צילום: עוז מועלם
קפטן אמיתי לא נכנס לסערת רגשות
ערן זהבי פורש מהנבחרת לאחר שהושעה בעקבות השלכת סרט הקפטן על הדשא במהלך ההפסד למקדוניה. אבל האמת היא שהוא אף פעם לא התאים להיות קפטן - לא במבחן המציאות ולא לפי מחקר שנעשה בקרב 1,200 קבוצות מצליחות וקבע מי קפטן טוב ומי סתם עושה את עצמו
03.09.2017, 20:33 | אוריאל דסקל
סם ווקר, עורך וול סטריט ג'ורנל, התחיל לפני 11 שנים בניתוח של 1,200 קבוצות במגוון ענפים ומכל השנים - אפילו משנות ה-80' של המאה ה-19. הוא חיפש מאפיינים דומים בקבוצות מוצלחות ואחרי הניתוחים, השיחות ועבודות הארכיון הגיע למסקנה שיש מאפיין אחד מאוד דומה ובולט בין כל הקבוצות הגדולות שנהפכו לשושלות דומיננטיות: קפטן גדול.
בספרו The Captain Class ווקר בעצם מפרסם את המחקר שלו - ניתוח של 16 שושלות הספורט הדומיננטיות ביותר בתולדות הספורט. לא בכל ענף יש תפקיד שנקרא "קפטן" אבל בכל קבוצה שניתח גילה שיש "שחקן-מנהיג" של הקבוצה ולפיו "המרכיב החשוב ביותר בקבוצה שמצליחה להגיע לגדולה היסטורית זה הדמות והאישיות של השחקן שמובילה אותה".
ווקר לא מבטל את חשיבות המאמן שקובע את הטקטיקה והאסטרטגיה אבל לטענתו ההיסטוריה מראה שמאמן מוצלח שמגיע לקבוצה בלי מנהיגות פנימית של השחקנים, לא יצליח בה. זאת בעוד שקבוצות שמצליחות, שהופכות ל"שושלות" לא קשורות, בהכרח, למאמן אחד מיוחד - אלא יותר למנהיגות מיוחדת בקרב הקבוצה. "המאמנים הגדולים ביותר הראה שהם יכולים לחדש טקטית, לבנות תרבות חזקה יותר מכל אינדיבדואל או להעניק השראה לאנשים לעשות דברים ספקטקולריים דרך המילים שלהם" כותב ווקר. "בספורט המאמנים הללו מצליחים רק כשיש להם שחקן שהוא נציגו על המגרש".
לפי ווקר, הדוגמאות למנהיגות חזקה על המגרש שמובילה להצלחה הן רבות. טים דאנקן בסן אנטוניו, ביל ראסל בבוסטון סלטיקס, דידייה דשאן בנבחרת צרפת, מוריס "הטיל" ריצ'רד ממונטריאול קנדיאנס (NHL) ואחרים.
לכל הקפטנים הללו היו 7 מאפיינים ברורים:
- כולם היו מאוד קשוחים בעלי יכולת התאוששות גבוהה וחוסן נפשי מרשים.- הם עשו על המגרש את העבודה המלוכלכת וכפויית הטובה.
- הם תמיד "כופפו" את החוקים כמה שיותר מבלי לשבור אותם - עשו הכל כדי לנצח. אפילו אם זה מכוער ועל גבול הכשר.
- הם העניקו השראה ומוטיבציה על ידי מעשים ולא רק דיבורים.
- הם היו מאוד ברורים במסרים שלהם ובתקשורת עם שאר חברי הקבוצה.
- היו להם אמונות חזקות ולא איכפת להם להיות 'שונים'.
- הם תמיד שלטו ברגשות שלהם.
לפי מאט סמית' מ-Business Insider "המסקנות של ווקר לא באמת מפתיעות את אוהדי הספורט אבל אולי מה שבאמת מפתיע זה שלפי אותן תכונות אופי מחפשים מנהיגים בצבא. למשל, ליף באבין, מפקד פלוגה בקומנדו הימי של ארה"ב שכתב את הספר Extreme Ownership טען ש'אין קבוצות רעות, רק מנהיגים רעים'. באבין בדק את זה במגוון בדיקות שעשה על חייליו והחליף 'קפטנים' לסירות רק כדי לראות שאותם 'הקפטנים' תמיד מנצחים - במירוצי סירות או צלילות - בלי קשר לקבוצה שסביבם." ווקר מסכם את ספרו במסר פשוט: "הקפטנים הטובים ביותר משחקים עבור הקבוצה, לא עבור האגו שלהם".
4 תגובות לכתיבת תגובה