אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שרת המשפטים ונשיאת ביהמ"ש העליון בוחנות הקמת בית משפט להגבלים עסקיים צילום: אלכס קולומויסקי, יאיר שגיא

שרת המשפטים ונשיאת ביהמ"ש העליון בוחנות הקמת בית משפט להגבלים עסקיים

בית המשפט, אם יוקם, יטפל בתביעות שמתפזרות כיום בין בתי המשפט בארץ, ובראשון תביעות ייצוגית בתחום ההגבלים

12.09.2017, 21:09 | תומר גנון

נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, ושרת המשפטים, איילת שקד, בוחנת הקמה של בית משפט להגבלים עסקיים. לאחרונה פנתה הממונה על הגבלים, עו"ד מיכל הלפרין, לנאור ושקד והציעה לקדם את הנושא. בית המשפט, אם יוקם, יטפל בתביעות שמתפזרות כיום בין בתי המשפט בארץ, ובראשון תביעות ייצוגית בתחום ההגבלים.

כיום פועל בבית המשפט המחוזי בירושלים בית הדין להגבלים שדן רק בערעורים על החלטות הממונה. בדומה לבית הדין לעבודה, גם בית הדין להגבלים מורכב משלושה חברים: שופט מחוזי ושני נציגי ציבור.

נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור ושרת המשפטים איילת שקד, צילום: הדוברות רשות השופטת נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור ושרת המשפטים איילת שקד | צילום: הדוברות רשות השופטת נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור ושרת המשפטים איילת שקד, צילום: הדוברות רשות השופטת

בית הדין דן בערעורים על ההחלטות העיקריות שמקבלת הממונה, כגון החלטה לאשר או שלא לאשר מיזוג, החלטה בדבר ניצול מעמד מונופוליסטי לרעה או החלטה על הטלת עיצום כספי. בית הדין יכול גם לאשר בקשות של הממונה כגון פיצול חברות שמוזגו שלא כדין או פירוק מונופול.

כתבי אישום פליליים על עבירות הגבלים אמנם מוגשים לרוב גם למחוזי בירושלים, אולם הם מתנהלים אצל שופטים שהתמחותם בפלילים ולא רק בהגבלים. זאת למשל בשונה מכתבי אישום על עבירות ני"ע, המוגשים למחלקה הכללית בבית המשפט המחוזי בת"א, ומתנקזים לשופט המחלקה המתמחה בפלילים – חאלד כבוב.

ככל הנראה אם יוקם לבסוף בית משפט להגבלים, המצב כיום לא ישתנה כך שכתבי אישום פליליים בעבירות הגבלים לא יתנהלו בו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות