18 משרדי ממשלה, אפס מנהלים ערבים

ב־18 משרדי ממשלה לא מועסק אפילו מנהל בכיר אחד שהוא בן מיעוטים (ערבי, דרוזי או צ'רקסי), כך עולה מבדיקה שערכה ד"ר לילה מרגלית מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. בולט בין המשרדים האלה משרד ראש הממשלה, ולצדו משרדי התרבות והספורט, התחבורה, הבינוי והשיכון, החינוך והחוץ. מצב דומה שורר גם בחברות הממשלתיות הגדולות.

המחקר מראה כי בני מיעוטים מהווים היום רק 3.2% מעובדי הסגל הבכיר בשירות המדינה (דרגה 44 ומעלה). אם גורעים מהחשבון כמה גופים שבהם שיעור גבוה יחסית של בכירים ערבים ‑ התמונה המצטיירת קודרת אף יותר: בניכוי מערכת הבריאות יורד שיעור הערבים ל–3% בלבד מהסגל הבכיר וכ־5% מהסגל התיכון (דרגות הביניים הבכירות, 43-42); ובניכוי מינהל המחקר החקלאי, רשות האכיפה והגבייה והנהלת בתי המשפט ‑ השיעור צונח לכ־2% בלבד.

איימן סייף, ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית | צילום: עומר מסינגר

משקל הערבים באוכלוסיית ישראל היה בעשור האחרון בין 20% ל־21%. בנובמבר 2007 קבעה הממשלה יעד של העלאת ייצוג הערבים, הדרוזים והצ'רקסים בכל שירות המדינה ל־10% עד 2012. המחקר מראה כי למרות שיפור בייצוג הערבים בקרב כלל העובדים בשירות המדינה, משקלם בדרגות הבכירות נותר זעום.

בחברות הממשלתיות מצב הייצוג של ערבים אינו מעודד יותר. בשנת 2015, שבע מתוך עשר החברות הממשלתיות העיקריות לא העסיקו ולו ערבי אחד בתפקיד ניהולי בכיר. בכל אחת משלוש מהחברות הנותרות ‑ רכבת ישראל, מקורות וחברת נתיבי ישראל ‑ היה מנהל ערבי יחיד.

היעדרם של ערבים מהחברות הממשלתיות חורג הרבה מעבר לדרגים הבכירים. אף שהחוק אינו דורש זאת במפורש, רשות החברות הממשלתיות דרשה מהחברות במאי 2016 להציג תוכניות לשילוב עובדים ערבים ולדאוג לכך שעד שנת 2020 יהיו כ־10% מעובדי החברות הממשלתיות הגדולות בני החברה הערבית. אולם נתוני הרשות עצמה מראים כי שיעור העובדים הערבים בכלל החברות הללו עמד בשנת 2016 על 1.35% בלבד.