אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הרפורמות המשפטיות המוצלחות והכושלות של השנה החולפת צילום: שאטרסטוק

הרפורמות המשפטיות המוצלחות והכושלות של השנה החולפת

לקראת השנה החדשה ביקשנו מעורכי דין מתחומים שונים לבחור עבורנו את הרפורמות המוצלחות ואת הרפורמות הכושלות בתחומם מהשנה החולפת. להלן הרשימה

18.09.2017, 14:42 | אלון דוד

רפורמות משפטיות שונות עוברות בכל שנה במגוון תחומים, אך רק מעטות מגיעות לידי יישום. לקראת השנה החדשה ביקשנו מעורכי דין מתחומים שונים לבחור עבורנו את הרפורמות המוצלחות ואת הרפורמות הכושלות בתחומם מהשנה החולפת.

הרפורמה: "הפטר מחובות ללא צורך בנקיטת הליך פשיטת רגל המסורתי"

מהות הרפורמה: מתן פתרון לחייבים אשר נמצאים שנים רבות בהליך של איחוד תיקים בהוצל"פ ולאפשר להם לצאת לדרך חדשה.

התוצאה: כישלון

עו"ד טל פינק, העוסקת בתחום פשיטת רגל: "במסגרת הרפורמה אשר נכנסה לתוקף בתור ״הוראת שעה״ ב 9-2015, והידועה בכינוי חוק השמיטה, יכולים חייבים אשר הוכרזו כמוגבלים באמצעים ואשר נמצאים במסגרת של איחוד תיקים במשך 5 שנים, שעמדו בתשלומים החודשיים ואשר סך חובותיהם לא עולה על 800 אלף שקלים ולא יותר מאשר 400 אלף שקלים לנושה יחיד, לקבל הפטר מחובותיהם ללא צורך בנקיטת הליך פשיטת הרגל במסורתי בבית המשפט המחוזי.

הלכה למעשה, עד היום ובמשך השנתיים בהם חלה הרפורמה, היא לא הביאה לשינוי מהותי עבור החייבים או הנושים ו/או להפטרים מרובים.  התנאים להפטר הינם קשיחים במרביתם, חייבים נדרשים להציג אין ספור מסמכים שונים, מעבר לאלו להם הם נדרשים בהליך פשיטת הרגל.

היעדרו של מנהל מיוחד אשר פועל לכינוס הנכסים גם הוא גורם לסירבול ההליכים, חייבים מתקשים לאתר מסמכים ומתייאשים במהלך הדרך.

המועדים לדיוני ההפטר וקבלת תגובות הנושים הינם רחוקים (לדוגמא, תיק המתנהל בתל אביב נקבע לדיון הפטר 11 חודשים לאחר השלמת המסמכים הרבים אשר גם היא נמשכה מעל שנה).

בפרקטיקה, הליך פשיטת הרגל בבית המשפט המחוזי הינו מהיר, ודאי ויעיל יותר".

בית משפט. הרבה רפורמות. חלקן הצליחו, חלקן כשלו, צילום:  גולן פרידנפלד בית משפט. הרבה רפורמות. חלקן הצליחו, חלקן כשלו | צילום: גולן פרידנפלד בית משפט. הרבה רפורמות. חלקן הצליחו, חלקן כשלו, צילום:  גולן פרידנפלד

 

הרפורמה: "יישוב סכסוך"

מהות הרפורמה: להפחית קרבות משפטיים בין בני זוג ולצמצם את הפגיעה בילדי הזוג, סכסוך משפחתי ייפתח ביחידת הסיוע, ולאחר מכן יוזמנו זוגות להגיע לעד ארבע פגישות, שבהן יקבלו את כל המידע לגבי הליכי הגירושים האפשריים. הפגישה הראשונה תהיה במה שמוגדר כ"סביבה טיפולית" ללא נוכחות עורכי דין. בסוף ארבע הפגישות, יוכלו בני הזוג לבחור האם להמשיך לבית משפט או להליך חלופי.

התוצאה: כשלון

עו"ד שי מויאל העוסק בדיני משפחה: כוונתו של המחוקק הייתה בסופו של יום לצמצם את סך התביעות אשר יוגשו לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה. כיום, כאשר נפתח הליך יישוב סכסוך, זמן ההמתנה לפגישה הראשונה (פגישת המהו"ת – מידע הכרות ותכנון) יכול להגיע עד ל כ- 45 יום, דבר אשר יכול להעמיק את המשבר בין בני הזוג אשר נותרים ללא כל מענה / פתרון / כתובת לסוגיה שביניהם.

ניתן לאחר פתיחת הליך יישוב הסכסוך, להגיש לבית המשפט בקשת לסעדים דחופים לרבות מזונות זמניים.

כיום שנה לאחר תחולת החוק, נפתחו 24,383 תיקי גירושין חדשים, 19,412 מפגשי גישור (4,971 תיקי גירושין הוגשו ישירות לבית המשפט בנסיבות המתאימות לכך). ב52% מהמקרים, הליך יישוב הסכסוך לא צלח ובני הזוג נאלצו להגיש תביעות ביניהם אם בביתי המשפט לענייני משפחה ואם ברבנות.

15% מהמקרים תיק הגירושין נסגר במהלך הגישור. 19% מהמקרים תיק הגירושים נסגר לאחר הליך יישוב הסכסוך.

רוב בני הזוג שפותחים הליך יישוב סכסוך יאלצו להגיש תביעות ביניהם בנושאים כגון מזמורת, מזונות ורכוש וזאת מאחר ולא הצליחו לגשר על הפערים ביניהם במסגרת הגישור. במהלך הגישור, נאלצו הצדדים (מי שבחר בכך) לשאת בתשלום שכר טרחת עו"ד לאורך כל ההליך, נאלצו הצדדים להתדיין ביניהם בנוגע לכל המחלוקות לעיתים רק עובדה זאת מעמיקה את המשבר והקרע בין בני הזוג.

לדעתי, טעות לחייב צדדים לפתוח הליך יישוב סכסוך בטרם קיום הליך משפטי ביניהם, אלא להתיר את האפשרות הזאת כבחירה לבני הזוג, ובמקביל לעודד הסברה וחשיפה לאפשרות, להבליט את התועלות והיתרונות שבהליך. אך בסופו של יום להתיר את הבחירה בהליך גישור לבני הזוג ולא כחובה".

הרפורמה: "הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים – בליווי 15 יועצי מעוף בלבד".

מהות הרפורמה: מתן היתר ליעוץ לעסקים לשם קבלת הלוואה רק באמצעות 15 יועצי מעו"ף שנבחרו ללא פרמטרים ידועים.

התוצאה: כישלון

עו"ד מיכל שחר העוסקת בדין המסחרי: " השינוי החד שביקש החשכ"ל לבצע היה בהנחייה לבנקים להמליץ לעסקים וחברות לפנות ליועצי המעו"ף על מנת שהם יכינו בשמם את הבקשות להלוואות, במקום ההתנהלות עד אותה עת, שכל יועץ עסקי שעסק בכך יכול היה להגיש בשם העסק בקשה להלוואה.

בפגישות שנערכו בשיתוף לשכת היועצים העסקיים עלה, כי קיימת ירידה חדה באישור הלוואות בערבות מדינה. החשש הוא, כי בעקבות ריבוי הבקשות וייחוד ההגשה למספר מצומצם של יועצים על ידי המעו"ף, קיימת ירידה ברורה במספר הבקשות המוגשות ויתכן, כי גם איכות הבקשות נפגמת בשל העומס הרב המוטל על כ-20 יועצים, זאת מבלי להיכנס בכלל לשאלה של חוקיות העדפת יועצי המעו"ף על יועצים עסקיים העוסקים בתחום שנים רבות ומגישים לקרנות בקשות מבוססות ומקצועיות. הלשכה פנתה לחשכ"ל בעניין ונותר לקוות, כי ההנחיות יבוטלו והכסף שהוקצה לעסקים וחברות יועבר למי שבאמת זקוק לו ובמהירות".

הרפורמה: "סגירת תיק מותנית"

מהות הרפורמה – מתן אפשרות לרשויות התביעה, בתנאים ובעבירות מסוימות, להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור תיק פלילי נגד אדם שנמצאו נגדו מספיק ראיות המאפשרות העמדתו לדין בעבירות עוון או חטא, זאת בתמורה להודאתו והתחייבותו של החשוד להימנע מביצוע עבירה פלילית ותנאים נוספים

התוצאה: הצלחה

עו"ד רלי אבישר רווה העוסקת בתחום הפלילי: "על אף שהתיקון לחוק נכנס לתוקפו כבר במאי 2013, יישומו הלכה למעשה החל לפני כשנה וחצי בלבד. בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה נקבע נוהל כללי להחלת הליך של הסדר מותנה ולצורך האמור, הוקמה יחידה מיוחדת במחלקת התביעות של משטרת ישראל. מאז התחלת יישומו של התיקון ועד היום נחתמו מאות הסדרים מותנים בכל רחבי הארץ עם מאות חשודים שנמצאו מתאימים להליך. סביר להניח, כי ללא תיקון זה מרבית חשודים אלו, היו מוצאים עצמים עומדים בפני כתב אישום פלילי, ניהול הליך משפטי וסיכוי לא מבוטל להרשעה פלילית. אין ספק כי התיקון הוכיח עצמו כהצלחה משמעותית – הן לגבי חשודים רבים, הן בהגדלת ארגז הכלים הקיים ליחידת התביעות במשטרת ישראל והן בהקלת העומס על בתי המשפט.

לאור הצלחת הליך זה במהלך השנה וחצי האחרונות, הוספו ביום 6.9.17, תשע עבירות חדשות לסל העבירות הנכללות בהליך, כאשר תחולתן של העבירות הנוספות הינה רטרואקטיבית לגבי עבירות שבוצעו מהראשון לינואר 2017 – קביעה זו הינה בעלת השלכה ישירה בהתייחס לנאשמים, אשר הוגשו כנגדם כתבי אישום מיום 1.1.17 ועד היום, בגין העבירות שנתווספו להליך וכעת יוכלו לעבור ממסלול ההליך הפלילי למסלול של הסדר מותנה".

שנת תשע"ח תביא גם היא רפורמות חדשות כאשר הבולטת מכולן היא רפורמת כלי התחבורה החשמליים

הרפורמה: הגדרת כלי תחבורה חשמליים ככלי רכב מנועי

מהות הרפורמה: המצב החוקי היום אינו נותן מענה לנפגעים. המחוקק לא הגדיר את האופניים החשמלים כרכב מנועי ולכן הרוכב אינו כפוף לקבלת רישיון מתאים ואינו יכול לבטח את האופניים בביטוח חובה אשר נועד לפצות את הנפגעים.

התוצאה: נחיה ונראה

עו"ד אלי דסה העוסק בדיני נזיקין: "בהיעדר חקיקה מתאימה, מגיעים מידי יום מקרים שונים לפתחם של בתי המשפט שאמורים ליתן פסקי דין על בסיס השקפת עולמו של השופט ולא על פי חקירה מסודרת. הרפורמה אמורה להסדיר חקיקה שתגדיר את האופניים ככלי רכב מנועי אשר מטילה , בין היתר, חובה על המשתמש בהסדרת ביטוח חובה או חקירה המגדירה את הכלי כרכב מיוחד בעל ביטוח מיוחד לדוגמא ביטוח עם השתתפות עצמית בשיעור מסוים כדי שהעסקה על סיכוניה תהיה כדאית גם לחברות הביטוח.

ניתן לראות ניצנים ראשונים בענין כאשר בית המשפט השלום בכפר סבא הכריעה כי אופניים חשמליים הינם כלי רכב מנועי, אך אין המדובר בהלכה מחייבת ויש צורך בחקירה מסודרת. המקרה הגיעה גם לפתחו של בית המשפט העליון כאשר בימים אלה הוגשה עתירה להסדרת הנושא אך טרם התקבלה החלטה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות