ריחות של לונדון: התרומה החיובית של הברקזיט

הקומה ה־33 של מגדל השארד (The Shard), הבניין הגבוה ביותר בבריטניה, מציעה נוף פנורמי מרהיב של לונדון. באי מסיבת הקוקטייל של ועידת "כלכליסט" בלונדון רואים מצד אחד את הלונדון איי וקתדרלת סנט פול, ומצד שני את גשר מצודת לונדון. נהר התמזה מספק תמונת מראה מהפנטת של אורות העיר בשעת הלילה. אך הנוף המיוחד הוא רק תפאורת רקע להתרחשות האמיתית בין הנוכחים באירוע.

הוועידות הבינלאומיות של "כלכליסט" מציעות לקהילת ההייטק הישראלית מיקומים אטרקטיביים וכנסים מעשירים, ובעיקר נטוורקינג בין יזמים ואנשי הון סיכון מישראל לבין עמיתיהם בעיר המארחת. חלק מהחיבור הזה נערך באירועי הפיצ'ינג, שמפגישים סטארטאפיסטים עם משקיעים ושותפים, אך חלק מהותי נוסף מתרחש במסלול המקביל והפחות פורמלי, באווירת המינגלינג שמלווה את הוועידה ואירועיה, מקצועיים וחברתיים כאחד.

המיקומים הנחשקים, המוזיקה, האוכל והמשקאות מספקים למשתתפים הזדמנות לחיבור בלתי אמצעי עם שותפי דרך פוטנציאליים. על חלק מהשידוכים האלה אנחנו שומעים ממקור ראשון, חלק מגיעים לאוזנינו אחר זמן מה ממקור שני ושלישי, ולפעמים אנחנו מגלים בדיעבד ששיתוף פעולה מסוים הוא תוצאה של היכרות שנוצרה בוועידה. אין זה מקרה שרבים ממשתתפי הוועידות שבים אליהן שוב ושוב בעקביות. הם לא עושים את זה בשביל הקוקטיילים והנוף, אלא בשביל ההזדמנויות העסקיות שנרקמות בו.

להשקיע מחוץ לבריטניה

ועידת לונדון הראשונה שנערכה לפני מעט פחות משנה התקיימה חודשים ספורים לאחר שהציבור הבריטי הכריע במשאל עם על היפרדות מהאיחוד האירופי במסגרת הברקזיט. אז לא היה ברור איך הברקזיט ייצא לפועל והנציגים המקומיים עסקו בשידור אווירת עסקים כרגיל. אך בינתיים הברקזיט הפך לעובדה מוגמרת שמוצמד אליה שעון מתקתק ושרבע מהזמן הקצוב בו כבר חלף.

ראשת ממשלת בריטניה תרזה מיי | צילום: רויטרס

בפועל נראה שהברקזיט לא השפיע במיוחד על המשקיעים. הם מחפשים סטארט־אפים להשקיע בהם, ובפרט סטארט־אפים ישראליים. לא כי הם חוששים מהברקזיט אלא כי בנקודת הזמן הנוכחית יש להם עודפי כספים להשקעה ומחסור בסטארט־אפים איכותיים להשקיע בהם. נראה שההשפעה העיקרית של הברקזיט היא על רצון המשקיעים לגוון את תמהיל ההשקעות ולהתפשט מחוץ לבריטניה והאיחוד האירופי. אך באותה מידה ייתכן שרצון זה הוא תולדה של הפיכת הסטארט־אפים לבררניים בבחירת המשקיעים שלהם, שמחייבת את המשקיעים להרחיב את מעגל החיפושים שלהם.

היזמים מחפשים אתרי ייצור חדשים

הברקזיט מורגש יותר בצד היזמים, כמו במקרה של סנדרה סאסו מסאות'המפטון, מייסדת ומנכ"לית SEaB Energey, העוסקת בייצור ומכירת מתקנים הממירים פסולת מזון אורגנית לאנרגיה ומיועדים להתקנה בבניינים בתפוסה גבוהה. סאסו הגיעה למפגש בין סטארטאפיסטים למשקיעים במסגרת הוועידה היישר משדה התעופה, עם המזוודות, אחרי שחזרה מנסיעת עסקים לארה"ב לקידום לקדם הקמת אתר ייצור חדש, הרביעי של החברה והשלישי מחוץ לבריטניה. "הברקזיט חיזק את הייצור כי הליש"ט נחלשה", הסבירה, "אך בטווח הארוך אנחנו צריכים לבסס ייצור מחוץ לבריטניה, כי צריך לדעת מה יהיו הסכמי הסחר. זה משהו שצריך לדעת עכשיו ולא בעוד שנה וחצי. לכן אנחנו מקדמים ייצור בארה"ב ובאירופה, בעוד המפעל הבריטי יתמקד בייצרו מקומי".

הברקזיט, אם כך, משפיע בשלב זה רק על שולי העולם הטכנולוגי. המשקיעים בבריטניה מחפשים מקומות טובים לשים בהם את כספם, ובאופן טבעי הסטארט־אפים הישראליים הם המועמדים העדיפים עליהם.