקים במפלגה הדמוקרטית שתמכו בגוגל ובשאר עמק הסיליקון, והעניקו להם סיוע פוליטי ניכר – במיוחד בהמנעות מרגולציה. אלו החלקים במפלגה שתומכים במדיניות ליברלית חברתית אך שמרנית כלכלית (באופן יחסי). לא במקרה, גוגל וחברות אחרות תומכות באנשי הפלג הזה. הנפץ שהדליק שמידט הוביל לכך שחלקים אחרים במפלגה, שתומכים במדיניות ליברלית כלכלית ובפיקוח הדוק על עסקים גדולים, תוקפים כעת את עמיתיהם בטענה שהם מכרו את עצמם לחברת ענק. בארס טכניקה ציינו את העובדה שגוגל היא שתדלנית גדולה - אבל שבשנה האחרונה הלוביסטים לא עזרו והיא איבדה בעלי ברית בימין ובשמאל כאחד, במקביל לעליה חדה בתמיכה ברגולציה על חברות ענק.
במאמר מערכת, ציין הגרדיאן ששמידט או גוגל לא היו צריכים לומר ל-New America Fund לפטר את לין; יש דברים שלא צריך לומר כי הם מובנים מאליהם. מאמר המערכת הזכיר עוד שגוגל מימנה, בעקיפין ובמישרין, 329 מחקרים שנוגעים אליה; ושברבע מהם לא ציינו את מקור ההכנסות שלהם. קוראים לזה השחתה של הדיון הציבורי. גוגל, אגב, התנערה מכל הסיפור וטענה ששמידט עשה מה שעשה על דעתו האישית. כשאתה יו"ר גוגל, שתוקף עובד בגוף שמומן בידי גוגל, אתה גוגל.
העין של פייסבוק מעל השכונה שלך
בפייסבוק עוד לא קיבלו את המזכר על כך שהיבריס של חברות גדולות לא באופנה: החברה הודיעה בגאווה שהיא מיפתה עד כה 23 מדינות ברחבי העולם. לפני שנה המספר היה עשרים.
פייסבוק יודעת עכשיו על כל מבנה ברחבי המדינות הללו, ברמת דיוק של חמישה מ', והיא אימתה את המיקום שלהם באמצעות לוויינים. את המידע הזה, כמובן, היא מצליבה עם מאגר המידע שכבר יש לה – על התנהלותם של כשני מיליארד בני אדם והתנועה שלהם במרחב.
בפייסבוק טוענים שהמטרה של מאגר המידע החדש הזה היא לדעת כיצד לספק אינטרנט באיכות מיטבית למי שצריך אותו. זה סביר בערך כמו הטענה שפייסבוק היא חברה שוחרת טוב שרק רוצה לחבר בין בני אדם. קודם כל, מיזם האינטרנט של פייסבוק נבלם ברוב המדינות שבהן היא ניסתה אותו. ושנית, אנחנו כבר יודעים שפייסבוק מוכרת כל סוג של מידע שמגיע אליה, לרבות מידע של אנשים שכלל אינם משתמשיה.
פייסבוק אומרת שהיא נערכת לאינטרנט מבוססת חלל. ספק אם בעתיד הנראה לעין יהיו יותר מדי שימושים לזה: אוכלוסיית האסטרונאוטים לא צפויה לגדול יותר מדי בתקופה הקרובה, ופייסבוק לא משקיעה בלווייני תקשורת בעצמה. אבל היא לגמרי תהיה מסוגלת לומר איזה משתמש נמצא הרבה ליד איזה מבנה ובאילו שעות, ובכך למפות את המיקום שלו בכל שעות היממה. שזו סמכות שהיינו מהססים להעניק לסוכנות משטרה, ועל אחת כמה וכמה שצריך להסתייג ממנה כשמדובר בחברה למטרות רווח עם עבר מפוקפק בתחום הפרטיות.
קצרצרים
1. זוכרים את ג'וסרו, החברה שהתהדרה במכונת סחיטת מיץ אולטרה משוכללת, עד שהסתבר שאפשר לסחוט את המיץ מהשקיות שלה גם ביד? אז לפעמים השוק עובד. ארבעה חודשים אחרי החשיפה של בלומברג שהוציאה לה את המיץ, ג'וסרו מדווחת על הפסקת המכירות שלה, על החזרים ללקוחות, ועל כך שהיא מחפשת קונה לחברה. שיהיה בהצלחה עם זה. חברות שנסגרות כי המוצר שלהן מיותר יש כמעט כל יום; המקרה של ג'ויסרו ראוי לציון בין השאר משום שהיא גייסה מאה מיליון דולרים ממשקיעים. יופי של שיקול דעת.
2. בסין החליטו להשאיר לאלון מאסק אבק, והכריזו על תכנית לבניית רכבת שמיועדת להגיע למהירות מגוחכת של 4,000 קמ"ש. המהירות הזו גבוהה פי עשר ממהירותה של הרכבת המהירה בעולם, שגם היא סינית, ועומדת על פי שלוש ממהירות הקול. הרכבת אמורה להיות מבוססת על עקרון ההייפרלופ שפרסם אלון מאסק; בינתיים, המהירות הגבוהה ביותר שתואם-הייפרלופ הגיע אליה היא כ-320 קמ"ש.
3. ובעוד מאסק מפנטז על רכבות מהירות, ארגון יחסי העבודה הלאומי של ארה"ב - סוכנות ממשלתית רשמית - פתחה בחקירה נגד חברת טסלה שלו, בחשד להפקת זכויות חמורה ומניעת התאגדות. החברה הפעילה לחץ על עובדים כדי שלא יפיצו ספרות על זכויות ההתאגדות לעובדים אחרים ואף איימה על עובדים בפיטורים אם יעשו זאת, מנעה מהם מלדבר על בעיות בטיחות בעבודה עם נציגי איגוד עובדי הרכב, ובמקרה אחד מנעה מעובד לצלם את הסכם הסודיות עליו נדרש לחתום. טסלה טענה שלתלונות אין בסיס.
תגובה אחת לכתיבת תגובה