מקום 10 - שאול אלוביץ': משך בחוטים חזק מדי

שאול אלוביץ' (68), בעל השליטה בקבוצת יורוקום, שנכללות בה בזק, פלאפון, yes, אינטרנט זהב ואחרות

השנה: לימד אותנו בשביל מי הרגולטור באמת עובד

בשנה האחרונה למדנו משאול אלוביץ' שיעור עצוב וחשוב: בשביל מי עובד הרגולטור במשרד התקשורת בשנתיים האחרונות, ואיך הדברים מתנהלים מאחורי הקלעים. הפרטים שעולים לכאורה מחקירת רשות ניירות ערך בעניינו מציירים סיפור עגום שבו ראש הממשלה בנימין נתניהו שומר לעצמו את תיק התקשורת וממנה רגולטור מקל לתחום סבוך זה — והוא, כפי שעולה מהחשדות של רשות ניירות ערך, פועל לקידום עניינו של איש עסקים המקורב לאותו ראש ממשלה, במקום בקידום האינטרס הציבורי. תן וקח, גרסת ישראל 2017.

שאול אלוביץ' | צילום: אוראל כהן

אלוביץ' הוא הבעלים המרכזי של קבוצת יורוקום (80%), המספקת בין היתר שירותים משלימים לכל קבוצות התקשורת באמצעות חברות פרטיות וציבוריות. את קפיצת המדרגה שלו הוא עשה עם רכישת השליטה בבזק ב־2010: הוא זיהה נכונה שבאמצעות בזק הוא יוכל ליצור סינרגיה בין הצרכים של בזק והחברות־הבנות שלה ובין השירותים שהוא יספק כמענה להן באמצעות יורוקום.

עד לפני חודשים אחדים אלוביץ' הצליח לאחוז במקל בשני קצותיו: גם להיות אחד מאנשי העסקים החזקים בישראל, מי שקובע כמה כסף נוציא על שירותי תקשורת — וגם לטוס מתחת לרדאר הציבורי. אלוביץ' הגיח מהאנונימיות הזאת רק פעמיים: כשרכש את השליטה בבזק, ושוב אשתקד, כשנתניהו חתם על הסדר ניגוד עניינים בכובעו כשר התקשורת, בגלל מערכת היחסים הידידותית עם אלוביץ' ואשתו. אלוביץ' עוד ניסה לחזור לאלמוניות, אבל זו התאיידה עם התפוצצות פרשת בזק, בה החלה רשות ניירות ערך לחקור עסקאות בעלי עניין שביצע עם בזק והחברות־הבנות שלה. החשד, בין היצרף הוא כי חברי הדירקטוריון הדליפו לאלוביץ' פרטים ומסמכים חסויים וקידמו את האינטרסים העסקיים של החברות שבבעלותו, בניגוד לאינטרסים העסקיים של החברה הציבורית.

אחת העסקאות המרכזיות שנחקרו, היא עסקת המיזוג בין בזק לחברת הכבלים והלווין yes (שהוחזקה על ידי בזק ויורוקום, ונמכרה לבזק). החשדות האלה חשפו את עומק השחיתות שאפפה לכאורה את יחסי בזק והרגולטור המפקח: בזק היא מונופול תקשורת עצום, ולו הכנסות עתק ורווחי עתק. כמונופול, הוטלה עליו חובה לשמור על הפרדה מבנית מ־yes. ביטול ההפרדה המבנית בחברה יחסוך לקבוצה עוד כ־600 מיליון שקל בשנה ויאפשר לבזק להציע חבילות טריפל אטרקטיביות שיגנבו לקוחות מהמתחרים. לפיכך בזק השקיעה מאמץ ניכר בביטול ההפרדה המבנית.

אחרי הבחירות בסוף 2015 ניכס נתניהו לעצמו את משרד התקשורת, מינה למנכ"ל את מקורבו שלמה פילבר, וזה העניק לבזק סוכרייה תמוהה בסוף 2016: ביטול ההפרדה המבנית, אך השארת הגבלות ברמת "הפרדה תאגידית" — הפרדה שתוכנה לא ברור, ולא היתה קיימת עד אז במשרד התקשורת.

דו"ח מבקר המדינה שפורסם בעת האחרונה העלה חשדות ולפיהם פילבר עיצב את דרישות המשרד לפי צורכי בזק. חקירת רשות ניירות ערך חושפת עוד ועוד פרטים על הקשרים העמוקים והמסועפים שנטוו בין הרגולטור ובין בזק – הכל, כמובן, על פי החשד.