אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תאגידי הכדורגל משתלטים על המשחק צילום: איי אף פי

תאגידי הכדורגל משתלטים על המשחק

קבוצות גדולות רוכשות קבוצות קטנות בכל העולם כדי להשיג יתרון פיננסי וספורטיבי על פני יריבותיהן. באירופה קוראים לזה הליך "מקדונלדסיזציה" והוא רק יחריף

07.09.2017, 11:15 | אוריאל דסקל
לפני מספר שנים מנכ"ל מנצ'סטר סיטי, פראן סוריאנו, פרסם ספר בשם "Goal: The Ball Doesn't Go In By Chance" בו פרש את החזון המקצועי, העסקי והשיווקי שהפך את ברצלונה למותג בינלאומי. למרות שברצלונה שסוריאנו ניהל לצד ז'ואן לאפורטה נתפסה כארגון רומנטי שמסתמך על תוצרי האקדמיה שמשחקים כדורגל שמוטבע ב-DNA של המועדון, התפיסה של סוריאנו היתה מאוד אמריקאית מבחינה עסקית.

קראו עוד בכלכליסט

מנצ מנצ'סטר סיטי נגד ז'ירונה. הקבוצה פותחת סניפים בכל העולם | צילום: איי אף פי מנצ

הוא אף השווה מועדוני כדורגל מודרני לדיסני, ענקית הבידור האמריקאית. "יש רגע בזמן שמועדון כדורגל מפסיק להזכיר קרק מקומי והופך למשהו דומה יותר לוולט דיסני או וורנר ברדרס. דיסני משתמשת בדמויות שלה כמו מיקי מאוס, כדי לייצר תוכן אאודיו-ויזואלי כדי למכור חולצות ולבנות פארקי שעשועים. למנצ'סטר יונייטד אולי לא היה את מיקי מאוס אבל היה לה את דיוויד בקהאם, שמכר המון תוכניות טלוויזיה על כדורגל (משחקי כדורגל), חולצות והפך את אולד טראפורד לפארק שעשועים".

סוריאנו המשיך וטען שהכדורגל הוא העסק הגלובלי ביותר בעולם ורחוק מאוד מלנצל את הפוטנציאל שלו מאחר שאפשר עוד לצמוח באסיה, צפון אמריקה, אפריקה ועוד. "המועדונים הגדולים הם מותגים בינלאומיים לכל דבר" כתב סוריאנו, שבשנים האחרונות - כמנכ"ל סיטי - לקח את העסק לכיוון "מקדונלד'סי". מנצ'סטר סיטי מקימה "סניפים" שלה ברחבי העולם ומנסה למכור את אותו מוצר בכל סניף - בדומה לענקית המזון.

באמצעות City Football Group, חברת האם ובעלים של רוב מניות מנצ'סטר סיטי, המועדון מחזיק קבוצות רבות שמשחקות בתכלת המפורסם של המועדון ממערב אנגליה (חלק מהמועדונים משחקים בצבעים המקוריים שלהם).

הקבוצות הללו מחויבות לסגנון משחק מסוים ובחירת שחקנים מסויימים - ממש כמו שאפשר לרכוש את אותו "ביג מק" בפריז ובטוקיו. CFG מחזיקה ב"סניפים" בארה"ב (80% מניו יורק סיטי FC בבעלות של CFG), אוסטרליה (100% ממלבורן סיטי FC בבעלות של CFG), יפן (20% מיוקוהמה F מרינוס בבעלות CFG) ואורגוואי (100% מקלאב אתלטיקו טורקה בבעלות CFG). בעקבות רכישת 13% מ-CFG על ידי החברה הסינית China Media Capital (ששילמה 265 מיליון ליש"ט על מניות המיעוט), סיטי מתכננת לפתוח/לרכוש קבוצה בתכלת גם בסין.

מהחודש האחרון לסיטי יש סניף גם בספרד (44.3% מז'ירונה FC בבעלות CFG).

ואולם, הבעלות על ז'ירונה היא הבעייתית מכולם ומסמלת, במובנים רבים, את חוסר היכולת של הרשויות להתמודד עם הכספים האדירים שנכנסים למועדונים הגדולים - שפשוט פותחים פערים כלכליים אדירים מהמתחרים ומותירים את ספינת הדגל של אופ"א, ליגת האלופות, כבמה למספר קטן מאוד של שחקנים משמעותיים.  

פפ גווארדיולה. אחיו רכש מועדון עם המעסיק שלו, צילום: איי אף פי פפ גווארדיולה. אחיו רכש מועדון עם המעסיק שלו | צילום: איי אף פי פפ גווארדיולה. אחיו רכש מועדון עם המעסיק שלו, צילום: איי אף פי

בין גווארדיולה לגווארדיולה

חזרה לז'ירונה אשר בבעלות של CFG ושל פרה גווארדיולה - אחיו של פפ וסוכן כדורגל. פרה ו-CFG מחזיקים יחדיו ב-88% מהמועדון. פרה, סוכנם של לואיס סוארס, אנדרס אינייטסה, וויליאם קארבליו ושחקנים רבים מספרד, קשור למועדון בגלל אחיו וקשריו עם המנהלים הקטלונים של סיטי (סוריאנו והמנהל הספורטיבי צ'יקי בגיריסטיין). CFG כבר רכשה שחקנים מקבוצות אחרות באירופה ודרום אמריקה ושלחה אותם בהשאלה לז'ירונה, ביניהם לארי קאיודה, לשעבר במכבי נתניה. לז'ירונה חמישה שחקנים ששייכים לסיטי. ז'ירונה עלתה פחות מ-7 מיליון יורו. יש לסיטי שחקנים שאי אפשר לרכוש את הבוהן שלהם עם הסכום הזה.

על פניו, קבוצה בבעלות סוכן שחקנים וקבוצה אחרת, גדולה יותר - זה כר פורה לכל ניגוד אינטרסים ספורטיביים שיש. יש בקונספט הזה כל כך הרבה ניגוד אינטרסים ספורטיביים שקשה לעכל איך הרשויות בספרד איפשרו עניין כזה.

על פניו, רכישת ז'ירונה נועדה לאפשר לשחקנים בבעלות סיטי לקבל דקות משחק בקבוצה שמשחקת בסגנון דומה לשל סיטי ובכך להתכונן טוב יותר למשחק בקבוצת האם.

השייח' מאנסור, הבעלים של סיטי, השקיע יותר מ-200 מיליון ליש"ט בבניית אקדמיית כדורגל לצד אצטדיון אתיחאד. הושקעו גם סכומים נכבדים בהקמת רשת סקאוטים ורכישת שחקנים צעירים מוכשרים מרחבי העולם. ואולם, עדיין קשה לבוגרי האקדמיה להיכנס להרכב של מנצ'סטר סיטי. ז'ירונה מאפשרת עוד שלב בהתפתחות של בוגר אקדמיה של הסיטי - דקות משחק באחת מהליגות הגדולות של אירופה. בנוסף, הקבוצה הספרדית מאפשרת לסיטי לרכוש עוד ועוד כישרונות ולהשאיר אותם "אצלה".

ואולם, די ברור שבשוק הנוכחי, סידור כזה מאפשר הגדלת הכנסות. למשל, שחקן הספסל של סיטי - היחיד שעלה מהאקדמיה לקבוצה הבוגרת בעשר השנים של המועדון בבעלות ערבית, הוא קלצ'י איהנאצ'ו. החלוץ הניגרי נמכר הקיץ ללסטר סיטי עבור 25 מיליון ליש"ט. ואין שום סיבה ששחקנים אחרים מהמערכת ימכרו במחירים כאלו עם החשיפה שהם מקבלים בלה ליגה.

במקביל, סיטי גם חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם הקבוצה ההולנדית NAC ברדה - לשם היא משאילה שחקנים מהאקדמיה שלהם.

זו לא המצאה של סיטי. צ'לסי, לה יש 62 שחקנים בסגל המורחב, עושה זאת כבר שנים ארוכות במסגרת שיתוף פעולה עם ויטסה ארנהיים - שהבעלים שלה בשנים האחרונות היו מקורבים לרומן אברמוביץ' .

לפי רפאלה פולי, ממכון המחקר לכדורגל CIES Football Observatory "רכישת ז'ירונה על ידי סיטי היא תוצאה נוספת של ריכוז העושר במספר קבוצות בודדות. ז'ירונה מאפשרת לסיטי לטפח שחקנים שלה במועדונים אחרים ולהרוויח יותר כסף ממכירתם. רק מעטים ישחקו עבור מנצ'סטר סיטי".

נאבי קייטה. רווח נאה לרד בול, צילום: איי אף פי נאבי קייטה. רווח נאה לרד בול | צילום: איי אף פי נאבי קייטה. רווח נאה לרד בול, צילום: איי אף פי

הגדר שליטה. והשפעה

אופ"א, כביכול, לא מאפשרת למועדונים עם אותה בעלים להתחרות בטורנירים שלה - אבל אפשר לעקוף את החוק הזה בקלות, כפי שרד בול עשתה - ולבטח סיטי פוטבול גרופ תעשה.

לפי החוק של אופ"א "אינדיבדואל או יישות חוקי לא יכולים לשלוט או להשפיע על יותר ממועדון אחד שמשתתף בתחרויות של אופ"א". עם זאת, הגדרת "שליטה" או "השפעה" היא בעייתית - מאחר שסיטי יכולה לטעון שהיא בעלים רק של 44% מז'ירונה. בנוסף, החלטה של וועדה מיוחדת של אופ"א, שאיפשרה לרד בול זלצבורג ו-RB לייפציג (שתיהן קבוצות שמזוהות עם ענקית משקאות האנרגיה האוסטרית) להתחרות בליגת האלופות פותחת פתח לעוד השתלטויות של מועדונים גדולים על מועדונים קטנים. אופ"א קבעה שרד בול אינה הבעלים של זלצבורג אלא רק "ספונסר". כמו כן, באופ"א טענו שאין השפעה ברורה של רד בול על הקבוצה מזלצבורג שנקראת על שם המשקה הסוכרי ובהנהלת התאגיד האוסטרי מקבלים החלטות לגבי עתיד המועדון. כמובן שההחלטה עוררה גיחוך. וחמור יותר, כאמור, היא מאפשרת למועדונים גדולים לרכוש מועדונים קטנים - להקטין אותם עוד יותר ולהפוך אותם למועדוני "חווה", שם אפשר יהיה לגדל את השחקנים ולמכור אותם לכל המרבה במחיר.

אם כבר ברד בול עסקינן, אז תאגיד המשקאות עשה רווח מדהים ממכירת שחקן גינאי לליברפול הקיץ. נאבי קייטה בן ה-22 נרכש לפני שנתיים על ידי רד בול זלצבורג ב-2 מיליון יורו. הוא עבר ל-RB לייפציג, אשר בבעלות רד בול, ונמכר ב-70 מיליון יורו הקיץ לליברפול (אך יעבור לאנגליה רק בתום העונה). הרווח עצום ולרד בול יש עוד שחקנים כאלו בקנה.

המומחים של תעשיית הכדורגל קוראים לתופעה MCO - קיצור ל-multi-club ownership. בעלות של אינדיבדואל או תאגיד אחד על מספר מועדונים. שוק העברות כבר משתנה בגלל  MCO. רד בול משתמשת בשיטה הזו כבר שנים רבות ויש גורמים אחרים שעושים זאת כבר זמן רב. ע"ע משפחת פוצו אשר בבעלות ווטפורד ואודינזה ועד לשנה האחרונה גם גרנדה הספרדית.

לפי סיימון צ'דוויק, פרופסור לתעשיית הספורט באוניברסיטת סלפורד - מדובר באסטרטגיה שחוסכת כסף. "MCO מאפשר לך להשתמש במשאבים של כמה קבוצות כדי לרכוש ידע ומודיעין שילך לשיטת רכישת שחקנים אחת. אתה בעצם מקבל כמה רשתות סקאוטים שעובדות עבור גורם אחד" כתב צ'דוויק בחשבון הטוויטר שלו. 

לפי בן מארלו, יועץ למשקיעים פוטנציאלים במשחקים, מערך של מספר מועדונים מאפשר גם טיפוח מאמנים ועובדים במערכת אחת. "אם אני הבעלים של סיטי גרופ ואני חושב שפטריק וויירה הוא מנג'ר פוטנציאלי למנצ'סטר סיטי, אז אני רוצה שהוא יצבור ניסיון וידע בתוך המערכת, להשתפשף בלי לפגוע בקבוצה שלי. לכן אני מאפשר לו לאמן בליגה פחות קשה בלי סכנת ירידה - למשל, ה-MLS, שם הוא מאמן את ניו יורק סיטי FC" הסביר מארלו ל"גרדיאן". 

ובסופו של דבר, חוזרים גם לעניין שבו סוריאנו התחיל. המועדונים הם וולט דיסני ומוכרים תוכן בידורי. סרחיו אגוורו הוא המיקי מאוס של מנצ'סטר סיט ודויד ויה הוא הדונלד דאק של ניו יורק סיטי FC. כדורגל מכניס כסף גדול דרך זכויות שידור, כרטיסים וחסויות והכסף הגדול הזה נשאב, בסופו של דבר, על ידי תאגיד אחד - שמשתמש בו בשביל לייצר דומיננטיות בליגה המקומית.

הרגולציה של אופ"א, והפייר פליי הפיננסי (שמחייב מועדונים להגביל את ההוצאות ביחס להכנסות), פשוט לא מסוגלים להתמודד עם המציאות הזו.

למשל, אין שום מניעה מהבעלים של פריז סן ז'רמן - QSI, קרן ההשקעות של קטאר - לרכוש 4-5 מועדונים בברזיל, אפריקה ואסיה, להפוך אותם לחברות מכניסות ממכירת שחקנים ולהעביר את הכסף לפריז סן ז'רמן כ"הכנסה טבעית". או לרכוש אותם בקבוצה אחת ו"להשאיל" אותם לפריז. כל כך קל לעקוף את הפייר פליי הזה.

בינתיים, למועדונים ממעמד הביניים פשוט אין את היכולת להתמודד עם הסכומים והסגלים הללו. לכן שלב הבתים בליגת האלופות הופך לפחות ופחות מעניין מדי שנה. לכן הליגות הופכות לתחרות בין שתי קבוצות ולעיתים פחות.

אז האם אנחנו נראה את המשך הליך ה"דיסניפיקציה" או "המקדונלדסיזציה" של הכדורגל האירופי? כנראה שכן. ההשלכות על הספורט יהיו עצומות. ולא רחוק היום שבו הקבוצות הגדולות לא רק ישלטו בליגה שלהן, הן גם ישלטו ממש, בעלות של ממש, בקבוצות אחרות וכמעט כל השחקנים הראויים. ככה זה עם תאגידים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות