אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לא נשאר כמעט כלום בנטו צילום: אוראל כהן

לא נשאר כמעט כלום בנטו

שר האוצר משה כחלון הבטיח שתוכנית נטו תעשייה תעזור לחזק את התעשיינים הישראלים. בפועל, הוועדה שמסקנותיה פורסמו אתמול מציעה פתרונות לא רלבנטיים ולא אפקטיביים ומתעלמת מכמה סוגיות שהתעשיינים מתריעים עליהן כבר שנים רבות

13.09.2017, 08:15 | עמרי מילמן ומיקי פלד

אתמול נחשפה טיוטת התוכנית שגיבשה הוועדה לחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית, המכונה גם נטו תעשייה. מהמסקנות נראה שהוועדה לא החליטה מה היא רוצה להיות: כזו שמכניסה את הידיים לבוץ ומספקת המלצות מפורטות או כזו שמנסה לתת פתרונות תשתית רחבים לבעיות משקיות. במקום, היא נשארה עם המלצות כלליות בלבד שלא משרתות באמת אף אחת מהמטרות.

קראו עוד בכלכליסט

הוועדה, שבראשה עמד מנכ"ל האוצר שי באב"ד, הוקמה בינואר השנה — לאחר שוועדה אחרת שהוקמה בסוף 2015 ושגם בראשה עמד באב"ד התיימרה לטפל באותו נושא ובסוף לא עשתה דבר. הוועדה התמקדה בשלושה תחומים: הסרת חסמים רגולטוריים, מחקר ופיתוח וחדשנות וכוח אדם מיומן.

שי באב"ד מנכ"ל משרד האוצר , צילום: אוראל כהן שי באב"ד מנכ"ל משרד האוצר | צילום: אוראל כהן שי באב"ד מנכ"ל משרד האוצר , צילום: אוראל כהן

בסוגיית כוח האדם ציינה הוועדה במסקנותיה שיש מחסור של כ־11 אלף עובדים בתעשייה. הפתרון של הוועדה: הגברת הלימודים הטכנולוגיים, בדגש על הנדסאים וטכנאים. אבל המחסור העיקרי של התעשיינים הוא לא בהנדסאים וטכנאים, המהווים כ־15% מהמשרות הפנויות. הצורך האמיתי הוא בעובדי כפיים מיומנים, כמו מפעילי מכונות, עובדי מלאכה, מעבדי מזון ופועלים בלתי מקצועיים, המהווים יחד יותר מ־40% מהמשרות הפנויות. בשביל זה לא צריך מכללות טכנולוגיות ואפילו לא חינוך מקצועי בתיכון אלא הכשרות מקצועיות, והרבה מהן.

כל הכלכלנים, הסוציולוגים ושאר אנשי המקצוע מסכימים על החשיבות הגדולה של הכשרות מקצועיות למובטלים, בעיקר מבוגרים ובעלי השכלה נמוכה. במשרדי הממשלה מודים שהתחום נזנח במשך שנים, וכי למרות צמיחה מסוימת בתקציב בשנתיים האחרונות התחום עוד רחוק מלממש את הפוטנציאל שלו. ובכל זאת, כל מה שיש לוועדה לומר הוא שצריך להעביר כסף בין סעיפים, בלי להוסיף כלום. ללא תוספת תקציב משמעותית לא הרבה ישתנה בהכשרות המקצועיות. במקרה הטוב ביותר יהיה שיפור קל במצב. המיקוד שהוועדה מציעה — שיותר הכשרות ייעשו אצל אצל המעסיקים - הוא נכון.

אולם הוועדה לא מתייחסת כלל לגורם מכריע לפריון הנמוך בישראל: החוסר בלימודי ליבה בקרב חרדים והחינוך ברמת עולם שלישי — כפי שעולה ממבחני פיז"ה — שמקבלים תלמידים ערבים.

הרמה הנמוכה של ההשכלה שהמדינה מעניקה לשני המגזרים הללו, שתופסים נתח גדול יותר ויותר בחברה הישראלית, היא אחת הסכנות הגדולות לפריון הישראלי. באגף תקציבים כבר הבינו את זה לפני שנים וחוזרים על המנטרה הזו שוב ושוב. אלא שלימודי ליבה למגזר החרדי לא יקרו בהרכב הפוליטי הנוכחי, שבו נתניהו וכחלון תלויים בחרדים. והסיכוי שנראה השקעה משמעותית באמת בהשכלה של ערבים בממשלה הזו לא גבוה. אגף תקציבים הצליח לפני שנתיים להביא לאישור תוכנית רחבת היקף בנושא, אבל מאז חברי הכנסת והשרים מערימים קשיים על יישומה.

ההמלצות בתחום החסמים כוללות הקמת ועדות בכמה נושאים, כמו למשל בחינת שינוי דרישות כיבוי האש, הרגולציה הסביבתית וחסמים בתחום התכנון והבנייה. עוד ממליצה הוועדה להקים מרכז ידע סביבתי ומרכז לעסקים חדשים, כפי שכבר אושר בחוק ההסדרים האחרון. המלצות אלו מצטרפות לכמה תוכניות שהממשלה מנסה לקדם בנושא.

הסיבה שבגללה ישראל מידרדרת לאורך השנים במדד עשיית העסקים היא בעיקר דריכה במקום, בזמן שמדינות אחרות משפרות את הרגולציה. מדובר לרוב במהלכים מורכבים ועד שאלה לא יפורטו לרזולוציות נמוכות ופרקטיות, הקשיים האמיתיים לא ייחשפו.

בתחום החדשנות הטכנולוגית, הוועדה המליצה לחזק את הקשר בין מכוני המחקר לתעשייה ולבחון הקמת מכון מחקר חדש. עוד המליצה הוועדה להקים מפעל ראשוני, כזה שיהווה פס ייצור לחברות בתחום מדעי החיים שצריכות ייצור ראשוני לניסויים בשלב הקליני.

בתעשייה לא הגיבו בהתלהבות למסקנות. בשלב זה אפילו בממשלה לא ברור אם בכך מסתכמת נטו תעשייה שכחלון הבטיח. נראה שמדובר במעין בלון ניסוי שייבחן אם הוא מתקבל במחיאות כפיים. כעת התעשיינים מצפים לצעדים נוספים, עדיף כאלה שכרוכים גם בהגדלת מענקים והטבות מס.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות