אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
8 דברים שהסינים חושבים על העולם צילום: news.cn

8 דברים שהסינים חושבים על העולם

מדוע לא כדאי שסין תהפוך לדמוקרטיה, מתי השתנה היחס למוצרים מהמערב ולאילו זרים אין מקום בבייג'ינג. אופיר דור עם אוסף שיחות ותובנות מהשנתיים האחרונות בסין

09.09.2017, 17:51 | אופיר דור, בייג‘ינג

בשנתיים האחרונות, מאז שעברתי לגור בבייג'ינג, אני אוסף משפטים שסינים אומרים. לפעמים אלו משפטים שאומרים מכרים ובמקרים אחרים אלו דברים של מי שפגשתי במקרה פעם אחת. חלק מהם נמסרו לי באנגלית ואחרים נאמרו ישר בסינית. זה לא מדגם מייצג כמובן אבל בכל זאת המשפטים נותנים הצצה לחייהם של אזרחי מעצמת העל הבאה ומה הם אומרים וחושבים על העולם. הנה שמונה דוגמאות:

קראו עוד בכלכליסט

1. "כמעט כולם בסין חרדים למעמדם"

אני מספר לוו שהמחקרים במערב מראים שמרבית הסינים מרוצים מאוד ממצבם הנוכחי. רק לאחרונה דורגו הסינים במקום הראשון באופטימיות בסקר בינלאומי שנערך ב-26 מדינות. זה בזכות המצב הכלכלי המשתפר, אני מנסה לשכנע אותה. וו לא מתרשמת במיוחד, משהו לא נראה לה כל כך הגיוני בנתונים.

וו היא אשת טלוויזיה צעירה ומצליחה, מנהלת מחלקה בחברת הפקות. בפרופיל שלה ברשת החברתית הסינית וויצ׳אט היא מצולמת מחובקת עם השחקן ג׳קי צ׳אן. הוא נראה זקן יותר מאשר בקולנוע.

"כמעט כולם פה חרדים ממשהו. הם לא מאמינים שדברים יישארו יציבים לאורך זמן", היא אומרת. "מי שעבד קשה ונכנס למעמד הביניים חושש שבקלות הוא יוכל להידרדר חזרה למטה. בסין אין מערכת טובה של ביטוח לאומי ולכן אם אתה חולה, נפצע או מפוטר מהעבודה, תוכל בקלות לאבד את המעמד שלך. הם גם מודאגים מאוד שהילדים שלהם יכנסו לגן ולבית ספר טוב, כי אנחנו בסין חושבים שהתחרות מתחילה כבר בגיל צעיר".

"גם המצב של העשירים לא פשוט", ממשיכה וו. "הם עשו את כספם בדרך כלל בעזרת קשרים פוליטיים ואם הפטרונים הפוליטיים שלהם ייפלו אז גם המעמד שלהם בסכנה גדולה. בגלל זה הם מנסים להעביר כסף ולקנות נכסים בחו“ל". אז זה נשמע שרק העניים בסין רגועים יחסית, אני אומר. "במידה מסוימת זה נכון", וו מסכימה.

2. "הכל בסין עובד על קשרים, אתה לא יודע?"

ג‘ין מדבר אנגלית במבטא בריטי מודגש. הוא חזר לאחרונה משבע שנים בלונדון. ג׳ין נסע לשם ללמוד תואר ראשון בפסיכולוגיה, אך ברוב הזמן העדיף להתמקד בשתיית בירה וריקודים. התואר אמור היה להימשך ארבע שנים אבל ג‘ין לא סיים אותו אפילו אחרי שבע ונאלץ לחזור לסין אחרי שהוויזה שלו הסתיימה. כמובן שההורים שילמו לו על הלימודים. למה בחרת ללמוד דווקא באנגליה? אני שואל. "ההורים שלי רצו שאלמד בארה"ב, אז אני באופן טבעי התעקשתי על בריטניה", ג׳ין צוחק.

כשחזר לסין הוא התיישב בבייג‘ינג והתחיל לעבוד בחברת המים העירונית. מה הקשר בין לימודי פסיכולוגיה לבין עבודה במים? אני תוהה. ג‘ין מסתכל עלי בלגלוג. אבא שלו, הוא מסביר, הוא בכיר בחברה שמספקת ציוד לחברת המים והוא סידר לו את העבודה. הוא לא עושה שם הרבה ביומיום בכל מקרה. אם לא בא לו הוא גם לא מגיע בבוקר. "ככה זה בסין, הכל מבוסס על קשרים בינאישיים, אתה לא יודע?".

3. "פעם הסינים חשבו שכל מה שבא מהמערב הוא הכי טוב. היום זה משתנה"

אנחנו נפגשים בסיור מודרך על ארכיטקטורה בבייג’ינג. ליו מנסה להסביר לי את ההבדלים בין סינים מהדרום לסינים מהצפון. היא מגיעה מהצפון וקשה לה להסתדר עם אנשים מדרום סין. "בדרום הם לא מדברים באופן ישיר ודוגרי. הם לא יגידו לך את האמת בפנים", היא מסבירה לי.

היא מנסה לתת לי דוגמה שתמחיש את ההבדל בין סינים דרומיים לצפוניים אבל אני לא ממש מצליח להבין את הכוונה, אז השיחה שלנו עוברת למחוזות בטוחים יותר - מכשירים סלולריים. לי יש מכשיר של אפל ולה יש וואווי. אני מספר לה שבדיוק קראתי על הירידה במכירות של אפל בסין. ליו לא מופתעת. "אני חושבת שהסינים כבר לא מתאהבים אוטומטית בכל מה שמגיע מהמערב כמו שהיה פעם", היא מסבירה. "היום הסינים רואים שהמוצרים הסינים המקומיים טובים לא פחות, הם רואים שוואווי לא פחות טובה מאפל, אז אין טעם לשלם יותר על מוצר מהמערב".

 

"היום הסינים רואים שוואווי לא פחות טובה מאפל", צילום: שאטרסטוק "היום הסינים רואים שוואווי לא פחות טובה מאפל" | צילום: שאטרסטוק "היום הסינים רואים שוואווי לא פחות טובה מאפל", צילום: שאטרסטוק

4. "יש מהגרים לבייג‘ינג שלא ראויים להיות כאן"

 

ג'ואו קצת שיכור כבר כשאני נתקל בו במסיבת הפרידה של זוג חברים משותף שעוזב את בייג'ינג. הוא שואל מאיזו מדינה אני בא ואני מברר מאיפה בסין הוא במקור. ג‘ואו מספר שהוא בייג'ינאי מקורי, הכי מקורי שיש. סבא וסבתא רבא שלו עבדו עבור הקיסרים בשושלת צ‘ינג עד לנפילתה ב-1911. הם היו אחראים על קבורת הסריסים של הקיסר וזכו לגור לא רחוק מהעיר האסורה. "בשנות ה-90 כל השכונה שגרנו בה נהרסה כחלק מהפיתוח העירוני. אנחנו קיבלנו די הרבה כסף מהממשלה כפיצוי אז לא התנגדנו לפינוי", הוא צוחק.

ג‘ואו עובד כמנהל בתעשיית הרכב ומבין 140 עובדים במשרדי החברה שלו בבייג‘ינג הוא היחיד שנולד בעיר. כל השאר היגרו אליה מרחבי סין. האם העיר השתנתה מאוד מאז שהיית ילד? אני שואל. ג‘ואו אומר שכשהיה ילד, לפני שלושים שנה, השמיים בבייג'ינג עוד היו כחולים ולא אפורים מזיהום אוויר, לרכבת התחתית היו שני קווים בלבד במקום 19 ואנשים התנהגו באדיבות רבה יותר אחד על השני.

אני מתעניין איך הוא מרגיש כלפי מיליוני המהגרים מכל רחבי סין שהציפו את עיר הולדתו. "אני לא מתנגד לזה שהם יבואו לפה. אם אגיד שאינני רוצה אותם, אהיה כמו הניאו-נאצים באמריקה שרוצים לראות רק לבנים סביבם", ג׳ואו עונה. "רוב אלו שעוברים לכאן הם אנשים טובים שעובדים קשים מאוד אבל יש כאלה שמתנהגים בחוסר כבוד. הם יורקים על הרצפה, נותנים לילדים שלהם לעשות את הצרכים ברחוב וגונבים. להם אין מקום בבייג‘ינג".

בייג בייג'ינג (ארכיון) | צילום: בלומברג בייג

5. "אם סין תהיה דמוקרטיה, היא מיד תצא למלחמה עם יפן"

 

רובין התקבל למפלגה הקומוניסטית בזמן לימודיו באוניברסיטה. הוא היה תלמיד מצטיין ולכן קיבל הצעה להצטרף לשורותיה. למרות זאת קשה לומר שהוא אחד מאוהדיה השרופים. "ההיסטוריה הסינית היא כמו גלגל שתמיד חוזר לאותו מקום", הוא מסביר לי על ארוחת צהרים משותפת של דג מטוגן חריף בסגנון מחוז סצ׳ואן בדרום-מערב סין. "בעצם כלום לא השתנה מתקופת הקיסרות והנשיא היום הוא כמו הקיסר של פעם, גם אם הוא מתחלף כל 10 שנים. גם המנטליות הסינית לא השתנתה בהרבה ואנשים עדיין מחפשים מנהיג חזק שיוביל אותם".

רובין הגיע מכפר עני במחוז סמוך לבייג׳ינג, הוריו עסקו בחקלאות ורק שלושה מתוך 40 התלמידים בכיתה שלו בבית הספר היסודי התקבלו ללימודים באוניברסיטה. גם הדרך שלו לאוניברסיטה לא היתה קלה. בפעם הראשונה שניגש למבחן הקבלה הציון שלו לא היה טוב מספיק, אז הוא נרשם לבית ספר מיוחד שבמשך שנה מכין אותך לגשת שוב לבחינה. "זה היה ממש סיוט, כמו להיות בכלא. לא היה לך זמן לעצמך", הוא נזכר. "אבל זה גם משהו שבונה אצלך נחישות". אחרי הלימודים מצא עבודה כעוזר למנהל בכיר בבייג'ינג.

אני שואל אותו על האפשרות שסין תהיה דמוקרטיה והוא פוסל את הרעיון על הסף. "אולי בעתיד כשאנשים יהיו יותר משכילים זה יתאים לסין", רובין אומר. "אבל אם תהיה היום דמוקרטיה בסין אנשים יבחרו במישהו פופוליסט כמו טראמפ או שסין תצא למלחמה עם יפן כי זה משהו שרוב הסינים יתמכו בו".

6. "ההורים לא ממליצים לילדים שלהם, הם אומרים להם"

 

המורה לין צוחקת במבוכה. לפני רגע היא לימדה אותי את הפועל "להמליץ", בסינית זה "ג'יאן יי", ועכשיו היא מבקשת שאחשוב על משפטים עם הפועל. "ההורים ממליצים לילד ללכת ללמוד משפטים", אני אומר. דקדוקית המשפט נכון אבל השימוש בפועל נשמע ללין מוזר. "הורים לא ממליצים לילדים שלהם, הם אומרים להם מה לעשות", היא מתקנת אותי. אני אומר לה שבישראל זה עובד קצת אחרת. לא קרה אף פעם שההורים אמרו לך לבחור בדרך אחת ואת החלטת ללכת על אחרת? אני מתעניין. לין לוקחת רגע לחשוב. "לא", היא עונה. "זה לא משהו נפוץ אצלנו הסינים".

7. "אתם המערביים יכולים להרשות לעצמכם לבזבז זמן לריק"

 

דיאן הגיעה לבייג'ינג ממחוז מונגוליה הפנימית בקצה הצפוני של סין. היא עובדת במשרד שמנהל חשבונות ברשתות החברתיות בסין עבור ארגונים מערביים. במשרד יש להם חוק שאם מישהו מאחר בבוקר, הוא נקנס ב-100 יואן (כ-50 שקל). זה נוהל שקיים בהרבה משרדים בסין. לפחות אצל דיאן בסוף החודש כל הצוות יוצא ביחד לאכול מכספי הקנסות. במקומות אחרים הכסף פשוט נשאר אצל הבוס.

דיאן רק בת 26 וכבר מרגישה שלא עשתה מספיק בחיים. יש לה שיער קצר ודיבור מהיר. "האם אתה יכול לומר שהשגת הישג מרשים בחיים?", היא שואלת אותי ואז עונה בעצמה. "אני חושבת שעדיין אין לי כזה".

אני מנסה להסביר לדיאן שהיא מאוד צעירה ויש לה עוד הרבה זמן להגיע להישגים מרשימים, אבל היא לא משתכנעת. "אתם המערביים מגיעים מארצות מפותחות ועשירות, לכן אתם יכולים להרשות לעצמכם להיות נינוחים ורגועים", דיאן יורה בתגובה. "אני רואה מערביים שגרים בבייג׳ינג יושבים שעות ומדברים על כלום. אנחנו הסינים לא רוצים לבזבז זמן על שטויות. אני אעדיף לקרוא ספר או לשפר את האנגלית שלי מאשר סתם לשבת ולקשקש שעות". אני נפגע ואומר לדיאן שראיתי גם לא מעט סינים שמבזבזים את זמנם לריק. "אני והחברים שלי לא כאלה", היא מתעקשת.

8. "בגלל שיצאתי מהבית אחרי הלידה, אני סובלת היום מכאבי גב"

 

מיי עובדת כטבחית באחת המסעדות בעיר בהם אני יושב הרבה. כשאין הרבה לקוחות היא יוצאת מהמטבח ויוצא לנו לדבר קצת. יש לה לחיים אדומות בשרניות ומראה אימהי. מיי קצת נעלבת כשאני טועה וחושב שהיא הגיעה במקור מהכפר, היא הגיעה מעיר קטנה אבל כבר לפני 18 שנים עברה לבייג׳ינג. למרות זאת עדיין אין לה תעודת תושבות מקומית. ״הייתי צריכה לתת הרבה כסף לממשלה כדי שהבת שלי תוכל ללמוד בבייג׳ינג״, היא מספרת. ״לגבי הבן הקטן שלי כבר הצלחתי להגיע להבנות עם המנהל של בית הספר, הסברתי לו שאין לי הרבה כסף״.

אני שואל אותה על התגלית האחרונה שלי, מנהג סיני בן כ-2,000 שנה שנקרא "לשבת את החודש". האם זה נכון שבסין מאמינים שלא בריא לאישה לצאת מהבית בחודש שאחרי הלידה וגם אסור לה להתקלח, לצחצח שיניים ולשתות ולאכול דברים קרים? "כן, הגוף חלש מאוד אחרי הלידה וצריך להתחזק", מיי מאשרת. האם גם את שמרת על הכללים האלה? "אני יצאתי מהבית. אנשים אמרו לי שלא צריך לעשות כלום בחודש אחרי הלידה, רק לשכב במיטה ולנוח, אבל אני לא התאפקתי ועשיתי עבודות בבית. היום אני סובלת מכאבי גב בגלל זה", היא אומרת ומצביעה על המקום הבעייתי. אני מסתכל עליה בחוסר אמון. "זה באמת ככה", מיי אומרת בביטחון.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



11 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה