אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הליך הפירוק מתקרב לסיום: המדינה תפקיע את כספי הקו אופ האבודים צילום: נמרוד גליקמן

הליך הפירוק מתקרב לסיום: המדינה תפקיע את כספי הקו אופ האבודים

העליון קבע כי 90 מיליון השקלים השייכים לבעלי מניות קשישים שלא אותרו יועברו לאפוטרופוס הכללי, ולא יחולקו בין חברי האגודה השיתופית שבפירוק

12.09.2017, 08:03 | ענת רואה

המדינה תפקיע כ־90 מיליון שקל השייכים לבעלי מניות קשישים של הקו אופ שלא אותרו, כך פסק אתמול בית המשפט העליון. השופט דוד מינץ נענה לערעור שהגיש האפופטרופוס הכללי לשעבר דוד האן על החלטת המחוזי, שלפיה הכסף שנותר בקופת הפירוק של הקו אופ יחולק ליתר בעלי המניות. השופט מינץ הפך את החלטת נשיא המחוזי איתן אורנשטיין, וקבע שהכספים יועברו לקופה ייחודית אצל האפוטרופוס הכללי. מדובר בכספים עזובים שעד היום לא היה להם דורש, וההערכה היתה שגם לא

יימצא להם דורש מקרב בעלי המניות של האגודה, חלקם קשישים שמשוועים לכספים הללו.

קראו עוד בכלכליסט

לקו אופ, שהוקמה ב־1942 כאגודה שיתופית צרכנית, מונה בשנת 2000 ועד ממונה לאחר שנתגלו בה אי סדרים. המלצתו היתה למכור את נכסי האגודה ולחלק את התמורה בין בעלי המניות. הנכסים נמכרו בסכום של 1.3 מיליארד שקל, ובשנים 2003־2010 חולקו בחמישה תשלומים כ־60 אלף שקל לכל בעל מניות. עו”ד ליפט מאיר, שמאז 2009 שימש כמפרק האגודה, הופקד בין היתר על משימת איתור בעלי המניות, אך רבים מהם נותרו עלומים. ב־2015 דיווח מאיר שכ־2,600 בעלי מניות, מתוך 23 אלף, לא אותרו.

המחוזי קיבל את דרישתו של מאיר לחלק את הכספים שנותרו בקופה בין בעלי המניות הקיימים, וקבע כי אין להעביר את הכספים הללו לקופת אוצר המדינה, משום ששם הם ייוותרו כ”אבן שאין לה הופכין", לאחר שאפסו הסיכויים לאתר את בעלי המניות העלומים.

העליון, לעומת זאת, נסמך על הסדר בתקנות האגודות השיתופיות שלפיו כספים שלא נמצא להם דורש או עדיין לא חולקו יש להכניסם לחשבון שקבע שר האוצר וינוהל על ידי הכונס הרשמי. לפי השופט מינץ, במקרה שאבדה הגיעה לידיו של מוצא לפני שבעליה התייאשו ממנה, אסור לו לקחתה לעצמו.

מימין: המפרק עו”ד ליפא מאיר ושופט העליון דוד מינץ. שכר הטרחה של מאיר: 22 מיליון שקל, צילום: נמרוד גליקמן מימין: המפרק עו”ד ליפא מאיר ושופט העליון דוד מינץ. שכר הטרחה של מאיר: 22 מיליון שקל | צילום: נמרוד גליקמן מימין: המפרק עו”ד ליפא מאיר ושופט העליון דוד מינץ. שכר הטרחה של מאיר: 22 מיליון שקל, צילום: נמרוד גליקמן

מינץ הוסיף כי קיימים אומנם "שני פתחים צרים שגודלם של שניהם יחד כפתחו של מחט" דרכם יכול בית המשפט לחרוג מההסדר החוקי, אך פתחים אלו אינם גדולים מספיק כדי לאפשר חריגה מהכלל.

עם העברת הכספים לאוצר המדינה, המפרק עו"ד מאיר אמור להכין דו”ח מסכם של כל ההוצאות שהיו לו ואת שכר הטרחה שגבה לאורך השנים.ב־2012 נחשף ב”כלכליסט” כי שכר הטרחה שגבה עד אז עו"ד מאיר עמד על כ־20 מיליון שקל. הנתונים נחשפו אז לאחר שנים שבעלי המניות ניסו לדלות פרטים ללא הצלחה.

לפני כשנה פנה אחד מבעלי המניות לבית המשפט ודרש "לזמן לחקירה" את המפרק, ולחייבו למסור פירוט מלא של שכר הטרחה שקיבל בהליך. בפברואר התקיים דיון בבקשה הזו, ומאיר טען בו כי המפקח היחיד על הפירוק הוא רשם האגודות השיתופיות, וועד בעלי המניות מקבל העתק מדו”חות כספיים מבוקרים שהוא מוסר. השופט אורנשטיין קבע שהאכסניה לברר את טענות המבקשים כלפי המפרק היא רשם האגודות השיתופיות. ל”כלכליסט” מסר עו”ד מאיר כי שכר טרחתו בתיק עומד על 22 מיליון שקל עד כה.

מעו”ד מאיר נמסר כי "המפרק יפעל בהתאם להחלטת בית המשפט העליון ויעביר את הכספים לקופת האפוטרופוס הכללי. דו"ח מסכם יוגש, כמקובל, בסיום הליכי הפירוק.שכר טרחת המפרק ומשרדו החל ממועד מינוי הוועד הממונה לפני כ-17 שנים ועד היום, הינו כ- 22 מיליון שקל. השכר הינו בהתאם לתעריף רשות החברות הממשלתיות ואושר על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב ורשם האגודות השיתופיות. הטיפול בהסדר בעל היקף שכזה חייב לאורך השנים העסקת צוותים גדולים במשרד עוה"ד שעסקו בעשרות תיקים בבתי המשפט ובהם תביעות משפטיות רבות, קביעת הזכאות של עשרות אלפי הטוענים לחברות, קביעת הזכויות של עשרות אלפי היורשים, עבודת איתור הנכסים של האגודה, אחריות לניהול כולל של חברות משמעותיות עד למכירתן (קואופ הריבוע הכחול, איקאה, המשביר לצרכן, זארה) ועוד. במשרד עורכי הדין התקבלו, מתקבלות, ומטופלות באופן שוטף, ביסודיות ובמסירות, אלפי פניות של חברים ויורשים שקיבלו מענה לשאלותיהם ולפניותיהם. התנהלות המפרק הייתה בשקיפות מלאה וטענות הפונים בעניין זה נדחו לחלוטין על ידי בית המשפט. דו"חותיה הכספיים של האגודה מופצים כדבר שבשגרה לוועד בעלי המניות ונתונים לעיון החברים במשרדי האגודה".

תגיות