האם ניתן לנהל עסק עצמאי בהליכי פשיטת רגל?

הדרישה הבסיסית מחייב אשר פנה להליך של פשיטת רגל, היא מיצוי כושר השתכרותו. נקודת המוצא היא שעל החייב לעשות כל מאמץ כלפי נושיו במטרה לנסות ולהשיב את חובותיו. בסיטואציה כזו על הצדדים להבין שיש שלהם אינטרס משותף לאפשר לחייב להתנהל כעוסק מורשה או כעוסק פטור, במיוחד במצבים שבהם יראה שפוטנציאל ההשתכרות שלו והתועלת שצמח לנושים גבוהה יותר מאשר אם יהיה יתנהל בהליך כשכיר.

כידוע, חייב הגיע למצב של חדלות פירעון, ופנה להליך של פשיטת רגל, אינו ראשי עוד לשמש כבעלים של חברה בע"מ. לחייב אשר חובו נוצר מהחברה שבראשה עמד אין עוד אפשרות להמשיך להיות בעל מניות או בעל עניין בחברה. עם זאת חשוב לציין, כי בתנאים מסוימים ובהתאם להחלטה מיוחדת של בית המשפט, ניתן לאפשר לחייב לפתוח עוסק מורשה או עוסק פטור. במסגרת פלטפורמה זו יכול החייב להמשיך ולהעניק שירותים כאיש מקצוע, כפי שעשה כשהיה בעליה של חברה בע"מ, ובכך להמשיך וליצר הכנסות שחלקן ינותב לתשלום חובותיו.

על פניו, התחושה המתקבלת אצל רבים היא שהאפשרות להניח לחייב לפתוח עוסק מורשה במסגרת הליך פשיטת רגל, הנה מגוחכת ואף מסוכנת, מכיוון שסביר להניח שמדובר באדם שלא צלח בניהול עסקו במסגרת חברה בע"מ או של עסקו העצמאי כעוסק מורשה, ובשל כך קרס וצבר חובות רבים, ולכן נשאלת השאלה, איזו סיבה יש לאפשר לאותו אדם לפתוח תשתית עסקית חדשה? עבור חלק מהנושים קיימת אף תחושת נקמנות ובה רצון לראות את החייב מתרסק כלכלית וזאת למול האפשרות לזכות בסכום דיבידנד גבוה יותר ככל ולחייב תינתן האפשרות לנהל עסק עצמאי ולהגדיל את הכנסותיו. בקשר לכך נציין, כי היתרון הגדול הוא שלא נותנים משקל רב לדעתם של הנושים, והיכולת שלהם לחבל בבקשת החייב לניהול עסק עצמאי במסגרת ההליך היא נמוכה מאוד.

על הנושים לזכור שחלק מהאינטרס הבסיסי שלהם במסגרת הליך פשיטת הרגל הוא השבת חלק מהחוב כלפיהם ובתוך זמן סביר ככל שניתן | צילום: שאטרסטוק

חשוב לציין כי לא לכל חייב יש את הכישורים להקים ולנהל עסק עצמאי משל עצמו, ולכן ככל שהעסק הוא פשוט לניהול ולא מצריך למשל העסקת עובדים רבים או קניית מלאי יקר ערך, כלומר ככל שהעסק הוא בעל דרגת סיכון נמוכה ליצירת חובות נוספים / חדשים, יש סבירות גבוהה יותר שיאפשרו לו ביתר קלות להתנהל במסגרת הליך פשיטת הרגל כעוסק מורשה או פטור.

על הנושים לזכור שחלק מהאינטרס הבסיסי שלהם במסגרת הליך פשיטת הרגל הוא השבת חלק מהחוב כלפיהם ובתוך זמן סביר ככל שניתן. היכולת לאפשר לחייב להקים עוסק מורשה בכדי לייצר הכנסה גבוהה, שתהיה גבוהה יותר מאשר אם יעבוד כשכיר, יש בה כדי להטיב עם הנושים וגם לעיתים הדבר יוכל לסייע ולצמצם באופן ניכר את הליך פשיטת הרגל, וזאת בכל הנוגע לתוכנית הפירעון שהותאמה לחייב בהתאם לרפורמה החדשה אשר נכנסה לתוקף בחודש ספטמבר 2013.

עו"ד אורי גילת

חלק מנושי החייב כוללים לא רק חברות ואנשים פרטיים אלא גם גופים מוסדיים ורשויות, כדוגמת מע"מ ומס הכנסה. בפועל ללא אישור בית המשפט, רשויות אלו לא יתנו לחייב המצוי בהליך פשיטת רגל להתנהל כעוסק מורשה ולכן על עורך הדין שמייצג את החייב, לדאוג מבעוד מועד לאישור מתאים. על הנושים והבנקים לזכור שהאישור אותו מקבל החייב לפתוח עסק עצמאי כעוסק מורשה על שמו אינו נעשה כלאחר יד, ועל הנאמן אשר מפקח על תיקו של החייב, לתת את חוות דעתו והסכמתו לניהול העסק העצמאי. עורך דין המייצג חייבים בהליכי פשיטת רגל בקיא ומודע לדרישות בית המשפט, שכן ההיתר לניהול עסק עצמאי לא ניתן בקלות, וזאת מהסיבה הפשוטה שיש למנוע מהחייב ליצור חובות חדשים במסגרת ההליך, לכן ניהול עסק בפשיטת הרגל, דורש דיווח ופיקוח מידי חודשיים. זה המקום לציין כי לעיתים נדרש מהחייב ועורך דינו להציג תוכנית עסקית יעילה אשר תיתן אינדיקציה לבית המשפט על מהות העסק, חוג הלקוחות, צפי הכנסות ועוד, וזאת במטרה ברורה, למנוע ולמזער ככל שניתן, סיכונים עתידיים.

במסגרת ליווי החייב בהליך, וככל שהוא מעוניין להתנהל כעוסק מורשה או כעוסק פטור, אנו בונים ביחד אתו את התוכנית העסקית על מנת להציגה בפני המנהל המיוחד ובית המשפט, בצורה הנכונה ביותר שתאפשר לו לקבל את האישורים המתאימים ביתר קלות.

מנגנונים אלו, שלא נדרשים מבעלי עסקים אחרים שבחרו לפתוח עוסק מורשה, יש בהם להבטיח שבתשתית זו כן יצליח החייב לנהל עסק יצרני ומצליח ולהיטיב ככל שניתן עם נושיו, לקצר את הליכי פשיטת הרגל ולהעשיר את אחוז הדיבידנד אשר יחולק בסוף ההליך לנושים.

עו"ד אורי גילת עוסק בפשיטות-רגל והוצאה לפועל.