אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פרשת "פישר פרייס": העליון הכיר בהפרת זכויות היוצרים באיור על מוצר מתחרה צילום: עמית שעל

פרשת "פישר פרייס": העליון הכיר בהפרת זכויות היוצרים באיור על מוצר מתחרה

העליון קבע כי יבואנית מוצרי התינוקות הישראלית "דוורון" הפרה את זכויות היוצרים של המותג האמריקאי "פישר פרייס" בתמונת אריה על כיסא נדנדה לתינוקות. משפטית, מדובר בקביעה חשובה בתחום זכויות היוצרים

10.09.2017, 16:39 | עו"ד סער גרשוני

בית המשפט העליון קיבל בחלקו את ערעורה של יצרנית מוצרי התינוקות הידועה "פישר פרייס", וקבע כי "דוורון" הישראלית הפרה את זכויות היוצרים שלה בציור אריה שהופיע על כיסא נדנדה שייבאה מסין ואף הייתה שותפה בייצורו. עם זאת הובהר כי ההפרה מוגבלת לציור ולא חלה על הכיסא עצמו.

התביעה המקורית של בעלות המותג "פישר פרייס" הוגשה עקב העתקת כיסא נדנדה לתינוקות שעליו ציור אריה, ונדחתה במחוזי לפני כשנתיים וחצי לאחר שנקבע כי היא לא זכאית להגנה של זכויות יוצרים משום שלא רשמה על הכיסא מדגם – ולכן חוק זכויות יוצרים שולל ממנה את הזכות לתבוע על הפרת זכויותיה.

חנות צעצועים (אילוסטרציה) חנות צעצועים (אילוסטרציה) חנות צעצועים (אילוסטרציה)

במסגרת הדיון בערעור, המשנה לנשיאה (בדימוס) אליקים רובינשטיין ציין כי הסוגיה העמוקה שהועלתה בערעור היא שאלת היחס שבין דיני המדגמים לזכויות יוצרים, ובאופן יותר ספציפי: האם העובדה שמוצר כשיר להירשם כמדגם, ולא נרשם ככזה, שוללת ממנו הגנת זכויות יוצרים.

התשובה של השופט הייתה חיובית וקבעה כי אכן הגנת זכויות היוצרים לא קיימת במקרה כזה. השופט ציין כי ביולי השנה התקבל בכנסת חוק העיצובים, שנועד להחליף את פקודת הפטנטים והמדגמים הארכאית.

חוק זה אמנם ייכנס לתוקפו רק בשנה הבאה, אבל העובדה שהמגבלה על תביעת זכויות יוצרים במקרה של מוצר תעשייתי שלא נרשם כמדגם לא שונתה, מעידה על כך שהמחוקק לא התכוון לסטות ממנה על אף הבעייתיות והביקורת הרבה שספגה.

לנוכח הדברים האמורים, השופט קבע כי בית המשפט המחוזי צדק, והכיסא עצמו אינו יכול לזכות את המערערת בפיצוי על הפרת זכויות יוצרים משום שהוא לא נרשם כמדגם.

קחו לדוגמא את מיקי מאוס

עם זאת, השופט מצא כי ציור האריה המוטבע על הכיסא כן זכאי להגנה. השופט שאב השראה מהדין האמריקאי המאפשר להגן על זכויות יוצרים של חלק מחפץ תעשייתי, כל עוד החלק נחשב ליצירה אומנותית.

כדי להסביר את ההיגיון העומד מאחורי קביעה זו, הביא השופט כדוגמא את מוצרי המרצ'נדייז של "מיקי מאוס" ואמר שהרי ברור שדמותו של העכבר הידוע תמשיך להיות מוגנת בזכויות יוצרים גם אם הוטבעה על מוצר תעשייתי הכשיר להירשם כמדגם.

בהמשך, יצר השופט מבחן של שלושה שלבים לבחינת הזכאות להגנת זכויות יוצרים בחלק ממוצר.

השלב הראשון הוא בחינת כשרותו של המוצר להירשם כמדגם. במידה שהתשובה חיובית, יש לבחון האם ניתן להפריד את היצירה מהמוצר - גם ברמה המהותית ולא רק הפיסית, ואם התשובה שוב חיובית, יש לבדוק האם מדובר ביצירת אמנות.

במקרה הנוכחי, שלושת תתי המבחנים התקיימו: הכסא ניתן לרישום כמדגם, את הציור ניתן להפריד מהכיסא ברמה המהותית כיוון שהוא מתקיים גם בנפרד ואף מופיע על מוצרים אחרים, והוא נחשב ליצירה אומנותית.

לפיכך נקבע כי בעוד שהכסא עצמו אינו זכאי להגנת זכויות יוצרים, ציור האריה שמוטבע עליו – כן.

עוד, ובניגוד למחוזי, נקבע כי המשיבים אחראיים להפרת זכויות היוצרים משום שהחברה שייצרה את הציור המועתק היא בבעלותם החלקית.

השופטים חנן מלצר ועוזי פוגלמן הסכימו עם השופט רובינשטיין בסוגיות העיקריות, והתוצאה הסופית היא שהתיק יוחזר למחוזי לצורך פסיקת הפיצויים על הפרת זכויות היוצרים. המשיבים חויבו ב-30 אלף שקל הוצאות משפט.

לפסק הדין בעליון

לפסק הדין במחוזי

• ב"כ המערערות: עו"ד חגי נצר, עו"ד רועי דריזון

• ב"כ המשיבים: עו"ד אלי א. עבוד, עו"ד מירנה סודן

* עו"ד סער גרשוני עוסק בקניין רוחני

** הכותב לא ייצג בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות