אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מחלת עבודה חדשה מחפשת הכרה צילום: shutterstock

מחלת עבודה חדשה מחפשת הכרה

עובדים רבים סובלים ממתח, לחץ ושחיקה. הדרך לצאת מהמצב היא ליצור תרבות ארגונית חדשה

04.09.2017, 09:40 | דוד דולפין
46% מהמועסקים בישראל, כ־1.6 מיליון איש, חווים מתח או לחץ נפשי בעבודתם. כך עולה מהסקר החברתי ל־2016 של הלמ"ס. המשמעות היא שמופעל עליהם לחץ בלתי סביר העלול להוביל לקריסה. המקצועות שבהם נמצא השיעור הגבוה ביותר של מועסקים החשופים ללחץ ולמתח הם אחיות, מורים בבית ספר יסודי, רופאים, עורכי דין, מנכ"לים ומנהלים.

מתח ודחק הם תחושות שמופיעות באנשים החווים פער בין הדרישות מהם למשאבים הזמינים להם לעמידה באותן דרישות. דחק בפני עצמו איננו שלילי, יש דחק שמניע אותנו ליוזמה וחידוש, אבל עבור חלק לא קטן מהעובדים היום, הדחק המתמשך ובעיקר הדחק הנובע מפערים כרוניים ובלתי ניתנים לגישור על ידי העובד במקום העבודה מוביל לפגיעה תעסוקתית המכונה "שחיקה". דחק ועומס מנטלי בהבנה זאת הם הגורמים העיקריים לפגיעה בעובד בסביבת העבודה המודרנית.

אילוסטרציה. עובדים רבים סובלים ממתח, לחץ ושחיקה, צילום: שאטרסטוק אילוסטרציה. עובדים רבים סובלים ממתח, לחץ ושחיקה | צילום: שאטרסטוק אילוסטרציה. עובדים רבים סובלים ממתח, לחץ ושחיקה, צילום: שאטרסטוק

התכלות המשאבים הנפשיים

תסמונת השחיקה, אף שלא זכתה עד היום להתנסח כאבחנה פסיכיאטרית־רפואית רשמית, נחקרה ואופיינה בעשורים האחרונים במגוון מקצועות ותפקידים. הגדרת השחיקה המשמשת את רוב החוקרים בתחום נסמכת על עבודותיה של מאסלאך (Maslach) וכוללת שלושה רכיבי ליבה הנמדדים בשאלון שניתן לו תוקף מדעי: תשישות נפשית, אובדן הממד האנושי בעבודה וירידה בתחושת ההגשמה האישית. שחיקה היא בעצם מצב של התכלות המשאבים הנפשיים והמנטליים הזמינים לאדם בסביבת העבודה, התכלות המובילה למצוקה המחייבת את העובד לאמץ עמדת שימור משאבים, המתבטאת בציניות ובהפיכה שלו לאדיש למצוקה של האדם האחר, עם נטייה לבחור פתרונות בירוקרטיים, במקום היענות יצירתית לצרכיו של האחר וכן להופעה של תחושות של חוסר תוחלת ויכולת אישית.

תסמונת השחיקה נקשרה מחקרית לעלייה בשכיחות תסמינים דיכאוניים והפרעות דיכאון, התמכרויות, אובדנות, תחלואה גופנית (בפרט מחלות לב ושריר־שלד), עייפות קוגניטיבית ופיזית עם עלייה בהיעדרות מהעבודה וירידה בפיריון בזמן העבודה ובסופו של דבר עזיבת עובדים. הערכות שונות מדברות על אובדן כלכלי של 2%–3% מהתל"ג הניתן לייחס לשחיקה בעבודה.

"דור של מפונקים"

כאשר הנתונים מוצגים למנהלים ומנהיגים, יש לחלקם נטייה לתגובה הרואה בשחיקה עדות לא לקושי חדש אלא לדור חלש ("דור של בכיינים ומפונקים"). תגובה זו היא עדות לחוסר הכרה בשינויים האדירים שחלו בעולם העבודה המודרני בעשורים האחרונים, שינויים הגוררים עמם מחלת עבודה חדשה ועלייה גוברת באחוזי העובדים השחוקים. התגובה גם מרמזת על טעות בניסוח האתגר הניהולי החדש — הבעיה היא לא בעבודה עצמה, עבודה היא חיונית ומהותית וחשובה לאושרו ובריאותו הנפשית של האדם. הבעיה היא בתנאים בהם נדרש האדם לעבוד — תנאים שלא מכבדים אותו כאדם ואת גבולותיו הפיזיולוגיים. העובד המודרני זקוק לסביבת עבודה ולתרבות ארגונית חדשות שיעזרו לו במקום שיהפכו לאתר של פגיעה בבריאותו. תרבות ארגונית חדשה זו היא יעד משותף של העובד ושל המעסיק אשר זוכה כך לעובד עם רמת פריון גבוהה יותר.

הפתרונות להתמודדות עם שחיקה אינם תוספת תקציבים ותקנים אלא חשיבה ניהולית יצירתית ששמה במרכז את האדם העובד ורואה בו — כפי שהציע פיטר דרוקר, אבי תורת הניהול המודרנית — נכס ולא עלות.

הכותב הוא רופא פסיכיאטר, בכיר במרכז בריאות הנפש גהה מקבוצת כללית וחוקר שחיקה

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות