הקפאת הרפורמה ביבוא מוצרי טואלטיקה: הקרב על משחת שיניים תקע את הוזלת התמרוקים

שעות ספורות לאחר שמשרד הבריאות הודיע לכנסת ביום חמישי כי הוא מושך את תקנות רפורמת התמרוקים לקראת חשיבה מחדש התקבל במשרד מכתב דרמטי מנציג האיחוד האירופי.

במכתב שיועד למנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב, ושהעתקים ממנו נשלחו למשרד החוץ ולמשרד הכלכלה, הודיע הנציג כי תוכנית משרד הבריאות להחריג בשמים מחוק התמרוקים מנוגדת לדרישות האיחוד. בסוף המכתב, שהגיע לידי "כלכליסט", מציין נציג האיחוד כי החרגת הבשמים תיצור מגבלות למסחר הבינלאומי באופן שעלול לפגוע ביבוא לישראל.

התוכנית שהעלתה את קצפו של נציג האיחוד האירופי היא שריד לרפורמת התמרוקים הרחבה שמשרד הבריאות קידם ביתר מרץ בחודשים האחרונים. גם עתה, לאחר הקפאת הרפורמה, עדיין מתכוון המשרד להחריג את הבשמים ממנה, ולפתור אותם מרגולציה מחמירה יותר. הסיבה הרשמית היא השארת הבשמים והסבונים המוצקים תחת פיקוח משרד הכלכלה.

מימין: שר הכלכלה אלי כהן; אייל רביד, מבעלי רשת המזון ויקטורי; ויוני שסטוביץ, מבעלי יבואנית מוצרי הצריכה שסטוביץ. אינטרסים סותרים | צילום: דוברות המפלגה כולנו, אוראל כהן, אביגיל עוזי

פחות רשמית, נראה שלחץ היבואנים המקבילים תרם להחלטה. ממשרד הבריאות נמסר כי "עם כניסת הרפורה לתוקף הוצע להחריג ממנה את בעלי העניין בתחומי בשמים וסבונים מוצקים לשנתיים לצורך התארגנות. הנושאים הרלבנטיים ידונו עם האירופים".

הלחצים הסותרים שעמם מתמודד משרד הבריאות בסוגיית הבשמים הם רק דוגמה לקלחת האינטרסים הלוחשת שלתוכה נקלע המשרד סביב רפורמת התמרוקים כולה. הרפורמה שנועדה לקצר את ההליכים סביב יבוא מוצרי קוסמטיקה וטואלטיקה לישראל במטרה להגביר את התחרות ולהביא להורדת מחירים עוררה יותר מדי התנגדויות.

כיום, יבואנים שמבקשים לשווק תמרוק בישראל נדרשים קודם לכן לקבל את אישור משרד הבריאות. תחת ההגדרה תמרוקים נכנסים מוצרי איפור, טיפוח וטואלטיקה וכן סבונים ומשחות שיניים, הבאים במגע עם הגוף והפנים.

יבואן המבקש להביא לישראל תמרוקים חדשים נדרש לשלוח לאגף הרוקחות במשרד הבריאות דוגמאות מכל משטח מוצרים רלבנטי. בנוסף, הוא נדרש לספק למשרד תיעוד של שרשרת האספקה המלאה שעבר המוצר מרגע יציאתו מהמפעל המייצר ועד כניסתו לישראל. במשרד הבריאות בוחנים את המוצר ורכיביו ורק לאחר מכן מעניקים ליבואן אישור יבוא ושיווק. הליך האישור כולו עשוי לארוך בין מספר שבועות למספר חודשים.

איך היתה צפויה הרפורמה לעבוד?

רפורמת התמרוקים, שהתבססה על התקינה האירופית, נועדה לקצר את הליכי יבוא מוצרי קוסמטיקה וטואלטיקה לישראל, במטרה להוריד חסמי יבוא, להגביר את התחרות ולהביא להורדת מחירים לצרכן. בשיטה האירופית קודם כל שמים את המוצר על המדף ורק לאחר מכן בודקים את תחולתו.

בנוסף לקיצור זמני ההליך הרפורמה נועדה להעביר את האחריות על איכות המוצרים ממשרד הבריאות ליבואנים עצמם. התקנות שקודמו במסגרתה דרשו מכל יבואן להעסיק נציג אחראי שיחזיק תיק מוצר ובו פרטי חומרי הגלם של המוצר המיובא, רכיביו, פרטי הייצור שלו ואת תיעוד שרשרת האספקה של המוצר ממועד הייצור ועד הגעתו למדפי רשתות השיווק בארץ.

העברת נטל האחריות ממשרד הבריאות ליבואנים והדרישות להחזקת תיקי מידע על המוצרים שייבאו נתקלה בהתנגדות עזה מצד היבואנים הרשמיים של חברות הקוסמטיקה הבינלאומיות ומצד החברות עצמן. היבואנים טענו כי לא יוכלו לעמוד בדרישות החוק ולכן איימו בעצירת יבוא מוצרי קוסמטיקה עם כניסתו לתוקף בתחילת אוקטובר.

בנוסף, משרד הבריאות פתח חזית גם נגד היבואנים המקבילים, שכן הרפורמה אסרה על יבוא מקביל של מוצרים שבמשרד הגדירו כרגישים ובהם משחות שיניים, מוצרים לחלל הפה, מוצרים לתינוקות ומוצרי הגנה מפני השמש. לטענת המשרד, מוצרים אלו נופלים קורבן לזיופים ולחיקויים שעלולים לסכן את בריאות הציבור.

איסור זה עורר מחלוקת קשה בין המשרד לבין משרדי הכלכלה והאוצר. כתנאי לאישור יבוא מקביל דרש המשרד שגם היבואנים המקבילים יחזיקו דרך קבע בתיק מוצר ובמסמכים הממפים את שרשרת האספקה שהוא עבר - מסמכים שאת חלקם נדרשים היבואנים המקבילים להחזיר כבר היום. במשרדי הכלכלה והאוצר לא קיבלו את הדרישה בטענה כי היא מהווה רגולציה מיותרת שתקשה על יבוא מקביל ותעלה את מחירי המוצרים.

רפורמת התמרוקים נתקלה ביותר מדי לחצים מצד גורמים בעלי אינטרסים סותרים כיבואנים רשמיים, יבואנים מקבילים, יצרניות מוצרים זרות ושלושה משרדי ממשלה. אך כשצוללים לתוך סבך האינטרסים נראה כי סוגיית המפתח שהביאה לפיצוץ היא הסייגים שהטיל משרד הבריאות על יבוא מוצרים שהגדיר כרגישים, למורת רוחו של שר הכלכלה אלי כהן.

במשרד הבריאות עוד לא התאוששו מטראומת רמדיה וחוששים מאסון שהאחריות עליו תגולגל לפתחם. מנגד, משרד הכלכלה התמקד בחודשים האחרונים ביצור כותרות שעוסקות בהורדת יוקר המחייה וטיפס על עץ גבוה מדי בדרישתו לאפשר יבוא מקביל גם למוצרים רגישים.

בדיון שנערך בחמישי האחרון ושבו הודיעו נציגי משרד הבריאות על משיכת הרפורמה רמזה נציגת המשרד ד"ר אסנת לוקסמבורג על לחצים שהפעילו על המשרד גורמים מחו"ל. לוקסמבורג ציינה כי במשרד התקבלו מכתבים מגופים מסחריים באירופה, שציינו כי אינם מוכנים להעביר לנציגיהם בישראל חלק מהמידע שדרש משרד הבריאות לצורך קידום רפורמת התמרוקים.

במקביל התקבלה במשרד הכלכלה פנייה משגרירות דרום קוריאה, בה נטען כי אישור תקנות רפורמת התמרוקים עלול לפגוע במסחר בין המדינות.

המפסידים העיקריים מהדחייה הם כמובן הצרכנים, שכן דחיית הרפורמה משמעה שהמדינה לא תעניק הקלות ביבוא מקביל של מוצרי טאולטיקה וקוסמטיקה, שהיו עשוית להביא להגברת התחרות ולהורדת מחירים. באופן לא מפתיע, המרוויחים המרכזים הם היבואנים הרשמיים, שהאיום של יבוא מקביל הוסר מעליהם. חרף הסייגים שהטיל משרד הבריאות ליבוא מקביל של מוצרים רגישים, אישור הרפורמה היה מסייע ליבואנים המקבילים.

"התייאשתי מהרגולציה", אמר אתמול ל"כלכליסט" אייל רביב, מבעלי רשת המזון ויקטורי הפעילה בתחום היבוא המקביל. "אני לא הולך להילחם, שהמדינה תילחם. גדול עלי להילחם בין משרדי ממשלה".

אף שפקידי משרד הבריאות עומלים על ניסוח רפורמת התמרוקים קרוב לעשר שנים, הוחלט במשרד לבצע פניית פרסה ולעצור את ההליך כולו. בקרוב צפוי המשרד לשלוח משלחת שתפגוש את הגורמים הרלבנטים באיחוד האירופי כדי ללמוד מחדש, שוב, את הבעיות ברפורמה שמבוססת על רגולציה אירופית.

אתמול נפגשו נציגי המשרד עם היועץ המשפטי לממשלה ונציגי משרד המשפטים, הכלכלה והאוצר, כדי לבחון את המצב בשוק לאחר הקפאת הרפורמה, שנועדה להיכנס לתוקף ב־1 באוקטובר במסגרת חוק ההסדרים. משרד הבריאות פנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה למצוא את פיתרון המשפטי שיאפשר לשמר את המצב הקיים. במקביל הבטיח בר סימן טוב כי במשרד יחשבו כיצד לקצר את הליכי האישור ליבואנים.