סוף סוף נמצא ההסבר: למה פיהוקים הם תופעה מדבקת

זה מאוד שכיח. אפשר להידבק בזה בכל רגע נתון וככל הנראה אין דבר שאפשר לעשות כדי למנוע זאת. נשמע מפחיד? למרבה המזל, מדובר בפיהוקים שאינם תופעה מזיקה כל כך - אלא אם אתם בדיוק באמצע ראיון עבודה או מעבירים הרצאה.

מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת ביולוגיה עכשווית (Current Biology) ניסה לבדוק את נושא ההידבקות בפיהוקים. החוקרים, מאוניברסיטת נוטינגהאם בבריטניה, הקרינו ל-36 נבדקים בוגרים סרטון של אדם אחר מפהק. לאחר מכן הם ביקשו מהמשתתפים לאפשר לעצמם לפהק או לנסות למנוע פיהוק.

פיהוק כביטוי לאמפתיה? ברק אובמה | צילום: גטי אימג'ס

החוקרים מדדו כמה פעמים המשתתפים פיהקו פיהוק מלא וכמה פעמים רק חצי פיהוק. למרבה העניין, ההוראה לדכא פיהוק דווקא הגבירה את הדחף של המשתתפים לפהק. יתרה מכך, התברר כי הסיכון "להידבק" בפיהוק תואם למידת הרגישות של החלק במוח ששולט בתנועות. כלומר, ככל שקליפת המוח הייתה רגישה יותר, כך נדבקים בפיהוק יותר בקלות.

הגורמים שהשפיעו על ההידבקות בפיהוקים מחזקים את התיאוריה שפיהוק הוא צורת תקשורת. כך למשל, פיהוק בתגובה לפיהוק יכול להיות דרך להפגין אמפתיה, בצורת הזדהות עם העייפות או השעמום של האדם שמולנו.

חיזוק לטענה הזו מגיע בדמות מחקר נוסף שמצא כי ישנה סבירות גבוהה יותר שאנשים יפהקו במקרה שאדם קרוב אליהם מפהק, לעומת פיהוק של אדם זר, זאת בהתאם לתיאוריה הגורסת שאנו מפגינים יותר אמפתיה לאנשים הקרובים לנו.

במקביל, מחקר נוסף שפורסם בכתב העת Nature Precedings, מצא שיש סבירות גדולה יותר שאנשים יפהקו כשמישהו מגזע או מוצא זהים לשלהם מפהק לידם. בנוסף, מאמר שפורסם בניו יורקר טען כי בעוד שעוברים מפהקים כבר ברחם, ילדים לא נדבקים בפיהוקים עד גיל 5, בערך באותה תקופה שבה הם מפתחים תחושות אמפתיה. מחברת המאמר אף ציינה כי אנשים הסובלים מסכיזופרניה או אוטיזם - מצבים רפואיים שמשבשים במידה את האמפתיה - רגישים פחות להידבקות מפיהוקים.

המלצת החוקרים למניעת פיהוק: נסו לא להשתעמם. ארנולד שוורצנגר | צילום: גטי אימג'ס

פיהוק אינו הביטוי היחיד של התופעה הנקראת אקופנומנה (echophenomena) – שפירושה חיקוי אוטומטי של התנהגות של אדם אחר.

פעולות נוספות כמו צחוק, התנהגות גסה, מחוות, תנוחות גוף, אכילה לא בריאה ואפילו חזרה על ביטויים יכולים גם להיות "מדבקים". עם זאת, פיהוקים הם כל כך מדבקים, שמספיק רק לדבר, לשמוע או לכתוב על פיהוק כדי לפהק.

אם כך, האם אפשר למנוע פיהוק, במיוחד אם כל הסובבים מפהקים בפה גדול? הטיפים השכיחים מדברים על ללכת לישון ולנסות לא להשתעמם. המלצות נוספות כוללות מתיחות ויציאה לסיבוב בחוץ.

ישנן הצעות נוספות המבוססות ברובן על תיאוריות הנוגעות לסיבה לפיהוקים. כך למשל, אחת התיאוריות היא שפיהוק מקרר את המוח בכך שהוא מחייב לנשום אוויר קר. ההנחה היא שכשלא ישנים מספיק, המוח מתחמם ומחייב קירור. תיאוריה זו לא הוכחה לגמרי, אך מחקר מצא ששתי טכניקות שעוזרות לצנן את המוח – לנשום דרך האף ולהחזיק קרח ליד המצח – אכן עוזרות למנוע פיהוקים.

בכל מקרה, עד שלא נדע יותר על הסיבות בגללן אנחנו מפהקים יהיה קשה למצוא דרכים למניעה, בינתיים אפשר רק לקוות שקריאה על מסתורי הפיהוקים לא מספיק משעממת כדי לגרום לכם לפהק.