אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הלמ"ס עדכנה כלפי מטה את קצב הצמיחה השנתי במשק ל-2.4%

הלמ"ס עדכנה כלפי מטה את קצב הצמיחה השנתי במשק ל-2.4%

הסיבה העיקרית היא ירידה של 7% ביצוא. יבוא הסחורות והשירותים עלה ב-3.4%. מצד שני, הצריכה הפרטית מתחילה ככל הנראה להראות סימני התאוששות

17.09.2017, 13:00 | מיקי פלד

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הורידה מעט את אמדן הצמיחה של המשק ברבעון השני של השנה ל-2.4% (בחישוב שנתי), שלוש עשיריות האחוז פחות מאשר באמדן הראשון. ברבעון הראשון צמח המשק ב-0.6% בלבד וברבעון הרביעי של השנה שעברה ב-4.4%. בלמ"ס אומרים שהאמדן הנוכחי עדיין מבוסס בין השאר על מקורות נתונים שאינם שלמים ואמדן שלישי, שיתבסס על מקורות שלמים יותר, יתפרסם בעוד חודש.

קראו עוד בכלכליסט

כך, במחצית הראשונה של השנה צמח התוצר של המשק הישראלי ב-2% (לעומת 2.1% באמדן הראשון), ומכאן שהצמיחה לנפש היתה אפסית. לשם השוואה, בשנה שעברה כולה המשק צמח ב-4%. על פי תחזית הצמיחה המעודכנת של בנק ישראל מחודש יולי, השנה צפוי המשק לצמוח בשיעור של 3.4%, ותחזית זו לפחות בשלב הזה נראית ברת השגה בהינתן והמשק יצמח בקצב של כ-4% במחצית השנייה של השנה.

הפרמטרים המרכזיים שהשפיעו על התוצר ברבעון השני הם עלייה גבוהה בצריכה הפרטית (6.5%), בהוצאה לצריכה ציבורית (3.1%), בהשקעות בנכסים קבועים (10.7%), ירידה בסך יצוא הסחורות והשירותים (7%) ועלייה ביבוא הסחורות והשירותים בשיעור של 3.4%.

שר האוצר משה כחלון, צילום: נמרוד גליקמן שר האוצר משה כחלון | צילום: נמרוד גליקמן שר האוצר משה כחלון, צילום: נמרוד גליקמן

ירידה ברכישת מכוניות חדשות

החלק המעניין ביותר הוא זה של הצריכה הפרטית, שעוד לא ברור האם היא חוזרת לקצב הגבוה שידעה בעבר או שגם העלייה ברבעון השני היא רק תנודתיות קלה

למעלה על פני מגמה של דעיכה.

נתון הצריכה הוא חשוב במיוחד גם משום שהכנסות המדינה ממסים רגישות מאוד לשינויים בצריכה הפרטית, עליה יש מסים עקיפים רבים, החל ממע"מ ועד מכס ובלו. כך, בהסתכלות על המחצית הראשונה כולה הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב-0.8% (בחישוב שנתי), אחרי עלייה נאה של 2.1% במחצית השנייה של 2017 ועלייה של 5.2% במחצית הראשונה אשתקד.

אחד ההסברים לשינוי הזה הוא הירידה ברכישת מכוניות חדשות, אחרי בלומוס הרכישות של סוף השנה שעברה כתוצאה משינוי במס שנכנס לתוקף השנה. ההוצאה של המשפחות הישראליות על רכישת כלי רכב ירדה בכ-40% במחצית הראשונה, כך שעל פניו הסבר זה נראה כסביר מאוד.

אולם בחינה מדוקדקת יותר של הנתונים מראה שגם בהוצאה לנפש על מוצרים בני קיימה לבית כמו ריהוט, מקררים, מכונות כביסה וכדומה ירדה ב-14.3% במחצית הראשונה, וההוצאה לנפש על צריכה שוטפת כמו מזון, דלק, שכר דירה וכדומה עלתה ב-0.4% בלבד. בשורה התחתונה, עדיין לא ברור האם יש ירידה משמעותית בצריכה הפרטית או שזהו רק הרבעון הראשון החלש ש"הורס" את מגמת החזרה לשגרה של הצמיחה.

בפן החיובי, רבעון שני חלש מבחינת ייצוא סחורות ושירותים מתקזז עם רבעון ראשון מצויין וכך במחצית הראשונה של השנה עלה הייצוא (למעט חברות הזנק ויהלומים) ב-5.5%. סך יצוא הסחורות והשירותים עלה ב-1.9% במחצית הראשונה של 2017 (בחישוב שנתי), לאחר ירידות של 3.4% בחישוב שנתי במחצית הקודמת ושל 5.6% במחצית המקבילה אשתקד.

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
מונוסון
מה שכחלון עושה הוא מקפיא את העם ולא את ערך מחירי הדירות. הוא רק מעלה את ערך הדירות. אנשים תבינו בתוכנית מחיר למשתכן אין שטח מוגדר לבנייה, לא תכניות, ולא היתר בנייה, ואין חברה קבלנית מוגדרת... וזמן ההמתנה עד קבלת הדירה כ.. 5 יקרות. וכחלון עדיין לא קוסם. ירידת מחירי הדירות???? לא נולד דבר כזה..... 70 שנה והדיור תמיד רק עולה. זמן ההמתנה לדירה לזוגות צעירים יקר מאוד. כשיבינו שזה לא כל כך פשוט כמו שזה נראה, וכחלון מוכר רק לוקשים, אז יתחילו להתנפל על דירות וזמן ההמתנה לכחלון יגרום לתוספת של 300 – 500 אלף ש''ח נוספים ומיותרים לרכישת הדירה. אז אתם תחליטו כחלון או כשלון ???
דוד  |  17.09.17