שמואל האוזר מתייחס במרומז לחקירת בזק: "מעולם לא הופעל עלי כל לחץ פוליטי בנוגע לחקירה כלשהי"

המלים בזק ואלוביץ' לא הוזכרו בנאומו של ראש רשות ניירות ערך פרופ' שמואל האוזר, אבל ריחפו באוויר. "כאשר זה מגיע לאכיפה של גופים רבי השפעה, לעיתים אני נשאל האם לא מופעלים עלי לחצים בנוגע לפתיחה או לניהול של חקירות. לעיתים לא לניתן להתעלם מניסיונות להשפיע על קבלת ההחלטות של הרשות מצד גורמים חיצוניים, ובדרכים שונות ומשונות. אנחנו חוקרים לעיתים גופים חזקים מאד, ואנשים עשירים מאד, מקושרים מאד ורבי השפעה. לעיתים האנשים האלה משתמשים באמצעים שלהם להתנגח בי או ברשות. אנחנו מודעים לכך לחלוטין. מעולם לא הופעל עלי, ולא נעשה ניסיון להפעיל עלי, כל לחץ פוליטי שהוא בנוגע לחקירה כלשהי", אמר האוזר הבקר בכנס אכיפה בשוק ההון שעורכת הרשות במלון קרלטון בתל אביב.

שמואל האוזר יו"ר הרשות לניירות ערך | צילום: עמית שעל

האוזר ניסה ליישב בין המקל לגזר, בין החמרת האכיפה, הרגולציה והחקיקה לבין סכנת ייבוש הבורסה. "מי שסוטה מהכללים, אנחנו נהיה שם ונטפל בו ללא עכבות", אמר, והוסיף: "אפשר אולי לספק למשקיעים הגנה כמעט מושלמת על ידי חקיקה קשוחה של כל תג ותו. אבל אז לא יהיו פה חברות ציבוריות. ההגנה תהיה מושלמת אבל השוק יהיה מת. תפיסה כזו תשאיר את הרשות כשריף כל-יכול בעיירה שאין בה תושבים. וכיוון שחשוב מאד שיהיו פה חברות ציבוריות שקופות ובורסה משגשגת לטובת הצדיקים, אנחנו חייבים לקדם מסגרת רגולטורית קשובה, לצד פעולות אכיפה בלתי-מתפשרות. לכן, יש קשר לוגי הדוק בין ההודנא הרגולטורית שאנחנו מבקשים לקדם, לבין הפניית עיקר המרץ לפעילות אכיפתית חסרת פשרות במסגרת החוק הקיים. אלה שני חלקים של אותו שלם לבניית אמון של כלל הפעילים בשוק ההון".

אם לגבי הפרחת הבורסה התוצאות עדיין לא נראות, לעומת זאת היד הקשה בהחלט ניכרת. "היד הקשה באכיפה בה אנחנו נוקטים באה לידי ביטוי בעובדה שכמעט הכפלנו את מספרי התיקים שאנחנו מגישים בשנים האחרונות", אמר האוזר ופירט: "בשנת 2016 הוגשו 12 כתבי אישום, ונפתחו 10 הליכי אכיפה מנהלית. בשנת 2017, יהיו מספרים דומים. כמו כן, חלה החמרה בענישה והקנסות שהושתו על עברייני ני"ע הגיעו לסך כולל של כ-350 מיליון שקל ב-5 השנים האחרונות. הקנסות כמובן, מגיעים לקופת האוצר".

האוזר הרחיב לגבי המאמצים להפוך את הבורסה לאטרקטיבית בכל זאת: "בצד הגזר, השקענו מאמצים אדירים בפיתוח השוק, ובמתן הקלות לגופים המפוקחים. אנחנו מודעים לחלוטין לחשיבות שברגולציה מאוזנת, ומודעים לכך שהחברות צריכות להתעסק בעיקר בניהול העסקים שלהן ולא רק בעמידה בכללי הרגולציה. לכן אימצנו בשנים האחרונות יותר מ-100 הקלות. הקלנו על חברות קטנטנות על ידי כך שנתנו להם פטור כמעט מוחלט מדיני ניירות ערך ואפשרנו להן לגייס הון או חוב בדרך של "מימון המונים". הקלנו על חברות טכנולוגיה במסגרת חוק המו"פ בכך שאפשרנו להן, בין היתר, לדווח בשפה האנגלית ולפי כללי החשבונאות האמריקאיים, ולקבל אנליזה מסובסדת וכן תמריצי מס שונים. הקלנו גם על חברות ששוקלות להנפיק לראשונה בבורסה, הקלנו גם על תאגידים קטנים, בין היתר בכך שאפשרנו להם לדווח באופן חצי שנתי. והקלנו גם על תקופת ההגשה של תשקיפי מדף וכן הלאה וכן הלאה".

ובצד כל אלה נוחי דנקנר ושאול אלוביץ, כמובן בלי לנקוב בשמם: "אין אצלנו "הנחות סלב" באכיפה ואני חושב שהחקירות שפתחנו, והתיקים שניצחנו, הם ההוכחה הטובה ביותר שאכן כך הדבר. לצד כל ההקלות, אנחנו גם פעלנו מול הגופים הכי חזקים, הכי מתוחכמים, ודאגנו למצות עימם את הדין".

השופטת ברכה אופיר תום: פתוחה הדרך לייצוגית על מיליארד שקל נגד חברת החשמל

"חברת חשמל טעתה בדו"ח תזרימי חזוי שהגישה לרשות ניירות ערך, הטעות יצרה בור תזרימי של מיליארד שקל בחברה שגולגלו אל הציבור". את הסיפור הזה פרשה בכנס רשות ניירות ערך השופטת ברכה אופיר-תום, המשמשת כראש אחד ההרכבים לאכיפה המנהלית ברשות.

"כשהחברה גילתה את הטעות החשבונאית היא עשתה את כל המאמצים לתקן. לבקשת החברה, ומכיוון שמדובר ברשלנות, החליטה הרשות להגיע להסדר אכיפה מנהלי במסגרתו שילמה החברה עיצום כספי בסך 5 מיליון שקל שהוא המקסימלי שאפשר להטיל על תאגיד. תמהנו על ההסדר, מדוע רק החברה מועמדת לדין ולא נושאי המשרה שהיו אחראים למחדל הדיווחי הגדול. לבסוף קיבלנו את ההסבר שהאחראים התפטרו או פוטרו".

ואופיר תום סיימה בעצה והמלצה שהופיעו גם בפסק דינו של שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין שניתן לאחרונה בעניין ייצוגית ישנה נגד חברת החשמל: "יכול הציבור לתבוע רשות וחברה ציבורית על נזקים שנגרמו בשל מחדל שהתקיים אצלה, ופתוחה הדרך לתביעה ייצוגית על מיליארד השקל שנגרעו מחברת החשמל בסיפור הזה".

אכיפה מנהלית מופעלת במרבית המקרים של העבירות בשוק ההון, למעט המקרים הגדולים שמופנים להליך הפלילי. מדובר בהליך שמצד אחד אינו מכתים את העבריין בפלילים. הוא גם נקרא מפר ולא עבריין. מצד שני הדרך ל"הרשעתו" קלה יותר - די ברשלנות, במאזן הסתברות אזרחי ולא מעבר לכל ספק סביר. האוזר בנאומו התייחס לטענה שהריבוי באכיפה מנהלית משתק ומצנן את השוק. "יש איזה דיבור כאילו האכיפה המנהלית 'הורגת את השוק' או 'משתקת' את המנהלים או מרתיעה חברות מלהפוך לציבוריות. ואני רוצה לומר כי ככל שיש תפיסה כזו – היא אינה מוצדקת", אמר האוזר, "הרשות בוררת היטב את המקרים שהיא מפנה לאכיפה מנהלית וככלל הרשות מפנה למסלול האכיפה המנהלית בעיקר מקרים שהאינטרס באכיפתם גבוה".

"לפני האכיפה המנהלית היה כאוס אכיפתי", אמרה אופיר-תום, "או שהיה גרזן פלילי או עיצומים כספיים פשוטים. הגרזן היה חמור מדי העיצומים קלים מדי. נוצר בשוק ההון מצב שבו עבריינים קטנים נגררו למשפטים ארוכים, לפחדים להכתמה פלילית וגזילת חירות על עבירות קטנות. ההליך המנהלי בא לתת את התשובה. הוא הולך וכובש את מקומו ודוחק את ההליך הפלילי שנשמר למקרים החמורים כמו דנקנר בישראל או אנרון בארה"ב".