אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלחץ שקד: הנציבות תאשר מינויים פוליטיים לתפקידי משנה למנכ"ל צילום: אוראל כהן

בלחץ שקד: הנציבות תאשר מינויים פוליטיים לתפקידי משנה למנכ"ל

ל"כלכליסט" נודע כי מ"מ נציב המדינה, אודי פראוור, יכנס בשבוע הבא את ועדת השירות כדי לאשר את אחת המסקנות המרכזיות של ועדת שקד-לוין

14.09.2017, 11:43 | אדריאן פילוט

הלחץ שהפעילה שרת המשפטים, איילת שקד, עשה את שלו: ל"כלכליסט" נודע כי ממלא מקום נציב שירות המדינה, אודי פראוור, יכנס ביום שני הבא את ועדת השירות שבראשותו על מנת לאשר את אחד מהמסקנות המרכזיות של ועדת שקד-לוין: מינויים משנים למנכ''ל כמשרות אמון (מינויים פוליטיים).

פראוור החליט לפני חודש להוריד את השינוי ששקד מבקשת להעביר כי התנגד להחלטה והבין כי מדובר על פתיחת פתח לפוליטיזציה של שירות המדינה. כמו כן, פראוור גם סבר כי נציב של קבע הוא זה שצריך לאשר שינוי כה דרמטי שכן עד כה, שירות המדינה הישראלי היה תמיד א-פוליטי ומקצועי.

קראו עוד בכלכליסט

אלא שבחודש האחרון התרחשו מספר אירועים: הלחצים של שקד עשו את שלהם, ראש הממשלה נתניהו ממשיך להתעכב עם מינויו של נציב קבוע וגם הוסבר לו כי קיים קושי משפטי והסרת סוגיה מסדר היום של ועדת השירות באופן בלתי מוגבל כאשר שר בכיר מבקש לדון בה.

איילת שקד , צילום: נמרוד גליקמן איילת שקד | צילום: נמרוד גליקמן איילת שקד , צילום: נמרוד גליקמן

ל"כלכליסט נודע כי במהלך אותה תקופה, דן פראוור מספר פעמים עם שקד והצליח להכניס שינוי חשוב להצעה המקורית: מינויים של משנים למנכ"ל יעשו אחרי הליך תחרותי - קרי, לפי מכרז, תוך פרסום קול קורא. נזכיר כי בהצעה המקורית המינוי נעשה ללא מכרז וללא ועדת איתור – כאשר ועדת מינוי של הנציבות היתה צריכה לבדוק אם המועמד שהמנכ''ל בחר עומד בתנאי הסף.

בחוות דעת ששיגר פרופ' מרדכי קרמניצר יחד עם נדיב מרדכי, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה למזכיר הממשלה מציינים השניים כי המהלך שמנסים לקדם השרים איילת שקד ויריב לוין –בתמיכה ובברכת ראש הממשלה בנימין נתניהו - הינו לגיטימי, אך מדובר בשינוי חוקתי ולפיכך הוא מצריך שינוי חקיקה ראשית. לדבריהם, בפרשנות המשפטית המקובלת, סעיף 12 לחוק שירות המדינה (מינויים) מאפשר מינוי פוליטי של מנכ"ל ולא מעבר לכך, ולכן חל איסור למנות בכירים נוספים במשרד בצורה כזו. לכן שינוי כזה מחייב שינוי של חוק שירות המדינה ולא החלטת ממשלה.

"בחודשים האחרונים אנו עדים למאמצים מצד הממשלה להחלשת השירות הציבורי, החלשתם של שומרי הסף וניסיונות פגיעה ברשויות שלטון החוק והעומדים בראשם. הדרך בה מקודם שינוי מהפכני זה הוא לא פחות ממחטף – כאשר אין נציב שירות מדינה קבוע ואילו מי שנדרש לאשר ולקדם את ההחלטה הוא ממלא מקום זמני, שאינו נבחר בצורה סדורה כנדרש בחוק ממי שצפוי לעמוד בראש הנציבות לכשיבחר לאחר הליך המיון, שמתקיים בימים אלו ועל כן אין כל בסיס חוקי או מוסרי שמ"מ זמני יקבל החלטות כל כך משמעותיות ובעלות השפעה מכרעת על התנהלות משרדי הממשלה", כתב ח''כ מיקי לוי (יש עתיד) בפניה ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, המבקשת להורות לפראוור לחדול מלקדם החלטה זו, לדחות כינוסה של ועדת השירות ולא להמשיך ולעסוק בנושא עד אשר יכנס נציב קבוע לתפקידו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
מדוע מכון פרטי משתמש בשם ממלכתי
המכון הישראלי לדמוקרטיה אינו מוסד או גוף השייך לממשלת ישראל או למדינת ישראל. מדובר במכון פרטי לחלוטין שמתיימר להיות בלעדי בקביעותיו כאילו והמדובר באורים ותומים של המשפט למשל בה בשעה שמדובר בגוף פרטי שמייצג אג'נדה שמאלנית. אני מתפלא על המדינה שמאפשרת לגוף פרטי ליצור מראית עין של גוף המיצג את המדינה ובכך מוליך שולל את הציבור. לפי דוגמא זו כול גוף פרטי יכול לאמץ את המושג "ישראלי" ליד שמו וליצור מצג שוא גם הוא: המכון הישראלי לאמצעי לחימה, המכון הישראלי לאנרגיה אטומית, המכון הישראלי לפעולות חשאיות והכול יראה כאילו זה של המדינה ולא כך היא. ,
רמץ  |  14.09.17
3.
זה לא שינוי דרמטי ושירות המדינה, כמו בכל דמוקרטיה, מעולם שילבה מינויים מקצועיים ופוליטיים
סעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים) מסמיך את הממשלה לקבוע משרות אשר המינוי אליהן תהיה באישורה ובשיטה שהיא קובעת. בן גוריון חוקק את החוק הזה ב-1959. ישנן כ-120 משרות כאלו ועכשיו הם יתרחבו לכיוון 140. המדינה לא תתמוטט. חוצמזה כל המנכ"לים הם, לפי חוק, מינויי אמון פוליטיים. להיזהר מ-"פייק ניוז."
יצחק קליין  |  14.09.17
לכל התגובות